אחרי חודשים של הכנות, ג'ייקוב צ'רנין סוף סוף אורז את המזוודה לקראת הטיסה לישראל. עבור האתלט בן ה־20 מפלורידה, המתחרה בקפיצה לרוחק ובקפיצה משולשת, המכביה היא ההזדמנות לשלב בין שני חלקים מרכזיים בזהות שלו - לייצג את המדינה שלו ואת הקהילה היהודית שאליה הוא משתייך.
בפרק השני של "המכבים באים", ג'ייקוב מספר כי ההזדמנות ללבוש את המדים הלאומיים היא הגשמת חלום של שנים. "יש דבר אחד שכל ספורטאי יסכים עליו: הפעם הראשונה שאתה לובש את מדי נבחרת ארה"ב היא חוויה שאין דומה לה", הוא אומר. אבל מבחינתו, המכביה מוסיפה לרגע הזה משמעות נוספת. "אני לא רק מייצג את המדינה שלי, אני מייצג את הקהילה היהודית בארה"ב. אני מייצג את מיטב הספורטאים היהודים בארצות הברית ומתחרה מול מיטב הספורטאים היהודים מכל העולם", אומר ג'ייקוב.
זאת תהיה הפעם השלישית שלו בישראל - מדינה שאליה, לדבריו, הוא תמיד רוצה לחזור. "זו גם עוד הזדמנות לבקר במדינה שאני אוהב", הוא מספר. "בכל פעם שאני עוזב, אני רק חושב מתי אזכה לחזור".
אלא שההשתתפות שלו במכביה הייתה רחוקה מלהיות מובנת מאליה. "חשבתי שההזדמנות הזאת כבר חלפה", הוא מספר. אחרי ששמע שהמשחקים נדחו, הוא שלח מייל ליו"ר מכבי ארה"ב כדי לברר אם עדיין יוכל להגיש מועמדות. "הוא כיוון אותי, ומשם הכול התחיל". זמן קצר לאחר מכן קיבל את ההודעה שנבחר למשלחת האמריקאית.
"באותו רגע חלום התגשם", הוא אומר. "קיבלתי את ההזדמנות ללבוש את מדי ארה"ב, אבל גם לשאת מגן דוד על החזה". מבחינתו, זה מה שהופך את המכביה לייחודית. "ההזדמנות להיות חלק מהאולימפיאדה היהודית היא משהו שאני אסיר תודה עליו".
בסיום הפרק ג'ייקוב נוחת בישראל ומגיע לאימון הראשון לקראת התחרות. בפרקים הבאים נמשיך ללוות אותו, לצד סופי ונח, באימונים, בטקס הפתיחה וברגעי השיא של המכביה.