ג'ייקוב צ'רנין בן ה-20 מטמפה, פלורידה, לא תמיד חלם להיות אתלט. למעשה, הוא התחיל בכלל בריצות שדה. היום, אחרי חמש שנים בענף, הוא מתכונן לאחד הרגעים המרגשים בקריירה שלו - ההשתתפות במכביה.
בפרק הזה של "המכבים באים" אנחנו פוגשים את ג'ייקוב בשבוע האחרון שלפני הטיסה לישראל. בין אימונים ברחוב הסמוך לביתו ובין שעות ארוכות של עבודה במגרש ובחדר הכושר, הוא מספר על הדרך שהובילה אותו לענף ועל החלום שמלווה אותו כבר שנים.
"התחלתי בכלל בריצות שדה. כל תחרות הייתה לפחות חמישה קילומטרים, וזה גרוע בדיוק כמו שזה נשמע, לפחות בעיניי", הוא מספר בחיוך. מי ששינה את המסלול בעבורו היה דווקא אחיו, שהתחרה בקפיצה משולשת בתיכון. "ניגשתי למאמן שלי ואמרתי לו שאחי הוא חלק מהסיבה שאני רוצה לנסות קפיצות. כן, שיקרתי קצת", הוא מודה. "האמת היא שכמעט כל הסיבה הייתה שרציתי לעשות אחד מהדברים שהוא עשה".
הבחירה הזאת התבררה כמוצלחת. ג'ייקוב עבר לקפיצה משולשת ובהמשך גם לקפיצה לרוחק, ומצא את מקומו. "אני אוהב את הספורט הזה. אני מאוד אסיר תודה שמצאתי אותו", הוא אומר.
כעת, אחרי שנים של אימונים ותחרויות, הוא עומד בפני אתגר חדש. "להתחרות במכביה היה חלום שלי במשך הרבה מאוד זמן", הוא מספר. "להתחרות בענף שאני אוהב, במדינה שאני אוהב". ככל שהנסיעה מתקרבת, הוא מרגיש שהחלום הופך למציאות. "זה נהיה אמיתי יותר ויותר, ובמהירות".
עבור ג'ייקוב, המכביה היא הזדמנות לשלב בין אהבתו לספורט לבין החיבור שלו לישראל. בעוד זמן קצר הוא יעלה על המטוס כחלק ממשלחת ארה"ב למכביה, בתקווה להפוך את השנים הארוכות של העבודה הקשה להישג נוסף בקריירה המתפתחת שלו.
בפרקים הבאים נמשיך ללוות את ג'ייקוב וספורטאים נוספים בדרך לישראל - מההכנות האחרונות ועד התחרות במכביה עצמה.
פורסם לראשונה: 15:37, 24.06.26