מה עיצבן אותנו השבוע? סכומי ההעברות המופרכים בפרמייר-ליג, הקלישאות של ברק בכר, הפרידה החיוורת של לאו מסי. אבל מעל כולם ניצבת נבחרת ישראל בכדורסל, שהצליחה להפוך עוד קמפיין מאכזב לאירוע שאפילו לא באמת מפתיע. דירוג העצבים השבועי יוצא לדרך, מהאירוע שכמעט גרם לנו להזיל דמעה ועד לזה שגרם לנו לטנטרום. מי אמר שספורט טוב לבריאות?
לא מעצבן: הסוף העצוב של ג'וקוביץ'
הוא היה פעם שחצן, אבל נובאק ג'וקוביץ' תמיד גיבה את הדיבורים שלו בהישגים. לכן לא היה נעים לראות אותו מתפרק כבר בסיבוב הראשון של אליפות ארה"ב ומקיא על המגרש. אפילו מי שלא אהב אותו התקשה לעכל את המראה. התחושה היא שאחת האגדות הגדולות בתולדות הספורט דועכת לנו מול העיניים. למה אי אפשר לסדר לגיבורים האלה סוף טוב, או לפחות פרידה קצת פחות כואבת?
די מעצבן: הפרידה של מסי
בגלל הטיימינג - הדרמה נבלעה
(צילום: AP Photo/Ashley Landis)
הפרישה של לאו מסי מנבחרת ארגנטינה הייתה אמורה לעצור את עולם הכדורגל. בפועל קיבלנו סרטון גנרי שמלווה אותו מילדות ועד להנפת גביע העולם, ולא הצליח לרגש מספיק. גם הטיימינג שבחר הפרעוש היה בעייתי: העונה כבר התחילה והמונדיאל הבא עדיין נראה רחוק. במקום להיפרד כמו שצריך, עם פסטיבל תקשורתי שלם, ההודעה נבלעה בין מכבי ת"א - מכבי חיפה לבין אסטון וילה - ארסנל. לקריירה כזאת הגיע סיום גדול הרבה יותר.
מעצבן: ברק בכר הופך לקואצ'ר
לא פלא שהאוהדים עצבניים עליו. בכר
(צילום: גיל נחושתן)
"היה לנו משחק טוב, אני גאה בשחקנים ומאמין בהם", אמר ברק בכר אחרי שמכבי חיפה חטפה שלישייה ממכבי ת"א בהילוך ראשון. אחד המאמנים הטובים בתולדות הכדורגל הישראלי היה עד לא מזמן גם מרואיין שלא מחרטט ולא מורח אחרי משחקים. עכשיו הוא נשמע כמו קואצ'ר שמחפש את הטוב בכל דבר. לא פלא שהאוהדים עצבניים עליו: לא אומרים דברים כאלה אחרי הפסד ליריבה הגדולה ביותר.
מאוד מעצבן: הפרמייר־ליג השתגעה
הוא לא רונאלדו. פרננדס
(צילום: Reuters/Matthew Childs )
פעם, כדי שישלמו עליך 100 מיליון אירו היית צריך להיות כריסטיאנו רונאלדו. היום המספר הזה כבר לא באמת מיוחד. אנסו פרננדס הוא שחקן מעולה, אבל 145 מיליון? ומה נגיד על אליוט אנדרסון, מורגן רוג'רס ובראדלי ברקולה? כולם שחקנים מוכשרים מאוד, אבל התחושה היא שהפרמייר־ליג יצאה לגמרי משליטה. סכומי ההעברות איבדו כל קשר למציאות, וכל שחקן שנתן עונה טובה מקבל תג מחיר של כוכב־על. שמישהו ירגיע שם עם הצ'קים.
הכי מעצבן: נבחרת ישר אל בכדורסל
הכישלון היה כתוב על הקיר. בית הלחמי
(צילום: FIBA)
נכון, לא היה סיכוי גדול להעפיל לגביע העולם. נכון, דני אבדיה נעדר בצדק בגלל פציעה בגב, ובהחלט אפשר לקבל את הגרסה שלו. ובכל זאת, התחושה היא שנבחרת ישראל הפכה לשכונה: כל אחד מגיע כשמתאים לו ומבריז כשפחות נוח לו, והגופייה הכחולה־לבנה כבר לא מרגשת חלק מהשחקנים - וגם לא את הקהל. לא פלא שאנחנו נראים ככה; הכישלון היה כתוב על הקיר. האם הוא יעיר מישהו? מה שמעצבן אפילו יותר הוא שנראה כי מה שהיה הוא שיהיה.
