בימים אלו, לפני 90 שנה, יצאה לדרך אולימפיאדת ברלין 1936. אלה היו ימי השלטון הנאצי, והמשחקים נוצלו כמובן כדי להאדיר את הגזע הארי ולהציג לעולם את העם הגרמני כנאור ומתקדם. למרות שהגרמנים ניסו להראות שיש מקום לכולם, ספורטאים יהודים רבים החרימו את המשחקים, ובהם גם אלופים אולימפיים.
בתוך כל התעמולה הנאצית דרך כוכבו של ג'סי אוונס, האתלט האמריקאי שחום העור, שזכה בארבע מדליות זהב – בריצות ל־100 מטר, 200 מטר, שליחים 4X100 ובקפיצה לרוחק. דווקא מדליית הזהב בקפיצה לרוחק זכורה במיוחד בגלל הסיפור שעמד מאחוריה.
אוונס קפץ שתי קפיצות במוקדמות, ובשתיהן נפסל. הקהל בברלין היה מרוצה, שכן אוונס היה שיאן העולם והיחיד שאיים על לוץ לונג, הקופץ הגרמני. לפני שנכנס למסלול ההרצה לקראת הקפיצה השלישית – קפיצה שאם היה נפסל בה היה מודח מהתחרות – ניגש לוץ אל אוונס המתוח והמליץ לו להתחיל את הקפיצה מנקודה אחרת כדי שלא ייפסל. אוונס קיבל את עצתו, עבר בצורה נקייה את הקפיצה השלישית ועלה לגמר.
בגמר ניצח אוונס את לונג וזכה במדליית הזהב. בטקס חלוקת המדליות התחבקו השניים, אך החברות ביניהם הסתיימה עם מותו של לונג במלחמת העולם השנייה, בשנת 1943.
על חברותם הקצרה אמר אוונס: "גם אם תתיכו את כל הגביעים והמדליות שבהם זכיתי, הם לא יתקרבו לידידות בת 24 הקראט ביני לבינו. היטלר בוודאי השתגע כשראה אותנו מתחבקים כך".
הסיפור הזה מסמל בעיניי את ניצחון הרוח על התעמולה ועל האנטישמיות שהתפתחה באותם ימים והגיעה לשיאה במלחמת העולם השנייה.
העמידה האיתנה של ג'סי אוונס מול מכונת התעמולה הנאצית מחדדת בעיניי את המשפט: "במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש".
לפני כשנתיים וחצי נפל גלעד ניצן ז"ל, בנו של חבר יקר, במהלך הלחימה בעזה. היה לו משפט המשך לאותו רעיון: "במקום שאין אנשים – השתדל להיות איש. במקום שיש אנשים – תהיה ראשון".
המשפט הזה מעניק לנו השראה גדולה ומחדד את השאיפה לעשות את הכי טוב שלנו גם כשהתנאים מאתגרים, בדיוק כפי שעשה ג'סי אוונס.
תהיו גלעד. תהיו ג'סי. פשוט תהיו הגרסה הכי טובה של עצמכם.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים. אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים. אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.




