לטייגר וודס, חוץ מסט התכונות המושלמות שלו כשחקן גולף, תמיד היה חזון מקצועי וכלכלי. הוא ידע לאיפה הוא רוצה להגיע באופן כללי ובטורנירים מסוימים, התביית על המטרה ורדף אחריה כמו טיל מונחה לייזר. ההצלחה שלו החייתה את הענף מבחינת ההתעניינות, חוזי הטלוויזיה והספונסרים. רק ששורה של טרגדיות אישיות עצרו את וודס מקצועית. הוא כבר לא יהיה מה שהיה, ואין אף שחקן בסבב שמזכיר את הכריזמה המידבקת שלו.
הענף נמצא בנסיגת רייטינג עקבית, הפורמטים המסורתיים והג'נטלמניים שלו לא ממש מדברים אל הקהל הצעיר – היעד של המפרסמים. אם זה לא מספיק, הגיע הסבב הסעודי, עם הכספים הבלתי נגמרים (ושאינו תלוי בהכנסות), משחק קצר יותר ודי־ג'יי שהופך את האירוע למסיבה. שני הסבבים מנסים להתאחד, אבל העניין תקוע. גם הקאמבק של דונלד טראמפ לבית הלבן לא בישר טובות לסבב המקצועני: אחד מהטורנירים של הסעודים נערך על מגרש בבעלותו של נשיא ארה"ב הנכנס.
להציל כדור
וודס הפך מאז הפלישה הסעודית לדמות פוליטית מרכזית בסבב. הוא איבד את האגוצנטריות המוכרת שלו לטובת פעילות פילנתרופית: הוא הולך להציל את הענף. בתחילת ינואר התחילה הליגה החדשה של הגולף, ליגה אותה ייסדו וודס ורורי מקלרוי מצפון אירלנד, ביחד עם חברה לשיווק ספורט ובתמיכתו של הסבב המקצועני. הליגה, שנקראת TGL (ראשי תיבות באנגלית של ליגת גולף המחר) בנויה משש קבוצות (בבעלות של מיליארדרים שברשותם קבוצות פוטבול, בייסבול וכדורגל), כאשר בכל אחת יהיו ארבעה שחקנים מהסבב העולמי (שבעה מעשרת המדורגים הראשונים משתתפים, ומחלקים ביניהם 230 זכיות בטורנירי סבב, ועוד 33 במייג'ור). בסוף מארס ייערך פלייאוף בין ארבע הראשונות, כשהמנצחת תקבל תשעה מיליון דולר מתוך 21 מיליון הדולר שבארנק הפרסים.
הליגה החדשה מחקה במקצת את הסבב הסעודי, אבל גם מתבדלת ממנו. במקום טורניר בין אינדיבידואלים על פני ארבעה ימים עם 18 גומות בכל יום (הטורניר הקלאסי), תתקיים תחרות בין שתי קבוצות דרך 15 גומות בלבד ועל פני ערב אחד באולם סגור בפלורידה. גם פה יהיה די־ג'יי, ולכל השחקנים יוצמד מיקרופון כדי שהקהל (1,500) יוכל להקשיב להם והשדרים (פריים טיים באי־אס־פי־אן) יוכלו לראיין אותם באופן ישיר. התחרות תימשך שעתיים כדי להתאים לפורמט הטלוויזיוני, שחקנים יוכלו לקחת פסק זמן, ויהיה להם "שעון מכות", 40 שניות מהרגע שהם מניחים את הכדור על המשטח. בניגוד לסבב הסעודי שמקיים את הטורנירים שלו במקביל לסבב המקצועני, המשחקים בסבב החדש יהיו בלילות העוקבים לטורנירים של הסבב, וכולם יתקיימו כאמור באותו אולם בפלורידה, מקום מגוריהם של רבים מהשחקנים. האולם עצמו נראה כמו האנגר מטוסים, אבל הוא אינטימי מספיק כדי שהצופים יוכלו לראות כל מכה, והוא מרושת באלפי מצלמות.
גומה בתוך הר געש
אבל החידוש העיקרי, מה שהופך את הגולף לסוג של מדע בדיוני, הוא הטכנולוגיה. עד שיתקרבו 50 יארד לגומה החוקית, השחקנים יכו בכדור לעברו של מסך גולף ענקי (19 על 16 מטר). מהרגע שבו הכדור שלהם נמצא פחות מ־50 יארד מהגומה הסופית, הם יעברו לחלק אחר של האולם, שם יש משטח גולף אמיתי. רק שמתחת למשטח הזה יש אלפי רובוטים תת־קרקעיים שמזיזים את המשטח כמו פטיפון שמסובב תקליט ומדמים מסלולים, זוויות, גבהים ודרגות קושי בסגנון משטחי גולף אמיתיים. המארגנים הרשו לעצמם להתפרע גם ברמה הארכיטקטונית: אחת הגומות ממוקמת בתוך הר געש, אחרת בין שני משולשי דשא באמצע אי.
הפורמט החדש, שבירת הדיסטאנס בין השחקנים לקהל, ההבנה שלקהל חדש אין קשב לטורניר ארוך כל כך שרק חמש השעות האחרונות שלו שוות התייחסות (כפי שקיים בטורניר המסורתי), העובדה שהטורניר הוא הרבה יותר ידידותי למהמרים, הביאה אליו הרבה חסויות ופרטנרים, והרבה משקיעים מהשורה הראשונה: סטף קרי, קווין דוראנט, האחיות וויליאמס, דרק ג'יטר, איליי מאנינג, ג'ימי פאלון וג'ון מקנרו.
עוד לא ברור אם מדובר במגלומניה עתידנית או יצירה שתציל את הענף מהכסף הבלתי נגמר של הסעודים ומהפרעת הקשב של הדור הצעיר. מה שכן ברור הוא שקיימת בליגה החדשה סימביוזה בין הצרכים של הסבב לבין הצרכים של וודס. הפורמט החדש תפור לוודס, שפציעות חוזרות ונשנות (ותאונת דרכים) די סיימו לו את הקריירה המקצוענית התחרותית שלו, כאשר רק שלושה שחקנים מתוך ארבעה משתתפים בכל משחק, ובתשע הגומות הראשונות הם מתחלפים ביניהם. אין לוודס מרחקים לגמוא, והאולם נמצא 15 קילומטר מביתו הפרטי.
אין עוד מלבדו
הסבב מוכן ללכת דרך ארוכה עבור וודס. הוא הפנים של הגולף. בלעדיו אין רייטינג, אין ספונסרים, אין עניין, אין נרטיב. אין תחרות לסעודים. אנקדוטה אחת מספקת תמונה מדויקת על החשיבות של וודס לענף: הסבב המקצועני הודיע שיחלק 50 מיליון דולר בין עשרה שחקנים שיהיה להם את הערך הגדול ביותר מבחינת מכירת כרטיסים, התעניינות התקשורת והתלהבות הספונסרים.
זנדר שופל האמריקאי, שזכה בשתיים מתוך ארבע תחרויות המייג'ור, הגיע למקום הרביעי, מקלרוי שנמצא כבר שנים בפסגות עולם הגולף סיים שלישי. סקוטי שפלר, שניצח בתשעה טורנירים (כולל מייג'ור אחד), זכה במדליית זהב אולימפית, היה ראשון בעולם בכל יום ב־2024 והגיע למקום השני עם שמונה מיליון דולר. לוודס, שהשתתף רק בחמישה טורנירים, לא זכה באחד, והעפיל ליומיים המכריעים רק במייג'ור אחד, חולקו עשרה מיליון דולר.
פורסם לראשונה: 01:30, 22.01.25