ההדחה מול יוון בשמינית הגמר סימנה את סיום דרכה של נבחרת ישראל ביורובאסקט 2025 — קמפיין שהותיר תחושת פוטנציאל שלא מומש.
נפתח בהפסד לסלובניה — משחק מפתח שבו ידענו מראש שניצחון ונסיים במקום הראשון בבית ונקבל יריבה קלה, והפסד ונסיים במקום הרביעי ונקבל יריבה חזקה. מאמן הנבחרת אריאל בית הלחמי הגיע עם תוכנית משחק שאמורה לגרום ללוקה דונצ'יץ' להוציא את הכדור מהידיים, אבל זה לא עבד. התכנון ההגנתי היה לעצור את דונצ'יץ' בדרך אחת — להכריח אותו למסור. אבל לוקה קרא את ההגנה, פירק אותה והפך את התוכנית לנקודת תורפה.
הטעות המרכזית הייתה בבחירת השחקנים לדאבל טים: במקום להציב גארדים מהירים כמו גיא פלטין וים מדר שיכולים להקשות על לוקה, היו ברוב הפעמים השחקנים הגבוהים שלנו. כך נפתח הצבע לחלוטין, והסלובנים ניצלו זאת בקלות. מול שחקן כמו לוקה, דאבל טים הוא לרוב טעות טקטית. הוא מוסר ברמה הגבוהה ביותר, ומפיק אסיסטים רבים דווקא מהלחץ שמופעל עליו. דוגמה לכך ניתן לראות במשחק מול איטליה, שבו סיים עם אסיסט אחד בלבד בזכות שמירה חכמה וממוקדת, גם אם קבוצתו ניצחה.
הנה דוגמה לטעות הגנתית שעלתה לנו בהרבה נקודות: 3 שחקנים באים ללוקה (רומן סורקין, דני אבדיה, מדר), מה שיוצר שחקן אחד פנוי בקשת השלוש והשחקן הגבוה (אלן אומיץ') מזהה את זה וחותך לכיוון הסל. בר טימור שמזהה שהשחקן הגבוה חותך לסל עוזב בעצם את השחקן שלו ואנחנו מגיעים למצב שיש 2 קלעים פנויים ל-3. מה שמאפשר לסלובנים להגיע לזריקות נוחות שוב ושוב. הטעות פה היא לשים על לוקה את אבדיה וסורקין, שהם השחקנים הכי גבוהים שלנו על המגרש, מה שמאפשר ללוקה להכניס את הכדור לשחקן בגובה 2.16 נגד שחקנים בגובה 1.90. התוצאה: סל קל. הטעויות הגדולות בהגנה:
1. שלושה שחקנים שמגיעים ללוקה יוצרים יתרון מספרי ברור לסלובנים.
2. סלובניה קיבלה הרבה מצבי זריקה פנויים בגלל הלחץ שיצרו על לוקה וסלובניה נבחרת מסוכנת ל-3 שיודעת להעניש.
3. הנבחרת איבדה את האפשרות להכתיב את הקצב ולהכריח את לוקה לקחת זריקות קשות.
מה היה אפשר לעשות אחרת?
1. שמירה אישית עם עזרה מתוזמנת, לא כפולה אוטומטית.
2. חילופים חכמים בהגנה, במיוחד בפיק אנד רול.
3. שמירה אזורית לסירוגין כדי לבלבל את ההתקפה הסלובנית.
גם נגד יוון היו לנו טעויות הגנתיות גדולות בשמירה על יאניס אנדטוקומבו, ולא סתם הוא עשה נגדנו את המשחק הטוב ביותר שלו עד כה עם אחוזים מפלצתיים של 18/21 ל-2. ונשאלת השאלה: למה יאניס עשה נקודות בקלות כל כך גדולה ולא ניסו לעשות עבירות שיביאו אותו לקו (רק פעם אחת)? לדעתי, אם הנבחרת הייתה משחקת יותר אגרסיבי (לדוגמה, רבע 4, 3:30 לסוף המשחק ועשינו עבירה אחת בלבד) ועושה עבירות חכמות על יאניס שימנעו ממנו לעשות סלים קלים, המשחק הזה היה שלנו.
החמישייה שפתחה נגד יוון נראתה פעם ראשונה בהרכב זה עם פלטין ואיתי שגב. זאת חמישייה שאמורה לתת יתרונות בהגנה אבל על חשבון גדול בהתקפה. לדעתי, אריאל בית הלחמי הגיע למשחק עם תוכנית הגנתית שיותר מתמקדת בגארדים שלהם כמו טיילר דורסי וקוסטאס סלוקאס ופחות פתרונות הגנתיים נגד יאניס. התוכנית הזו הייתה יכולה להיות יעילה מאוד נגד סלובניה, אבל לא נגד שחקן כמו יאניס שבשמירה אישית אי אפשר לעצור אותו.
לסיכום, ההגנה היא זאת שהייתה עושה את ההבדל מרבע גמר ואולי אפילו חצי.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש
