להפועל ירושלים היה פעם שחקן חיזוק בשם בילי מילר. הוא היה גבוה, חזק, עם טכניקה לא רעה בכלל. יצרן נקודות. אבל מה, גאון, איך נגיד, לא ממש. טוב, בואו לא נהיה עדינים. האיש קיבל את הכינוי בילי דבילי בערך אחרי חמש דקות בקבוצה.
יום אחד, ירושלים שיחקה משחק חשוב במיוחד עבורה. היא הובילה בשלוש נקודות עשר שניות לסיום, ושחקן של הקבוצה היריבה עמד על קו העונשין. עדי בן ארי, הכוכב הגדול של ירושלים, עבר בין שחקן לשחקן ואמר: אם הם לוקחים ריבאונד, אל תעשו עבירה.
כשהגיע למילר, הוא אמר לו אותו דבר באנגלית (שוטפת, הוריו של בן ארי היו מדרום אפריקה). מילר הביט בו במבט מזוגג, ותהה: "ומה אם אני לוקח את הריבאונד?". בן ארי היה המום, אבל התעשת מיד והשיב: "תחבק אותו, בילי. תחבק".
לא יכולתי שלא להיזכר בסיטואציה האלמותית הזאת כשצפיתי אתמול בסיום המשחק בין מכבי ת"א לאולימפיאקוס. זאת אומרת, בסיום הלא רשמי, זה שבמציאות אלטרנטיבית היה מסתיים בניצחון בהפרש שלוש נקודות למכבי, כי רוחו של בן ארי הייתה מרחפת ליד ים מדר ולוחשת לו: "תחבק את הכדור, ים. תחבק, או סתם תזרוק לשמיים".
שמעו, צריך להיות חסרי הומור כדי לא להעריך את מה שעשתה מכבי אתמול. קבוצת תחתית שמתמודדת מול קבוצת צמרת, מפגרת מולה במהלך המחצית הראשונה ב-15 הפרש, וכהרגלה כמעט לאורך כל העונה, לא שומרת. למרות שהיוונים בלי ז'אן מונטרו וניקולה מילוטינוב, מה שהופך אותם להרבה פחות מהירים וגם הרבה פחות מאיימים מתחת לסל, וגם בלי כוח האש של טיילר דורסי, הייתה תחושה שאין סיכוי שמכבי תחזור, בעיקר כי לא היה נראה שיש מי שיוביל אותה. הרבה שחקנים נחמדים, אבל למי פה אפשר לקרוא כוכב? מי יכול לדגדג את סשה וזנקוב, אוון פורנייה וקודי מילר מקינטייר?
ואז, ברבע האחרון, קיבלנו כמעט כל מה שמכבי אמורה להיות: קבוצה שומרת, קשוחה, נלחמת, רוצה, מאמינה בעצמה, עם הגנה אישית עילאית וחדירות עד הסל של קיטון וואלאס, שלרגע התבלבל וחשב שהוא אחיו, קייסון, שמשחק באוקלהומה סיטי ת'אנדר. עם דקות נהדרות של ג'ימי קלארק, שמצא איזון בין קליעות למסירות. עם תרומה מצוינת מהגבוהים – סוף סוף רומן סורקין שיחק בעמדה מספר 4, שם הוא צריך להיות מוצב כשהקבוצות לידו לא מהירות מדי, ולידו ארמנדו בייקוט, שהיה נהדר.
מכבי רצה 0:13, עלתה ליתרון 7, אבל אולימפיאקוס הצליחה לצמק. לגיטימי. קבוצה גדולה עם שחקנים גדולים. ובכל זאת, מכבי הובילה בשלוש נקודות הפרש כמה שניות לבאזר כשהכדור אצלה. ואז מדר החליט לזרוק. יצא לו איירבול.
היוונים הוציאו כדור מתחת לסל שלהם 1.4 שניות לסיום, וזנקוב קיבל מסירה על קו מחצית המגרש, אבל ממש בצד, זרק כדור בזווית מוזרה בשביל הפרוטוקול, ואופס, נכנס. איזה פוקס. בדיוק מסוג הניסים שקורים רק ל-MVP.
בהארכה שוב מכבי הובילה. אבל כשאתה בתוך קומדיה טובה, מן הראוי להצחיק עד הסוף. הפעם בונזי קולסון החליט לתת מתנה ליוונים, קיבל כדור מתחת לסל של מכבי והעיף אותו החוצה. קורי ג'וזף קיבל מסירה עם כמעט אפס על השעון, זרק שלשה בלי שקיפל בכלל את המרפקים כדי לחסוך זמן, וזה נכנס. שלוש שלשות מטורפות של וזנקוב, פורנייה וג'וזף ניצחו בסוף את המשחק. שחקנים גדולים.
זה היה ההפסד הכי מוזר של מכבי זה שנים. גם כל כך אירוני שמדר אחראי לסיום האומלל, כי הוא היה עד היום קרן האור של הקבוצה, באמת השחקן הכי טוב, משקיע ויציב שלה. היחיד שמפתיע לטובה. לפעמים כל מה שצריך זה חיבוק. ומגיע לו.
הפרדוקס הוא שיש כל כך הרבה דברים רעים להגיד על הקבוצה בעונה הזאת, אבל רובם לא רלוונטיים לרבע האחרון הנפלא. מכבי היא קבוצה שלא ברור מי המנהיגים שלה, מי בעלי הבית. בהפועל ת"א אלה ואסיליה מיציץ', אלייז'ה בראיינט ואנטוניו בלייקני. הם האנשים שלוקחים את הקבוצה על הגב (גם אם חלקם לפעמים מגזימים בכך). הפועל ירושלים היא הקבוצה של קני לופטון ג'וניור, ג'יילן סמית' ושייק מילטון – כמובן עד שג'ארד הארפר יחזור. אולימפיאקוס שייכת לווזנקוב, מונטרו ואוון פורנייה. אבל של מי מכבי? כשאיפה לונדברג בחוץ, מי בעל הבית? מי לוקח אחריות – לא רק בקליעה, כי כשג'ימי קלארק משחק לבד זו לא שיטה - אלא בניהול, בהחלטות חכמות. עד אתמול לא הייתה תשובה ברורה מי יכולים להיות האנשים האלה. במכבי אין היררכיה, וזה גרוע. אבל ברבע האחרון וואלאס וקלארק היו מושלמים. לאור הבשורה על כך שלונדברג עומד לעבור ניתוח, מכבי חייבת למצוא מנהיגות חדשה כי הוא כנראה ייעדר לטווח ארוך, וההתעלות של השניים הייתה סימן מצוין עבורה.
גם ההגנה של הקבוצה, שהייתה עד אתמול לא מאורגנת, פרוצה בצבע, בלי לחץ ובלי תיאום, הייתה ברבע הזה שירה של מאמץ ותיאום. וואלאס הפעיל לחץ מטורף על מובילי הכדור, סורקין ובייקוט נתנו עזרות כששחקנים התקרבו לטבעת, קולסון, בריסט וקלארק נלחמו.
סורקין שיחק רק 20 דקות, אבל היה שם לאורך כל הרבע הרביעי. הוא השחקן הכי חשוב בקו הקדמי של מכבי. היתרון היחסי שלה שם מול רוב היריבות. העובדה שהוא פחות אפקטיבי העונה מאשר בשנה שעברה אומרת שמשהו בניהול של עודד קטש לקוי מאוד. דניאל תייס יכול לשחק גם לצידו, לא רק במקומו, ואתמול ראינו שגם בייקוט. סורקין זרק רק ארבע פעמים, וזה אומר שלא מפעילים אותו מספיק. למרות זאת, הנעת הכדור החכמה שלו תרמה מאוד למשחק הקבוצתי הטוב באותו רבע נהדר.
אז במה נתמקד, בחצי הכוס המלאה, או בזאת שבעטו בה ברגע האחרון וכל המים נשפכו? בשורה התחתונה, קשה להתעלם מהתוצאה הסופית: ניצחון על אולימפיאקוס היה יכול לתת המון ביטחון למכבי, אולי דחיפה קדימה שתיצור שינוי במגמה שבה מתנהלת העונה הזאת. בקבוצה שמצבה טוב יותר, המערכת הייתה אולי יכולה להגיד לעצמה: "בואו נתמקד במה שעשינו ברבע האחרון ונקבל ביטחון". בקבוצה מפסידה זה כמעט אף פעם לא עובד.
הפריחה המחודשת של מיציץ'
בצד השני של הירקון, הפועל התקשתה מאוד מול באסקוניה. מדובר בקבוצת תחתית, אבל כזאת שהביאה ממש עכשיו שני שחקני רכש, רולאנדס שמיטס המאוד אהוב עליי וקנאן קמניאש, שהפכו כבר במשחקם הראשון לגבוהים המובילים של הקבוצה. ומאחר שגארדים נהדרים כבר היו שם, אפשר להעריך שיהיה שיפור גדול בהישגיה בעתיד הקרוב.
הפועל ספגה 33 נקודות ברבע הראשון עם מאה אחוזי קליעה של באסקוניה לשתי נקודות. גם ההמשך לא היה מי יודע מה, אבל כמה דקות שבהן דן אוטורו וטאי אודיאסי הופעלו כמו שצריך החזירו אותה למשחק. בסיום, ממש כמו במשחק של מכבי, ראו את הערך של כוכבי העל. הידוק הגנתי, סדרת פעולות טובות של מיציץ' ובראיינט, והפועל צלחה את המשוכה וסיימה את רצף ההפסדים. זה קרה למרות שבלייקני בתקופה פחות טובה, אבל לעומת זאת מיציץ' פורח. פחות חדירות עם הראש בקיר, יותר מסירות חכמות. אדם חדש.
מכבי יכולה להסתכל דווקא על המשחק הזה ולראות מה בדיוק חסר לה. מצד אחד, כוכבי על אמינים ומנוסים כמו אלה של הפועל לדקות המכריעות. מצד שני, מחלקת סקאוטינג כמו של באסקוניה, שהביאה שני גבוהים איכותיים כשלקבוצה לא הלך, שלפה את די.ג'יי סטיוארט המצוין מהליגה הסלובנית, וזיהתה את הפוטנציאל של כריס דוארטה – בעבר רוקי נהדר ב-NBA, למרות השנים האחרונות הלא מזהירות שלו. תמיד יש מציאות בשוק. רק שצריך מקצוענות אמיתית כדי לזהות אותן ראשון ולהחתים אותן. שיעור לעתיד.
אז נכון, בלנצח את הפועל ת"א מכבי מאוד מצטיינת, וזה לא מובן מאליו. אבל מה לעשות, יש עוד 18 קבוצות שגם איתן צריך להתמודד.
פורסם לראשונה: 08:21, 18.11.26









