בחודש שעבר עמדתי מאחורי הקווים במשחק במסגרת גביע אתנה של קבוצת הבוגרות של מועדון כדורגל נשים הפועל רעננה. ההתרגשות בעיניים של השחקניות, תחושת השייכות למשהו גדול יותר והיכולת לפרוץ גבולות דרך הספורט הן בדיוק הסיבה שבחרתי לעסוק בזה. אבל השחקניות המקצועיות, כמו הדור שלפניהן, יידרשו להיאבק לא רק על מקום בהרכב, אלא גם על מקום בתודעה הציבורית. על יחס, על משאבים, על הוגנות בסיסית.
בעולם, הענף הזה כבר מזמן אינו נישה. טורניר יורו הנשים האחרון שבר שיאי צפייה, הליגות הבכירות מושכות קהלים עצומים וחברות ענק נלחמות על חסויות. בברצלונה, קבוצת הנשים הפכה לסמל להצלחה ולגאווה מקומית, באנגליה שחקניות הפכו לאייקונים תרבותיים ובארצות הברית איפה שנתוני הצפייה בטורנירים של הנשים עקפו את הגברים, אף אחד כבר לא שואל אם יש לדבר הזה עתיד.
1 צפייה בגלריה
בעולם הענף תופס תאוצה. נבחרת ספרד
(צילום: Casa de S.M. el Rey/Spanish Royal Household via Getty Images)
ואצלנו בישראל? עדיין שואלים אם זה "כלכלי", אם "יש עניין", אם "זה באמת ספורט". זה אולי נשמע אנקדוטלי, אבל זו השאלה שמובילה למדיניות או היעדרה. כשאין מדיניות גם אין תקציבים, אין מתקנים ראויים, אין שידורים קבועים, אין חשיפה ובעיקר אין מסלול התפתחות ברור לשחקניות.
לא אתעלם מהעובדה שכבר נעשתה התקדמות. מה שיש היום, קבוצות בוגרות פעילות, ליגות מאורגנות ויותר שחקניות צעירות שנרשמות, לא היה לפני 15 שנה. זוהי מגמה מבורכת, אך אם רוצים שהענף באמת ימריא חייבים להשקיע בו יותר. אבל חשוב להבין כי לא מדובר ב"מאבק של נשים למען נשים", אלא מאבק של כל מי שמבין את הכוח של ספורט ככלי חינוכי, חברתי וכלכלי ללא קשר למגדר.
כדי שכדורגל הנשים יהפוך מהבטחה למימוש, נדרשים שלושה דברים ברורים:
1. השקעה ממשלתית שיטתית: כמו בכל תחום שצומח, חייבת להיות מעורבות מדינתית. משרד הספורט, משרד החינוך, הרשויות המקומיות – כולם צריכים להבין שכדורגל נשים הוא לא נטל אלא נכס. זה אומר תקציבים ייעודיים לא רק לקבוצות בוגרות אלא גם למחלקות נוער, להכשרת מאמנות, למתקנים שווים לכל קבוצה בכל גיל.
2. תקשורת שמפסיקה להתעלם: אם שחקנית כובשת שער ניצחון בגמר גביע ואף אחד לא מדווח על זה, האם זה באמת קרה? הכיסוי התקשורתי הוא מפתח להכרה, לחשיפה, להזדהות. כשאין סיקור אז גם אין קהל ואין חסויות.
3. שותפות אמיתית עם המגזר העסקי: בעולם, המהפכה בכדורגל הנשים התאפשרה הודות להשקעות פרטיות. המותגים הגדולים הבינו שכדורגל נשים הוא לא רק מסר חברתי אלא גם פוטנציאל להשקעה משתלמת. בישראל, חברות מתחילות לזהות את הכיוון הזה, אבל זקוקות לדחיפה גם ממשרדי הממשלה וגם מהציבור. זה אינטרס משותף לכולם.
מעבר להיבט הכלכלי והחברתי חשוב להדגיש את הכלים לחיים שספורט קבוצתי ותחרותי מעניק לשחקניות. בארצות הברית מחקרים רבים הראו שכ-90% מהמנכ"ליות והמנהלות הבכירות עסקו בעבר בספורט קבוצתי ותחרותי. לא במקרה, מי שהתנסתה בשנים של אימונים, ניצחונות והפסדים למדה לא רק לשחק כדורגל אלא גם לפתח עבודת צוות, מנהיגות, תקשורת בין אישית וביטחון עצמי. אלה כישורים שממשיכים ללוות אותן גם מחוץ למגרש בלימודים, בעבודה ובחיים.
"המהפכה הזו תקרה, זה רק עניין של החלטה. מה שנדרש הוא לא עוד קמפיין בסגנון יום האישה אלא מדיניות אמיתית. מקבלי ההחלטות והמשקיעים צריכים לנטוש את הוויכוח על האם זה משתלם ולהתחיל להשקיע בכדורגל נשים מתוך הבנה שזה ענף חיוני לא רק עבור השחקניות אלא עבור כולנו כחברה. כי כשנערה בת 12 עולה על המגרש זו לא רק הצלחה ספורטיבית אלא תחושת שייכות, מסוגלות והבנה שיש מי שרואה אותה, מוכן להעניק לה כלים וללוות אותה לאורך כל הדרך".
הכותבת היא מנכ"לית מועדון כדורגל הנשים הפועל רעננה
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש
