על הנייר, כדורגל הוא ספורט - יש בו מאמץ פיזי גופני ואף עצים מאוד. תכלס, ההגדרה הזו רלוונטית לשחקנים בלבד. כשמדברים על כדורגל, יש מעל מיליארד אנשים בעולם שכנראה כל אחד מהם יגיד משהו אחר על מה הוא כדורגל בשבילו. אחד יגיד ספורט, אחר יגיד זהות. אחת תגיד קהילה ואחרת תגיד פרנסה. יותר מזה, אם נמשיך מאנשים פשוטים אז איש עסקים יגיד מיתוג כלכלי, מדינה תגיד גאווה לאומית וארגנטינאים כמכלול כנראה יענו שזוהי דת.
כן, אני יודע, אולי יש עוד סוגי ספורט שאפשר לנסות להפוך אותם למשהו אחר, אבל בואו נשים את הדברים על השולחן: כל אדם אובייקטיבי שאינו מתעניין בספורט ידע להגיד שאין מה להשוות ברמת הפופולריות והעיסוק התקשורתי, היקף האהדה ובעיקר הפוטנציאל.
אז קחו למשל את מונדיאל 2026 שהסתיים ממש לא מזמן. במדורי הספורט עסקו בו רבות לאורך העונה, איזו נבחרת מגיעה פייבוריטית, מי יהיה מלך השערים ואשרינו שעדיין זכינו לראות את מסי ורונאלדו. אבל חודשיים לפני שהמונדיאל התחיל, גם אולפני החדשות התחילו לדבר עליו. העיסוק היה נטו גיאופוליטי. פרשנים מדיניים ישבו וניתחו אם נשיא ארה"ב יתקוף באיראן או לא, כשהשיקול המרכזי שריחף באוויר היה אירוח הטורניר הגדול בעולם באמריקה (בזמן שאיראן בעצמה משתתפת בו). ולמי שצריך הוכחה נוספת לערבוב בין המגרש לפוליטיקה – אז אזכיר רק שבמשחק בין איראן למצרים בסיאטל, המארגנים האמריקאים הגדירו אותו רשמית כ"משחק הגאווה". לקחו שתי מדינות עם עמדות נוקשות מאוד כלפי קהילת הלהט"ב בלשון המעטה, שניסו להתנגד אבל בסוף נאלצו לעלות לשחק תחת קונספט של דגלי גאווה. איזו עוד עוצמה בעולם יכולה לייצר ציות כזה?
אנחנו נלך קצת אחורה בזמן, אבל לא יותר מדי. לפני 4 שנים, מונדיאל 2022 התקיים בקטאר. העולם כולו עסק בשחיתות שקנתה למדינה הזו את זכות האירוח, במקביל להפרת זכויות האדם כדי לאפשר את קיומו. ובהקשר שלנו? תראו את הדיסוננס המטורף הזה: שנה אחת בלבד לפני 7 באוקטובר – היום, כשכולנו מבינים, מכירים וזוכרים היטב את חלקה של קטאר באירוע – אלפי ישראלים קיבלו היתר מיוחד להיכנס אליה כתיירים. למה? נטו בגלל הכדורגל. שיוכלו לצפות במונדיאל.
אותו כוח נמצא עמוק גם כאן אצלנו ועזר לנו קצת להתמודד עם השבר הכי גדול שחווינו. תסתכלו מה קרה במדינה מאז פרוץ המלחמה: קהילות האוהדים והמועדונים עצמם לקחו חלק במאבק להשבת החטופים ובתמיכה במשפחות. יציעים שלמים הפכו לאנדרטאות חיות לאלו שלצערנו כבר לא איתנו. הארץ התמלאה בכתובות גרפיטי והנצחות. אפילו בצה"ל הבינו כאשר יש משחק של נבחרת ישראל או אירוע בסדר גודל של המונדיאל, דואגים ללוחמים ולמילואימניקים ששומרים עלינו בעזה, לבנון ובסוריה - לאפשרות לצפייה ישירה. סדר עדיפות כזה ניתן רק לכדורגל.
אנחנו נמצאים בפתח תקופת בחירות (שוב), והשיח סובב סביב אותם נושאים בוערים: ביטחון, יוקר מחיה, פילוג ושסע חברתי. תמיד קיימת תקווה כלשהי לשינוי. אמנם הפסימיים כבר ויתרו, האופטימיים עוד מנסים לתקן, אבל כולם משתמשים בדיוק באותם כלים ישנים שהביאו אותנו עד הלום, באותה תפיסה ומחשבה מסורתית ישנה. מה אם היינו משתמשים בכלי אחר לגמרי? כלי שכבר הוכיח את עצמו במדינות אחרות? אל תעשו דמיון מודרך, פשוט תחשבו לעומק על השאלות הבאות:
● אם נבחרת ישראל תעפיל סוף סוף לטורניר גדול – מישהו בכלל מסוגל למדוד את ההשפעה המיידית של זה על החוסן הלאומי, תחושת השייכות והאחדות בעם?
● אם קבוצות ישראליות יהפכו לחברות קבע בליגת האלופות – איך זה יזניק את הכלכלה המקומית והמיתוג העולמי שלנו?
● אם נשפוך תקציבים על בניית תשתיות כדורגל אמיתיות בשכונות ובפריפריה – כמה ילדים ובני נוער יקחו חלק בפעילות גופנית, ילמדו משמעת וערכים ויתרחקו מהרחוב?
● אם יהיו לנו עוד "מנשה זלקות" בליגות הבכירות באירופה – איזה אדם פרטי יכול לייצג את המדינה טוב מהם?
● ואם נבחרת ישראל תעפיל למונדיאל 2034, שעתיד להתקיים בערב הסעודית – איזו משמעות דיפלומטית וביטחונית זו יכולה להיות עבורנו?
שחקני נבחרת ישראל
(צילום: AP Photo/Hameraldi Agolli)
כל היום מדברים על חשיבה מחוץ לקופסה, אולי הגיע הזמן? בזמן שרוב הכסף והקשב בעולם הולכים לפיתוח טכנולוגי, סייבר ו-AI, מומחי הכלכלה הגדולים בעולם ומשקיעי הקרנות הגדולות תמיד ימליצו על דבר אחד: פיזור סיכונים. אז הנה ההצעה שלי למקבלי ההחלטות: בואו נפזר קצת את הסיכונים. בואו ניקח חלק מההשקעה והמשאבים שלנו ישר לתופעה הכי אנושית, משפיעה ועם עתיד מובטח הקיימת היום בעולם. כדורגל הוא כבר מזמן לא רק ספורט – הוא המטבע החזק בעולם, בריאה מופתית ומוצר שאין שני לו.
אולי הגיע הזמן שנדבר עליו במדורי תקשורת נוספים?
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים.
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים.
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
