יש אתלטים שרצים או קופצים, יש כאלה שהודפים או זורקים, ויש אתלטים ששואפים להשפיע על ההיסטוריה של הספורט. לעשות את מה שאף אחד לא עשה לפניהם. סיפאן חסן ההולנדית מוכנה ליטול את כל הסיכונים כדי שיזכרו אותה גם בעוד עשרות שנים בנשימה אחת עם אגדות ספורט כמו פאבו נורמי ואמיל זאטופק.
טוקיו 2020 ב-ynet - למתחם המיוחד
הניצחון והמדליות הם דברים גדולים, אבל גם אחרים יכולים להשיג אותם. היא רוצה להיות האישה הראשונה שתטביע חותם בל יימחה עם ניצחונות ב-1,500, 5,000 ו-10,000 מטר. שלושה מקצועות ריצה, כל אחד עם הדרישות והסיכונים שלו, שמתחברים ללו"ז המורכב ביותר שנטלה על עצמה אתלטית אי-פעם באולימפיאדה. הכל צריך להיות מתוכנן על הקשקש, בלי שיבושים בדרך שתומררה עד כה ב"אין כניסה".
חסן בת ה-28, שהיגרה כפליטה מאתיופיה להולנד בגיל 15, חשה את כובד המשא כבר בלילה שבין ראשון לשני לפי שעון ישראל. מה כבר יכול לקרות במקצה מוקדמות לבעלת הזמן השביעי בכל הזמנים ב-1,500 מ' (3:51.95 דקות)? היא רצה באמצע הדבוקה כדי להימנע מבזבוז אנרגיה, ולפתע הרגישה עצמה נוחתת על אתלטית אחרת שמעדה. הסיום מתקרב והיא שרועה על הקרקע. הלך החלום? מבחינת סיפאן, 170 סנטימטרים על 55 קילוגרמים, תקלה בריצה ברמה כזו היא דווקא חלון הזדמנויות. היא לא איבדה עשתונות, רק הגבירה דריכות, החלה במרוץ מטורף להדביק את שיירת המובילות, יכלה להן וסיימה ראשונה.
כל זה קרה כשהיא יודעת שאחרי הצהריים מצפה לה גמר ה-5,000 מטר מול חבורה אדירה בראשות הלן אובירי הקנייתית, פעמיים אלופת העולם במרחק. וזו באמת הייתה ריצה אדירה, שהוכרעה על ידי הטקטיקה. סיפאן רצה במרכז חבורת הלביאות, או איילות כפי שאחרים מכנים אותן, בין היתר כתף לכתף עם סלאמוויט באיולין-טפרי המוכשרת שלנו. היא הותירה לאובירי, גודאף צגאי האתיופית ואחרות לשבור את הראש בבחירת הטקטיקה. והן טעו.
החבורה התעלמה מהעובדה שחסן ידועה כבעלת פיניש מטורף, אולי החזק ביותר כיום בעולם הריצות הארוכות, ובמקום לפרוץ קדימה, יהיה אשר יהיה, נתנו לסיפאן את הקונטרול על הריצה. ההולנדית היא שבחרה את עיתוי התקיפה, ועברה את 400 המטרים האחרונים ב-57 שניות (רק להמחשה, עם הפיניש הזה היא הייתה זוכה באליפות ישראל ב-400 מטר). זה היה מהלך של מט. כך, בנינוחות, לאחר שלוש ריצות ונפילה אחת, היא התייצבה על ראש הפודיום באחד המקצועות היוקרתיים שיש.
לו"ז עמוס ומזג אוויר לח
אז מהם הקשיים הניצבים בפני מי שמעז לנסות טרבל אולימפי בריצות הארוכות? קודם כל, הצפיפות העצומה בלו"ז מול רמת הציפיות וחלוקת הכוחות הנכונה. שנית, העומס הפיזיולוגי גורם לקושי משמעותי בהתאוששות. כל ההיבטים הגופניים בנוסף למזג האוויר הלח של טוקיו יוצרים קושי נוסף. כל זאת לפני שמדברים בכלל על הצמרת המשובחת של היריבות, כל אחת לביאת מסלול.
כשהכריזה על הליכתה/ריצתה לטרבל, סיפאן נטפה ביטחון עצמי. "איך אעשה זאת?" השיבה לשאלה. "מה זאת אומרת, נו פרובלם. אני לא מפחדת מכלום. אני יודעת שאני יכולה להשיג את המטרה. וכן, אני רוצה להיכנס להיסטוריה. רוצה לעשות מה שאנשים מתארים כבלתי אפשרי". אחרי גמר ה-5,000 והשגת שליש מהמטרה שהציבה לעצמה היא כבר נשמעה אחרת: "האמת היא שהייתי מודאגת מאוד. לא ידעתי לאן זה יתפתח. הצלחתי ואני פעם ראשונה אלופה אולימפית".
מאמן עם סימן שאלה
מעט מאוד ידוע על החיים האישיים של חסן. הצעירה, שחילקה את זמנה בתחילת דרכה בהולנד בין אימוני אתלטיקה ברמה חובבנית לבין לימודים במגמת אחיות, התייצבה יום אחד לחצי המרתון של איינדהובן וניצחה בזמן של 1:17 שעות. הסקאוטים גילו מיד את הכישרון הענק שלה, ובגיל 20, הרבה הודות לקריירת האתלטיקה החדשה, קיבלה את האזרחות ההולנדית.
מאז 2016 סיפאן חיה בארה"ב, לשם הגיעה כחברת הפרויקט השאפתני של "נייקי" בראשות המאמן האמריקאי ממוצא קובני, רץ העבר אלברטו סלזאר. כשסגן אלוף העולם מ-2019 בריצת 10,000 מטר, יומיף קג'לצ'ה האתיופי, הצטרף לפרויקט, חסן סייעה לו בלימודי האנגלית שלא הייתה שגורה בפיו. מאז הם נראו יחד בהזדמנויות שונות, ומי שרצה לתאר את זה כרומן - תיאר. אף פעם לא נשמעה מילה מפיה בנושא.
ב-2019 סלזאר סולק בבושת פנים מאליפות העולם בדוחא בגלל "שימוש בסמים באופן שיטתי". סיפאן נשארה, ומאמנה הנוכחי הוא טים רואוברי האמריקאי, עוזרו לשעבר של סלזאר. היא עצמה הגנה על כשירותה: "אם רוצים, אני מוכנה להיבדק בכל יום ובכל שעה. אני נקייה. לא לקחנו שם תכשירים. תבדקו אותי. עבדנו שם קשה בכל מיני אספקטים מגוונים ומתקדמים". חסן בינתיים לא נתפסה בשום חריגה, היא יודעת שאתלטיות עם יכולות כמו שלה נמצאות על הכוונת של הסוכנות למניעת סימום.
דו-קרב בצהרי היום
ובינתיים, יש לה מחר (15:50) את גמר ה-1,500 מטר על הראש - וזה אמור להיות דו-קרב בין סיפאן לפיית' קיפייגון הקנייתית, שכל עימות ביניהן בשנים האחרונות היה אדיר. קיפייגון זכתה בזהב בריו והותירה את חסן במקום החמישי. ב-2019 סיפאן הקדימה אותה בשלוש שניות בדרך לזהב עולמי שני ברציפות. במפגש האחרון, בחודש שעבר במונאקו, חסן הובילה - אבל קיפייגון פרצה קדימה וניצחה עם התוצאה הרביעית בהיסטוריה, 3:51.07 דקות.
בכל מקרה, בשבת (13.45) ממתין לה הקרב הקשה מכולם, ב-10,000 מטר. בחודש שעבר סיפאן ניפצה את שיאה העולמי של אלמז איינה האתיופית מאולימפיאדת ריו, כשקבעה 29:06.82 דקות, אבל יומיים אחר כך החזירה לטסנבט גידיי למדינתה את השיא עם 29:01.03.
בקיצור, אש נוספת, יחד עם הלפיד האולימפי הדולק באצטדיון במהלך ימי המשחקים, תבער בטוקיו בכל אחד מניסיונותיה של המלכה חסן להשיג את הטרבל האולימפי הראשון בריצות הארוכות לנשים.
