נכחתי בשבוע שעבר במשחק בשכונת התקווה בין כפר שלם למכבי יפו. כ־250 צופים היו ביציעים. עצם קיום המשחק בלב השכונה עורר בי זיכרונות משנות השמונים – תחושת נוסטלגיה חזקה. אני מבין את ההחלטה של אלירן עובד, הבעלים של בני יהודה: ייתכן שבמגרש הביתי, בסביבה המוכרת, יש סיכוי גבוה יותר להעפיל ליגה. עם זאת, לטעמי, קבוצה חזקה הייתה יכולה לעשות זאת גם בבלומפילד.
עם כל ההבנה לרקע הרגשי, קשה להתעלם מהבעיות התשתיתיות: מדובר במתחם ללא דרכי גישה ראויות וללא פתרונות חניה. 250 צופים נזקקו לשעה שלמה רק כדי לצאת, אז מה יקרה כשיגיעו 2,000? לבני יהודה יש קהל בסיסי של כ־4000 אוהדים, וכבר עתה נמכרו רק 1,700 מנויים, נוסחה בטוחה לעומס מסוכן. שוב נראה אוהדים מטפסים על גגות בניינים כדי לצפות במשחק.
לא ברור כיצד עיריית תל אביב ומשטרת ישראל נתנו אישור לקיים משחקים במקום שאינו ערוך לאירועים בסדר גודל כזה. גם ההחלטה של עובד להגביל את כמות המנויים מעוררת תמיהה. הרי אם הקבוצה תתמודד על עלייה, צפויים להגיע 8,000 אוהדים לפחות.
המגרש בשכונת התקווה פשוט אינו מתאים לשנת 2025, ובוודאי שלא לליגת העל. אם בני יהודה אכן תעלה, המתקן הנוכחי לא יאושר. אני קורא למשטרת ישראל ולגורמים הרלוונטיים לשקול את ההחלטה מחדש, כי במקרה של אסון, אף אחד לא ייקח אחריות.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש
