הכישלונות האחרונים של גרמניה בזירה הבינלאומית – ההדחות בשלב הבתים במונדיאל 2018 ו־2022 וכעת ההפסד בשלב 32 האחרונות ב-2026, לצד האכזבה ביורו 2024 – עוררו חשבון נפש עמוק בכדורגל הגרמני. עבור מדינה שהתרגלה להיות מודל של ארגון, משמעת ופיתוח שחקנים, התוצאות האחרונות היו סימן אזהרה: משהו בתהליך הפסיק לעבוד. יורגן קלופ, אחד המאמנים הגרמנים המזוהים ביותר עם הצלחה בעידן המודרני, וזה שמונה למאמן החדש של הנבחרת, מצביע על נקודה מרכזית: הבעיה אינה רק בטקטיקה או במאמנים, אלא בדרך שבה מפתחים שחקנים צעירים, ובמיוחד בשלב הקריטי שבין גילי 17 ל־21.
לאחר החתימה שלו הוא הציג נייר עבודה מעניין, ולהלן כמה נקודות מרכזיות שיש לחשוב עליהן אולי גם אצלנו בישראל. התכנית מבוססת על הגישה/תפישה כי יש לגרמניה מספיק כישרונות, אך הם לא מספיק ייחודיים, כל אחד בתפקיד שלו, ולכן יש לשנות את תנאי האימון בשכונה ובמועדונים, את המושגים אינדיבידואליות ואינטנסיביות, ולתת דגש יותר מובהק לאימונים מיוחדים לכישרונות במעבר מנוער לבוגרים בזמן ובתוכן שלהם.
יורגן קלופ
(צילום: Alexander Hassenstein/ Getty Images)
ראשית הוא מדבר על המושג BOLZENPLAZ - מילה גרמנית שפירושה מגרש כדורגל בוצי/שכונתי קטן או מגרש למשחקי כדורגל חופשיים. ההתאחדות הגרמנית תידרש לפתח יותר מגרשים קטנים בשכונות, גם פשוטים מאספלט, עפר או דשא סינתטי, שבהם ילדים ובני נוער משחקים כדורגל באופן לא רשמי, בלי קבוצות או ליגות.
קלופ טוען שצריך ליצור באימוני ילדים ונוער יותר מצבים של משחק חופשי, קבלת החלטות עצמאית והרבה נגיעות בכדור. פחות הסתמכות על משמעת טקטית בגיל צעיר, ויותר טיפוח של שחקנים יצירתיים, אמיצים ובעלי יכולת אישית גבוהה – בדומה לדור שהוביל את גרמניה לזכייה במונדיאל 2014. במקום שהמאמן יעצור את המשחק כל שתי דקות, מצמצמים הסברים ארוכים ומרבים במשחקונים קטנים, שבהם כל שחקן נדרש לקבל החלטות ולפתור בעיות בזמן אמת. קלופ מדגיש שהשחקנים הטובים ביותר לומדים דרך המשחק עצמו.
טענה שעולה היא ש"פילוסופיית האימון של גרמניה", הכשרה טקטית ומובנית מדי, פגעה בהתפתחות של שחקנים יצירתיים. לפי מנהל הפיתוח של ההתאחדות, האנס וולף, במשך שנים "התאמנו בניגוד למציאות", ולכן גרמניה הפסיקה לייצר מספיק שחקנים יוצאי דופן. למרות ההצלחות של נבחרות הנוער, הבעיה היא המעבר לבוגרים: צעירים גרמנים רבים אינם מקבלים מספיק דקות משחק בבונדסליגה.
במקביל מקודמים גם שינויים מבניים, כולל מסגרת חדשה לשחקני עד גיל 21, כדי להקל על המעבר בין מחלקות הנוער לכדורגל המקצועני. הסיבות לכך כוללות: מועדוני בונדסליגה נמצאים תחת לחץ להצליח ומעדיפים לשתף שחקנים מנוסים; קבוצות רבות רוכשות שחקנים זרים מוכנים במקום לתת דקות לצעירים מקומיים; הקפיצה מהכדורגל לנוער לכדורגל בוגרים היא גדולה מאוד: הקצב, הפיזיות, קבלת ההחלטות והלחץ שונים לחלוטין.
לכן ההתאחדות הגרמנית מקדמת כמה שינויים: יותר משחקים ברמת מעבר (U21/U23), מסגרת תחרותית שתהיה קרובה יותר לכדורגל בוגרים ותאפשר לצעירים להתפתח בהדרגה; יותר דקות משחק אמיתיות , מתוך הבנה ששחקן לא מתקדם רק מאימונים; פחות דגש על ניצחונות בגיל צעיר – במקום לבחור תמיד את הילדים החזקים והבוגרים יותר פיזית, המטרה היא לפתח את בעלי הפוטנציאל לטווח ארוך; ויותר אחריות לשחקנים. מבחינת קלופ, המעבר לבוגרים הוא לא רק שינוי ברמה הטכנית, אלא גם שינוי מנטלי. שחקן צעיר צריך ללמוד להתמודד עם קהל גדול וציפיות גבוהות, תחרות על מקום בהרכב, טעויות שעולות ביוקר וקבלת החלטות מהירה יותר תחת לחץ.
בנוגע לאינדבידואליות והאינטנסיביות, קלופ לא מתכוון לשחקנים אנוכיים, אלא לשחקנים שמסוגלים לחשוב ולפעול בעצמם, הצורך לפתח שחקנים שיודעים לעבור מגן בכדרור כשצריך, לקחת סיכון מחושב, להמציא פתרון שלא תוכנן מראש, לשנות את קצב המשחק בהחלטה אישית ולהעז גם אם יש סיכוי לטעות. לשם כך צריך בסיס של קואורדינציה עם הכדור ואינטליגנציית משחק, השחקנים צריכים לסרוק כל הזמן את סביבתם, לזהות שטחים פנויים, לקרוא את תנועות חבריהם ואת היריבים ולצפות מראש את ההתפתחויות. אחד הציטוטים המוכרים שלו הוא: "הדבר החשוב ביותר בכדורגל אינו הפעולה הראשונה, אלא התגובה לפעולה הראשונה".
קלופ אמר, במשמעות דומה, שטכניקה טובה נמדדת רק כאשר היא מתבצעת במהירות גבוהה ותחת לחץ של יריב. לכן תרגילי הטכניקה שלו כמעט תמיד כללו גם משימות של קבלת החלטות.
אפשר לומר שהכדורגל הגרמני משלים מעגל: אחרי שהוביל את העולם בארגון, משמעת ופיתוח שיטתי, הוא מנסה כעת להחזיר למשוואה את מה שאי אפשר ללמד רק באמצעות תוכנית אימונים — היצירתיות, החופש והאהבה למשחק שנולדים במגרש השכונתי.
*הכותב הוא ראש המרכז לקואורדינציה
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים.
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים.
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
