ב-2006, השנה שבה אירחה המדינה את המונדיאל, הכדורגל הגרמני נולד מחדש. מכדורגל בווארי תעשייתי, יעיל וממושמע, הוא הפך לכדורגל ברלינאי, עם דמיון חופשי, תנועה ואסתטיקה. הכדורגל הזה, בהנהגת יורגן קלינסמן ויוגי לב, לקח את גרמניה לטורנירים מסעירים במשך שמונה שנים, עם זכייה בגביע העולמי ב-2014 (כולל 1:7 היסטורי על ברזיל המארחת) וכדורגל עוצר נשימה בטורניר בדרום אפריקה ארבע שנים קודם לכם שנעצר רק בחצי הגמר אצל דור הפלא הספרדי.
אחד הסממנים העיקריים של המעבר הזה היה הפיכתו של הכדורגל הגרמני למראה של החברה שבה הוא משוחק: רב-תרבותיות. כדורגלנים ממדינות שונות שאפיינו את ההגירה וההשפעות שלה על החברה הגרמנית. אבל כבר ב-2014, עוד לפני ההגירה המוסלמית הגדולה ועוד לפני שמפלצת הימין הקיצוני התעוררה, קמו אוהדים גרמנים רבים ולמרות התואר התבכיינו והתלוננו על כך שמדובר בנבחרת שלא מייצגת אותם כגרמנים. היו שם, לדעתם, יותר מדי טורקים וערבים ומוסלמים. הם היו מעדיפים נבחרת במקום שלישי, אבל "טהורה".
"רבע גמר גביע העולם, אנחנו באים": הפוסט שזכה לעשרות אלפי תגובות גזעניות. ההתאחדות מחקה אותן וחסמה לתגובות
התמונה הזו חזרה על עצמה שוב, אחרי הזכייה של נבחרת הנערים (עד גיל 17) באליפות העולם בתחילת החודש באינדונזיה. במקום לחגוג, ההתאחדות הגרמנית מצאה עצמה במלחמה נגד אוהדים רבים שטענו שהנבחרת הזו אפריקאית מדי, שחורה מדי, לא טהורה מספיק, מוסלמית מדי לטעמם.
אבל הפעם מדובר בתמונה שונה. אם ב-2014 היה מדובר רק בפאתיה הקיצוניים של החברה הגרמנית, הרי שהיום למפלגה שמייצגת את הקולות הללו, AFD, יש עשרה אחוזים מהמושבים בפרלמנט. לפי הסקרים בשנה האחרונה, המפלגה – שרצה על מדיניות נגד מהגרים - כבר זוכה ליותר מעשרים אחוז מהקולות, מה שמציב אותה לפחות על הנייר כמפלגה השנייה בגודלה בגרמניה, לפני מפלגת הסוציאל-דמוקרטים של הקנצלר אולף שולץ.
צרפת היא דוגמה לנבחרת שמצליחה כבר חצי יובל להגיע להישגים עם סגל שחקנים שמבוסס בעיקר על מהגרים ובני ומהגרים. הם מצליחים להתעלות מעל המתחים החברתיים בחברה הצרפתית, ומאחדים את ההמונים בטורנירים גדולים, למרות הפיכתה של המדינה למובלעת הולכת וגדלה של ימין פשיסטי. האם גם גרמניה תצליח לעשות את ההפרדה הזו בין ספורט לבין מדינה?
הפוסט והטראומה
הסערה סביב נבחרת הנערים פרצה כשההתאחדות הגרמנית פרסמה תמונה תמימה ברשתות החברתיות אחרי הניצחון על ארה"ב בשמינית הגמר. ארבעה שחקנים גרמנים חוגגים את הניצחון, לצד הכיתוב: "רבע גמר גביע העולם, אנחנו באים". רק שארבעת השחקנים היו שחורים, מה שהוביל למבול של עשרות אלפי תגובות גזעניות.
5 צפייה בגלריה
הזכייה של נבחרת הנערים הייתה אמורה להיות גם רגע לחגוג וגם רגע של תקווה עבור האוהדים הגרמנים. זה לא קרה
(צילום: AP Photo/Achmad Ibrahim)
5 צפייה בגלריה
מתברר ששחקנים שחורים, מוסלמים ולא גרמנים "טהורים" מציקים הרבה יותר מאשר הסיבות לשמוח שנתנו לאוהדים
(צילום: AP Photo/Achmad Ibrahim)
התגובות האלה בלתי נתפסות בעיקר בהינתן הקונטקסט של הכדורגל הגרמני הנוכחי: כישלונות מחפירים של הנבחרות הבוגרות, הן בגברים והן בנשים, שהודחו כבר בשלב הבתים במונדיאל. הזכייה של נבחרת הנערים הייתה אמורה להיות גם רגע לחגוג וגם רגע של תקווה, אור באפלה, עבור האוהדים הגרמנים. אבל מתברר ששחקנים שחורים, מוסלמים ולא גרמנים "טהורים" מציקים הרבה יותר מאשר הסיבות לשמוח שנתנו לאוהדים.
ההתאחדות, שראתה תבנית דומה של הסתה נגד שחקנים שחורים בנבחרת הצעירה (עד גיל 21), החליטה שהיא חייבת לשים לתופעה הזו סוף. היא הסירה את התגובות, סגרה את הפוסטים לתגובות, ובירכה על הגיוון הקיים בנבחרות הכדורגל השונות. וחשוב יותר: היא יזמה חקירה יחד עם התביעה בפרנקפורט וגופים המתמחים בפשעי סייבר במטרה למצוא את המסיתים. עד עכשיו נמצאו 14 מקרים של הסתה ודברי שנאה על רקע גזעני. ארבעה מהכותבים אותרו, והם צפויים לעמוד למשפט.
לא מתביישים לנופף בגזענות בגאווה
"זה נהדר לראות כל כך הרבה שחקנים שחורים בבונדסליגה ובנבחרת הלאומית", אמר השנה ארווין קוסטדה, שב-1974 היה השחקן השחור הראשון ששיחק במדי נבחרת גרמניה. "אבל הם תמיד יהיו הבחירה השנייה, אזרחים סוג ב', וכדאי מאוד שהם לא ייכשלו, כי אז כולם יילכו על הראש שלהם".
לא הרבה אחרי שקוסטדה אמר את הדברים הללו, שני שחקנים עם רקע של הגירה מאפריקה החמיצו שני פנדלים מכריעים במשחק הראשון של יורו הצעירות – נגד נבחרת ישראל. דניאל פרץ הדף את הבעיטות של יוסופה מוקוקו ויסיק אנגאנקם בדרך ל-1:1 שבסופו של דבר היה הסיבה המרכזי לכישלון הגרמני באליפות.
שני השחקנים חטפו גל של הודעות ציבוריות ואישיות ברשתות החברתיות שהתייחסו בעיקר לצבע העור שלהם, לעובדה שהעזו להחטיא בפנדל ולמידת המחויבות שלהם כלפי גרמניה. "הייתי בהלם מוחלט מכמות התגובות והתוכן הארסי מאוד שלהן", אמר מוקוקו. "אני לא יכול לדמיין ששחקן כדורגל כלשהו יחטיא פנדל בכוונה".
5 צפייה בגלריה
יוסופה מוקוקו מול נבחרת ישראל ביורו הצעירות. החמצת הפנדל הפכה אותו למטרה
(צילום: ההתאחדות לכדורגל)
5 צפייה בגלריה
כשמונה לקפטן הנבחרת הצעירה, הוא ומשפחתו הוצפו בתגובות גזעניות. יאן-אורל ביסק
(צילום: Getty Images)
כמובן שכישלון, אכזבות והפסדים אינם תירוץ למפגנים ציבוריים של גזענות, אפליה והסתה על-ידי דברי שנאה. הבעיה היא שהליגות בגרמניה, למרות המלחמה של הקבוצות וההתאחדות, מלאה בגילויי שנאה מדי שבוע כלפי כדורגלנים "אחרים", בעיקר בליגות הנמוכות.
המקרה הנוכחי, של גילויי שנאה וגזענות כלפי נבחרת שזוכה בגביע העולמי, מוכיח עד כמה הבעיה עמוקה. יתרה מכך, לצד העלייה בפופולריות של מפלגות גזעניות ופשיסטיות, הוא מוכיח כי הגזענות בגרמניה כבר לא מוחבאת במרתפים. היא גלויה, ויש חלקים מאוד גדולים באוכלוסייה שמנופפים בה בגאווה.
מדובר ביותר מחמישית מהאוכלוסייה, אחרי הכל. במחקר שנערך בגרמניה ב-2021 נמצא כי יותר מחמישים אחוז מהגרמנים חושבים כי "אנשים שחורים מגלים רגישות גבוהה מדי בכל מה שקשור לגזענות". אם כך, לא פלא שיאן-אורל ביסק הגנאי-גרמני ומשפחתו זכו למבול של תגובות גזעניות וארסיות אחרי שמונה לקפטן הנבחרת עד גיל 21.
"אם אנחנו מפסידים, אנחנו חוזרים להיות קופים"
יש קריאות רבות בכדורגל הגרמני לעונשים כבדים יותר נגד קבוצות שהאוהדים שלהן משתמשים בביטויים גזעניים. סוציולוגים שמתעסקים בספורט טוענים שענישה לא מספיקה, ושקבוצות גרמניות חייבות להעסיק יותר עובדים עם מודעות לנושא. לפי מחקר מהשנים האחרונות, 96 אחוז מהמאמנים, המנהלים והסקאוטים בגרמניה הם לבנים.
הבלם אנטוניו רודיגר, בעל שורשים מסיירה לאונה והעוגן של הגנת הנבחרת הבוגרת, מאשים גם את השחקנים עצמם. במאמר שפרסם ב-PLAYER TRIBUNE טען כי אין כמעט שיחות על הנושא בתוך הקבוצות עצמן ובחדרי ההלבשה, וכי השחקנים מסתפקים בהעלאת פוסטים לא מחייבים בחשבונות האינסטגרם שלהם.
5 צפייה בגלריה
מאשים גם את השחקנים בקבוצות: "פוסט ועוד פוסט ועוד פוסט, והם חושבים שהם עשו את שלהם". אנטוניו רודיגר
(צילום: Alexander Hassenstein/Getty Images)
"פוסט ועוד פוסט ועוד פוסט", כתב רודיגר, "ושחקנים חושבים שהם עשו את שלהם בנושא. אבל שום דבר לא משתנה. שום דבר לא קורה. זו לא העבודה שלי לסיים את זה. אני רק יודע איך זה מרגיש כשזה ממשיך לקרות. אני מריר לגבי זה. מאוד מריר".
“אני מצטער עבור השחקנים שלי שצריכים להיאבק בתופעות כאלו כבר בגיל כזה", אמר המאמן הגרמני כריסטיאן ווק, שהוביל את נבחרת הנערים לזכייה באליפות העולם אחרי ניצחון דרמטי בגמר על צרפת. "לצערי, מדובר בגל שאיננו יכולים לעצור, בטח לא באינטרנט. זה משהו שצריך להדאיג אותנו: את המדינה שלנו, הספורט שלנו והחברה שלנו. לי אין שום פתרון".
"אם אנחנו מנצחים, אנחנו גרמנים", אמר מוקוקו אחרי קמפיין השנאה הווירטואלי נגדו בעקבות אותו פנדל שהחמיץ נגד ישראל. "אם אנחנו מפסידים, אנחנו חוזרים להיות קופים".
זאת הייתה אמירה שהזכירה את דבריו של מסוט אוזיל לאחר הקמפיין הגרוע של גרמניה במונדיאל 2018, שבעקבותיו פרש מהנבחרת. אוזיל הוא נער הפוסטר של המקום שבו הגירה וספורט נפגשים בגרמניה. במשך שנים רבות הוא היה הדוגמה הכי נפלאה לנער עם רקע טורקי שהשתלב והביא גאווה רבה לגרמניה. כיום אוזיל ניתק את עצמו מגרמניה לחלוטין, והוא מזוהה עם הנשיא ארדואן בטורקיה ועם גורמים בימין הקיצוני של המדינה.
פורסם לראשונה: 11:25, 22.12.23
