כולם מדברים על ההחלטה להוסיף ברגע האחרון גם קטגוריה של "זמר עברי" לפרס ישראל שיחולק השנה, אבל לא מתייחסים מספיק לקטגוריות שתוכננו מראש. מחר זו ההזדמנות האחרונה להציע מועמדים - ופרס ישראל לספורט מחכה בסבלנות לשם החדש שיעטר את הרשימה המפוארת של האנשים שכבר זכו בו.
לקראת ההחלטה שתתקבל בקרוב, הכנו עבורכם רשימה של 10 אנשים שראויים להיות הזוכים המאושרים.
גל פרידמן, 47, גלישת רוח | לא מחפש כבוד
הישגים: מדליית זהב היסטורית ומדליית ארד במשחקים האולימפיים | זהב, כסף וארד באליפות העולם | 2 כסף ו־2 ארד באליפות אירופה
גל פרידמן תמיד העדיף לברוח לים. לבד, בשקט, בלי אנשים ששואלים שאלות, בלי טקסים, מחוות כבוד מצועצעות, שרות ממשלה שקופצות. תנו לו לגלוש, להרחיק לעומק הים, והוא כבר יידע מה לעשות. בגיל 13, הילד שנולד בחדרה השתתף באליפות העולם לנוער בשייט (עד גיל 19) וזכה במדליית כסף. קור הרוח של הנער עם החיוך המבויש בלט כבר אז.
את קור הרוח הזה הוא לקח איתו הלאה כדי להפוך לאלוף האולימפי הראשון אי פעם מישראל, ועד היום הוא הספורטאי היחיד בכחול־לבן שהצליח לזכות בשתי מדליות אולימפיות אישיות. על הדרך נאלץ לקחת את החיוך המבויש בכל פעם שחזר ליבשה כדי לעמוד על הפודיום - וזה קרה הרבה.
בשונה מספורטאי עבר שרודפים באובססיביות אחר כבוד, פרידמן עדיין מסתובב על האדמה עם הבעה נבוכה־מנותקת של דג מחוץ למים ומעדיף שייתנו לו שקט. ולו רק בגלל זה - אבל בעיקר בזכות התארים וההיסטוריה - מתחשק לראות אותו שוב על במה מרכזית עם אותו חיוך מבויש. בשידור חי, ביום העצמאות. // צביקה נעים
מיקי ברקוביץ', 69, כדורסל | הלב, הנשמה, הכישרון
הישגים: 2 זכיות בגביע אירופה לאלופות | 16 אליפויות – שיא ישראלי | 13 גביע המדינה - שיא | 8,231 נקודות בליגה - שני בכל הזמנים | מקום שני עם הנבחרת ביורובאסקט (נבחר ל־MVP) | נבחר לספורטאי היובל ב־1998
מיקי ברקוביץ' חוגג בכל 17 בפברואר, בעיקר כי זה יום הולדתו, אבל 17 בפברואר 1977 היה גם היום ששינה את פני הכדורסל הישראלי. הניצחון של מכבי ת"א על צסק"א מוסקבה בווירטון, שחודש וחצי אחריו הגיעה הזכייה הראשונה באליפות אירופה. אותה עונה פתחה את הדרך למסע של מכבי ת"א וקבוצות ישראליות אחרות להישגים באירופה.
בהמשך הוא סלל שביל לכדורסלנים ישראלים בהיבטים נוספים. ב־1975 מיקי שיחק עונה אחת במכללות ואחריו הגיעו הנפלד, שפר ואחרים, וב־1979 קיבל הצעה להצטרף לניו־ג'רזי מה־NBA עוד לפני כספי, מקל ואבדיה. הוא נשאר בסופו של דבר במכבי ת"א והביא עוד אליפות אירופה וארבע סגנויות, לצד מקום שני באליפות אירופה לנבחרות, ובאופן כללי נתן הרבה סיבות למאות ישראלים לקפוץ לבריכה בכיכר מלכי ישראל דאז, ולקבל תואר כבוד של מ.י.ק.י ברקוביץ' מהגששים.
שניים מגיבורי הזכייה ההיסטורית כבר קיבלו את פרס ישראל: שמעון מזרחי שנתן את החזון וטל ברודי שהביא את הרוח הציונית ("אנחנו במפה") – ועכשיו הגיע זמנו של מיקי ברקוביץ', שתרם את הלב, הנשמה והכישרון בכחול־לבן. // משה מרקוס
דייויד בלאט, 63, כדורסל | בלי הנחות
הישגים: זכייה אחת ביורוליג עם מכבי ת"א בנוסף ל-5 אליפויות ו-6 גביע המדינה | עם נבחרת רוסיה: מדליית ארד במשחקים האולימפיים, מדליות זהב וארד ביורובאסקט | עם קליבלנד קאבלירס: גמר ה־NBA ב־2015
יש ספורטאים שהופכים למאמנים מצוינים. יש כאלה שהופכים להשראה. דייויד בלאט הוא גם וגם, ועוד־ועוד, ולא רק. באופן שכאילו נתפס למהות הפרס, בלאט החל את דרכו אי שם בבוסטון, סיים תואר בספרות אנגלית, התאהב בישראל במכביה ועלה לארץ. הוא טיפס מלמטה, שום הנחות או הקלות, שיחק בקבוצות קטנות, אימן בהן וחצב לעצמו את הדרך לקריירה נפלאה, ממכבי ת"א, דרך תואר יורוליג, מדליית ארד אולימפית עם רוסיה, אליפות אירופה עם רוסיה ועד השיא - המאמן הישראלי הראשון ב־NBA - כולל הרפתקת גמר עם השחקן הטוב ביקום, לברון ג'יימס.
בשנים האחרונות בלאט מעורר השראה גם בהתנהלותו והתמודדותו עם מחלת הטרשת הנפוצה, שלא מונעת ממנו להמשיך לעסוק בכדורסל, גם אם בתפקיד רגוע יותר. זה רק נדבך נוסף במכלול של הדמות שלו, אדם שמצליח לחבר אליו באופן ממגנט אנשים מכל קצוות החברה בזכות הצניעות והדרך השקטה שבה הוא מתנהל. יש בו איזה קסם, אתה רוצה להקשיב לו, ללמוד ממנו.
פרס ישראל לדייויד בלאט. כי מגיע. לא רק בזכות הספורט. בזכות הכל. // רז שכניק
ציפי רובין, 77, ספורט פראלימפי | לא צריכה טובות
הישגים: 8 הופעות במשחקים הפראלימפיים מ־1964 עד 1992 | זכתה ב־30 מדליות פראלימפיות, כולל 15 מזהב | התחרתה בקרב חמש, הטלת כידון, זריקת דיסקוס, הדיפת כדור ברזל, זריקת אלה, כדורסל בכיסאות גלגלים, שחייה וטניס־שולחן
אל תיתנו לציפי רובין את פרס ישראל לספורט. היא בטח תאבד אותו, בדיוק כמו שאיבדה את 30 המדליות הפראלימפיות שלה (בשמונה מקצועות שונים!). "ספורט נתן לי הכל", היא אמרה לי בראיון עבר, "הרגשתי שאסור לי לבגוד בו". מה אתה אמור לקחת מבן זוג לחיים שנתן לך הכל?
אל תיתנו לה את הפרס. כולנו יודעים שאם היא תקבל אותו, זה יהיה רק כדי להסתיר את היחס המכוער והמזלזל של החברה ורשויות הספורט בישראל כלפי נכים. ציפי לא צריכה טובות. היא מסתדרת לבד מאז שהייתה קטנה. בגיל ארבע וחצי חלתה בפוליו ונותר לה שיתוק ברגל שמאל. בבית השיקום, היא פתחה את החלון כדי להראות להוריה את הנוף. רופא בא, היכה בזרועה וסגר את החלון, "ומאז נשבעתי שאף אחד לא יסגור עליי חלונות. שאני אהיה כמו כולם. יותר".
היא נתנה הכל לספורט ששם אותה על הרגליים. גרם לה לשכוח שהיא לא נכה. שהיא בכלל יותר. שמונה אולימפיאדות. 30 מדליות. היופי שבקיום. לא תיתנו לה פרס? // זאב אברהמי
יעל ארד, 55, ג'ודו | על הכתפיים שלה
הישגים: מדליית כסף במשחקים האולימפיים - הראשונה בתולדות ישראל | כסף וארד באליפות העולם | זהב ו־2 ארד באליפות אירופה | מכהנת מנובמבר 2001 כיו"ר הוועד האולימפי - האישה הראשונה בתפקיד
הייתה תקווה אמיתית בישראל של תחילת שנות ה־90. עדיין מדינה צעירה, אבל כזו שמתחילה לגלות למה היא מסוגלת. ראש הממשלה יצחק רבין ניסה לעשות שלום, "אומת ההייטק" נולדה, ב־1991 לבדה יצאו כמה מאלבומי המוזיקה הטובים ביותר שנוצרו בארץ. והייתה יעל ארד. מהטובות בעולם בתחומה.
ברצלונה 1992 הייתה הפעם הראשונה שבה ג'ודו נשים נכנס לתוכנית האולימפית. אף שעברה ניתוח בברך רק מספר חודשים קודם לכן, ארד הגיעה לברצלונה כפייבוריטית למדליה במשקל עד 61 ק"ג. 29 נשים התחילו את התחרות. כמה שעות מאוחר יותר נותרו שתיים, ארד וקתרין פלורי הצרפתייה. ארד הפסידה בהחלטת שופטים, ונשארה עם מדליית הכסף.
שברון הלב של ארד הוא תמונה צרובה במיוחד מאותו יום, וגם ההמחשה הטובה ביותר לספורטאית שהייתה. ההצלחות האולימפיות של ישראל ב־30 השנים מאז עומדות על הכתפיים של יעל ארד, אישה בתרבות ספורט גברית, שצמחה מתוך מדינה עם מעט מאוד מסורת ספורטיבית, ולימדה אותה לנצח. ואם על זה לא מקבלים את פרס ישראל, אז על מה כן. // ציפי שמילוביץ
יעקב שחר, 81, כדורגל | האיש והחזון
הישגים: 31 שנה כבעלים של מכבי חיפה | 10 אליפויות | 4 גביע המדינה | 5 גביע הטוטו | זכייתה אחת בתואר אלוף האלופים | 3 הופעות בשלב הבתים של ליגת האלופות | רבע גמר גביע המחזיקות ב־1999
בענף הפופולרי ביותר בישראל, יעקב שחר הוא איש הכדורגל הדומיננטי ביותר בעשורים האחרונים. את הבסיס המרשים כולם מכירים – השקעה של מאות מיליוני שקלים שהפכה את מכבי חיפה לאימפריה במונחים ישראליים (כמה קבוצות מהארץ השתתפו שלוש פעמים בליגת האלופות? בדיוק אחת). אבל זה עוד הרבה מעבר לכך, גם הרבה מעבר לכדורגל.
שחר הוא פילנתרופ אמיתי, ומקפיד לתמוך כספית במספר ספורטאים אולימפיים – שמות כמו האתלטים חנה מיננקו, מארו טפרי, סלאמוויט באיולין־טפרי ובלסינג אפריפה ושחקן הטניס הפראלימפי עילי חיות. כדמות הבכירה בכדורגל הישראלי, הוא מייעץ רבות לבעלי מועדונים, עשה מהלכים שנועדו להציל קבוצות מקריסה כלכלית, ולפני החלטות גורליות עולים אליו לרגל כדי לשאול לדעתו. לא בכדי הוא זה שהוביל לאחרונה את השינוי השלטוני בהתאחדות לכדורגל.
ובעצם, מה שמייחד אותו לאורך שנים רבות, אותה נקודה שהופכת אותו לזוכה ראוי בפרס ישראל, זה החזון. ההשקעה שלו היא אף פעם לא אינסטינקט שנועד לשרת מטרה רגעית, אלא מחשבה קדימה על שיפור ושינוי. בלעדיו קשה לדמיין הרבה מההיבטים המקצועניים שיש כיום בכדורגל שלנו – הוא האיש שהציב את הרף. // נדב צנציפר
ענת דרייגור, 62, כדורסל | הענף זה היא
הישגים: 16 אליפויות ו־14 גביעים עם אליצור חולון | 136 נקודות במשחק בודד - שיא גינס | מלכת הסלים של אליפות אירופה 1991 | נבחרה לכדורסלנית היובל של מדינת ישראל
לא יהיה מופרך להגיד שאפשר לחלק את תולדות כדורסל הנשים הישראלי לשניים: לפני ואחרי שענת דרייגור החלה לכדרר את הכדור הכתום בליגת העל. לא סתם כונתה "פסל החירות" של כדורסל הנשים הישראלי, וגם לאחר פרישתה היא ממשיכה ללוות את הענף מקרוב, תחילה כמאמנת ובהמשך ממש כהיסטוריונית במשרה מלאה: ביום העצמאות ה־69 היא הקימה מיזם בשם "היכל התהילה – כדורסל נשים ישראל", שמטרתו תיעוד ושימור הישגי שחקניות ותולדות הענף בארץ, מיזם שבו היא ממשיכה לעסוק באדיקות גם בימים אלה.
למטה אתם יכולים לקרוא מספרים מדהימים מהקריירה שלה, תמצאו שם גם שיא גינס אחד. אלו נתונים יוצאי דופן, ועדיין, זה לא מספר את כל הסיפור של ענת דרייגור, גדולת הכדורסלניות בכחול־לבן, זו ששיחקה כזרה בליגה הצרפתית, הפרמייר־ליג של כדורסל הנשים, שבכוח הכישרון והנחישות שלה נתנה לו חיים ולגיטימיות. היא הענף, הענף זה היא. אי־אפשר להבדיל, וגם לא צריך. // רענן וייס
יורם ארבל, 80, שדר | הקול של הספורט
הישגים: משדר בטלוויזיה הישראלית מאז 1972 | בין האירועים שסיקר: מונדיאלים, אולימפיאדות, יורוליג, ליגת האלופות, מבט ספורט, המשחק המרכזי של ליגת העל
באופן נצחי וכואב, התדמית של עיתונאי הספורט – כתבים או שדרים – לעולם לא תהיה רצינית כמו של כתבי החדשות. "ככה לא בונים חומה", למשל, לא מקבל את אותו הכבוד שזוכה לו "גבירותיי ורבותיי, מהפך" של חיים יבין – מי שכבר הוכתר כחתן פרס ישראל בתקשורת.
ואם ועדת פרס התקשורת ממשיכה להרים את האף, אז יורם ארבל ראוי לקבל את ההכרה הספורטיבית, אף שההגדרה המדויקת שמופיעה השנה בטפסים הרשמיים היא "ספורטאים מצטיינים". הוא חלק בלתי נפרד מהספורט הישראלי בדיוק כמו כל אחד מהאנשים המופיעים בפרויקט הזה.
בגיל 80 עוד לא נמצא מישהו שאפילו יכול לחלום להתקרב לאיכות שלו. הקול שלו הוא טריגר לזיכרונות אלמותיים, וכל מילה היא שילוב של ידע מעמיק בספורט והבנה מדויקת של מקום השדר באירוע – רציני וקליל, דרמטי ומשתטה, אדם שיודע בכל מצב שלא הוא הסיפור כאן, אבל יש לו הכישרון להפוך את החוויה של הצופה או המאזין לטובה ושלמה יותר. הספורטאים ריגשו, הוא זה שעטף אותם באריזה שהנגישה לדורות רבים את אהבת הספורט. // יאיר קטן
אלונה ברקת, 53, כדורגל | השראה לכל הנשים
הישגים: 15.5 שנים כבעלים של הפועל באר־שבע | 3 אליפויות | 2 גביע המדינה | 4 גביע הטוטו |3 זכיות באלוף האלופים | שלב 32 האחרונות בליגה האירופית
נכון שאנחנו כבר ב־2023 והעולם זז לכיוון שוויוני יותר, אבל מדי יום מראה המציאות שאנחנו עוד רחוקים ממצב אידיאלי, בטח שבעולם הספורט. לא קל בכלל להיות אישה בתוך הספורט הישראלי, ובאופן אישי, ככתבת כדורסל, תמיד נשאתי עיניים לעבר אלונה ברקת כדמות לחיקוי, איך היא עומדת מול כל הגברים בכדורגל וכל התגובות הרעות – כמו "מה היא מבינה בכלל" – לא מזיזות לה.
היא מביעה את דעתה, עומדת על שלה, עושה מהפכות. כן, היא עשתה מהפכה אחת גדולה בכדורגל שלנו, ולא רק בהפועל באר־שבע, שם החזירה את הקבוצה במו ידיה לטופ הישראלי.
מעבר לכך, הדבר הכי גדול שהיא הצליחה לעשות זה להביא לתודעה הכללית שאישה יכולה לעמוד בראש מועדון גדול, יכולה להשמיע את קולה. ברקת מביאה רוח אחרת לכל הענף הזה, שפיות ואחריות בתוך כל האגו הגברי, ותוך כדי גם תורמת לקהילה ומניעה עוד ועוד נשים לעסוק בספורט – כספורטאיות, כמנהלות, כמאמנות, כעיתונאיות וגם כאוהדות. היא יוצרת עבורן תקווה שזה מקום שיכול להכיל ולקבל אותן. // אפרת עמורבן
מוטל'ה שפיגלר, 78, כדורגל | מגע רב־אומן
הישגים: 32 שערים בנבחרת - החזיק בשיא 53 שנים | 167 שערים בליגה הבכירה - שישי בכל הזמנים | 113 בישולים בליגה - ראשון בכל הזמנים | 2 אליפויות וגביע המדינה כשחקן, אליפות כמאמן, גביע אסיה עם הנבחרת
מרחק של 53 שנים מהווה טווח ארוך מספיק כדי לשפוט דברים בראייה כוללת. עובדה: אחרי יותר מיובל, שני שערים שהבקיע מרדכי (מוטל'ה) שפיגלר בשני משחקים קריטיים עבור הנבחרת, נחשבים עד היום לשערים המשמעותיים ביותר בדברי ימי הכדורגל הישראלי.
שער החוץ מול אוסטרליה בסוף 1969, 1:1, העלה בפעם הראשונה (ובינתיים האחרונה) את הכחול־לבן למונדיאל. השער מול שוודיה בגוב האריות עצמו, במקסיקו 1970, קבע 1:1 והיה הראשון והבודד שלנו בטורניר הכדורגל הנחשב ביותר. שניהם, במגע רב־אומן, שימחו את תושבי המדינה בצורה חסרת תקדים וחסרת המשך.
צריך לזכור כי הכדורגל שלנו נחשב אז חובבני, והנבחרת שיחקה מול יריבות מקצועניות. הדור ההוא, שבמבחן התוצאה לא היה שני לו, עשה קיצורי דרך גדולים במובן החיובי. המאמן עמנואל שפר – שהיה ראוי בעצמו לפרס ישראל – הנהיג יחד עם השניים, שפיגלר וגיורא שפיגל.
ומה עוד? כדורגלן נפלא שהעלה את נתניה על מפת האליפויות ועשה זאת גם כמאמן, עד לאחרונה מלך השערים של הנבחרת, שיחק עם פלה בניו־יורק קוסמוס, וכל זה רק תקציר עלילות שפיגלר. זה מגיע לו. // אבינעם פורת
12 צפייה בגלריה
הבקיע את שני השערים המשמעותיים ביותר בדברי הימים של הכדורגל הישראלי. מוטל'ה שפיגלר בפעולה
(צילום: משה פרידן, לע"מ)
