ב־26 בינואר 2025 מעלים בני הזוג ואדים נאומוב ויבגניה שישקובה בחשבון האינסטגרם המשותף שלהם את הפוסט הבא: "שוב, מקסים עשה את כולנו גאים. ההופעה היפה והאמוציונלית הזו היא התוצאה של עבודה קבוצתית". בהמשך הפוסט הם מודים לצוות המקצועי ולאנשי הכוריאוגרפיה, ומברכים את מקסים נאומוב, בנם, על כך שסיים רביעי באליפות ארה"ב – מקום שהקנה לו כרטיס לאליפות ארבע היבשות בהחלקה על הקרח חודש לאחר מכן בסיאול.
הזוג נשאר בוויצ'יטה, קנזס, למשך שלושה ימים, כדי להדריך מחנה אימונים לצעירים שנערך באותה עיר. שישקובה ונאומוב, מחליקי קרח בכירים, נולדו בלנינגרד, ברית המועצות. הם קופחו קשות באולימפיאדת החורף בלילהאמר ב־1994 כשסיימו במקום הרביעי בתחרות הזוגות, אבל חיפו על כך עם מדליית זהב באליפות העולם באותה השנה ביפן. כעבור שנה הם התחתנו, וב־1998 עברו לקונטיקט. ב־2001 נולד בנם, מקסים.
שלושה ימים אחרי אליפות ארה"ב והפוסט, שישקובה ונאומוב חוזרים מוויצ'יטה לוושינגטון. הם עולים בנמל התעופה "דווייט אייזנהאואר" לטיסה 5342 של אמריקן איגל יחד עם עוד זוג מאמנים רוסים, 11 מחליקות בגילאים 11־16 (ביניהן שש מחליקות מהמועדון שבו שישקובה ונאומוב אימנו בבוסטון), 13 הורים מלווים, 32 נוסעים אחרים וארבעה אנשי צוות.
אחרי כמעט שלוש שעות טיסה, בשעה 20.47, כשהמטוס בגובה 100 מטר מהקרקע ובמרחק 800 מטר ממסלול נחיתה מספר 33 של נמל התעופה "רונלד רייגן", הוא מתנגש במסוק בלאקהוק סיקורסקי של צבא ארה"ב, עולה באש וצונח לתוך נהר הפוטומק. כל הנוסעים ואנשי הצוות, 64 במספר, נהרגים. כך גם שלושת החיילים במסוק הצבאי.
מקסים נאומוב בוחר להתאבל דרך החיים. הוא לוקח פיקוד על האקדמיה להחלקה על הקרח שייסדו הוריו. חודשיים אחרי הטרגדיה הוא משתתף ב"מורשת על הקרח", הופעה שאירגנה התאחדות ההחלקה על הקרח לזכר הנספים. נאומוב מחליק למנגינת "העיר שלא קיימת" של איגור קורנליוק, השיר האהוב על הוריו. עין אחת לא נשארת יבשה על הקרח.
"ההורים שלי היו אנשים יפים, טובי לב באופן יוצא מהכלל", סיפר נאומוב אחרי ההופעה. "הדרך היחידה בשבילי היא להמשיך הלאה. אין דרך אחרת. אני כרגע נושא את התשוקה, ההשקעה והכוח של שלושה אנשים. הם דאגו לי ואהבו אותי. הם היו גיבורי־העל שלי".
בסוף השבוע חזר נאומוב לאליפות ארה"ב, התחרות האחרונה שלו שאותה ראו הוריו. אז, לפני שנה, בשיחה הלפני אחרונה ביניהם, הוא דיבר איתם על איך ירגיש אם יגיע לאולימפיאדה, כמותם – רק כנציג של ארה"ב. לאחר שסיים רביעי, הם נפגשים שוב בחדר המלון שלו, ואביו ואדים מרביץ נאום של 45 דקות על כל מה שיעשו בשנה הקרובה כדי להבטיח שמקסים יסיים בין שלושת הראשונים באליפות של 2026 ויזכה בכרטיס לאולימפיאדת החורף במילאנו־קורטינה. למקסים יש טיסה מוקדמת לבוסטון. הוא נפרד מהוריו והולך לישון. ההורים, כאמור, נשארים בוויצ'יטה כדי לטפח את דור העתיד. שלושה ימים לאחר מכן הם ממריאים בדרך לוושינגטון, אל מותם.
2 צפייה בגלריה
"הדרך היחידה בשבילי היא להמשיך הלאה". נאומוב על הקרח
(צילום: Jeff Curry-IMAGN IMAGES Reuters Connect)
"הם צופים בי"
אליפות ארה"ב 2026 נערכה בסיינט לואיס, כ־700 קילומטר מזרחית לוויצ'יטה. מקסים סחב בתיק את התכולה הרגילה שלו לתחרות, בתוספת של תמונה אחת, של הוריו, שאותה החזיק בידיו וקרוב ללבו אחרי כל ביצוע שלו, בזמן שחיכה לניקוד של השופטים.
"רציתי שהם יהיו פה, בכל מחיר. אני יודע שאני מרגיש את הנוכחות שלהם כשאני מחליק", אמר אחרי התחרות. "אני גם יודע בוודאות שהם צופים בי, אפילו אם זה מזווית קצת שונה מהזווית שבה הם צפו בי בדרך כלל. זה היה בלב, בנשמה ובמוח שלי יום־יום, שעה־שעה, מאז שזה קרה".
זה מה שיישאר בזיכרון מאליפות ארה"ב בהחלקה על הקרח בסנט־לואיס, מיזורי, בינואר קר של 2026: צעיר בן 24, יתום, נותן הופעה טובה, אבל רחוקה ממושלמת, לא משהו שאבא שלו היה נותן עליה "וי", יושב על הספסל, אוחז בתמונה שבה יושבים שני הוריו על ספה בסלון ביתם – יבגניה מימין, ואדים משמאלה, מקסים הקטן על כתפיו של אביו.
כשהתוצאות הגיעו, התברר שמקסים סיים שלישי – המקום שמעניק כרטיס לאולימפיאדה. בדיוק כפי שהבטיח אביו. הוא עלה להחליק במסגרת הטקס שבו הודיעו על כך שייצג את ארה"ב באולימפיאדה, קיבל את הז'קט הרשמי של הנבחרת, לבש אותו, הביט למעלה, הצביע על גב הז'קט, שם שורטטו האותיות USA, הניח את שתי כפות ידיו על פניו, והתפרק בבכי.
