גודל האכזבה כגודל הציפייה. למשחק של מכבי ת"א נגד פנאתינייקוס הגיעו האוהדים הצהובים בלי יותר מדי ציפיות. אם הייתי עובר ביניהם אחד-אחד לפני המשחק ואומר להם שהוא ייגמר ב-23 הפרש ליוונים, כנראה שאף אחד לא היה שולח אותי לאשפוז באברבנאל. להפך, לאור איך שהקבוצה נראתה עד עכשיו, רבים היו אומרים שזה אפילו הגיוני.
ובכל זאת, את המשחק הזה הם סיימו מאוכזבים. לא בגלל עצם ההפסד לפנאתינייקוס - הוא מבאס, כמובן, אבל אפשר לקבל אותו. האכזבה מגיעה מכך שכמעט אין נקודות אור. כל דבר בקבוצה הזאת נראה רע: השחקנים, ההתקפה, ההגנה, ניהול המשחק. הכל נראה רע. הכל.
הקיץ של מכבי ת"א היה בסך הכל אופטימי. ההחתמה של ים מדר עשתה הרבה רעש, הצירוף הכמעט מפתיע של דניאל ת'ייס לקראת סיום בניית הסגל היה מעודד, החזרה של בונזי קולסון ריגשה את האוהדים וגם הארכות החוזים הוסיפו לאווירה החיובית. אלא שכל האופטימיות שנוצרה מהסתכלות על המיקרו הסיטה את תשומת הלב מהמאקרו. והמאקרו, כלומר הסגל בכללותו, פשוט לא מספיק טוב.
הסגל הזה נבנה על שתי הנחות קריטיות: שגבריאל "איפה" לונדברג מסוגל להציג את אותה יכולת אישית שהראה בשלהי העונה שעברה, ושג'ימי קלארק יעשה אותו דבר ואפילו יותר. לפחות כרגע, שניהם עדיין רחוקים משם. לונדברג יכול להיות המבוגר האחראי כשמשחקים לצידו גארדים ברמת טופ יורוליג. גארד כזה בעצמו הוא לא. קלארק הוא שחקן מצוין עם יכולת אישית גבוהה מאוד, אבל גם הוא עדיין לא גארד של טופ יורוליג.
לצידם נמצאים מדר וקיטון וואלאס, ויחד הם מרכיבים את רביעיית הגארדים של עודד קטש. ובכן, זה פשוט לא קו אחורי של טופ יורוליג. רחוק מזה. הבחירה של מדר בקטש ובצהובים על פני הכסף הגדול שהציע עופר ינאי הזיזה משהו בלב של אוהדי מכבי ת"א, ובצדק, אבל מבחינה כדורסלנית היה ברור שיהיה לו קשה להיכנס מיד למעמד כה משמעותי ביורוליג - מעמד שעדיין לא הכיר בקריירה שלו.
גם במקרה של וואלאס צריך סבלנות. הקומבו-גארד מגיע לכדורסל האירופי לראשונה בגיל 27, וגם אם בסופו של דבר ישתלב ויציג יכולת גבוהה, זה כנראה ייקח זמן. הבעיה היא שלמכבי ת"א אין הרבה זמן לחכות.
אומרים שהשיטה של קטש מחמיאה לגארדים, נותנת להם מקום לבטא את היכולות שלהם וגורמת להם להיראות טוב יותר. זה נכון, אבל רק חלקית. במקרה הזה המשוואה כמעט הפוכה: קבוצה של קטש תלך לאן שהגארדים שלה ייקחו אותה. אם הם לא מספיק טובים, גם השיטה לא תוכל להציל אותם.
בלי גארדים איכותיים שיודעים לייצר מהפיק-אנד-רול ולנהל משחק ברמה גבוהה, קשה לכדורסל של קטש לעבוד. כרגע רביעיית הגארדים הצהובה רחוקה מלהיות כזאת שתיקח אותו רחוק. באופן אירוני, דווקא הישארות של תמיר בלאט, שעזיבתו כמעט נבלעה בהתלהבות מההגעה של מדר, הייתה יכולה לפתור חלק מהבעיות של מכבי ת"א.
ים מדר
(צילום: עוז מועלם )
לפעמים נדמה שהסגל הזה בכלל לא נבנה עבור קטש. בדמיון שלי יושב הצוות המקצועי בראשות קלאודיו קולדבלה, יחד עם המאמן, ובונה סגל שמתאים לשיטה אחרת לגמרי. כי ל"קטש-בול" הסגל הזה פשוט לא מתאים. הקו האחורי, שאמור להיות החוזקה של קבוצות טיפוסיות שלו, נראה כרגע דווקא כמו אחת החולשות הגדולות ביותר של מכבי ת"א.
אם הייתי צריך לבחור סגנון שכן מתאים לסגל הזה, הייתי הולך על כדורסל קשוח והגנתי. קבוצה רעה במובן הטוב של המילה - כזאת שיריבות שונאות לפגוש, שקשה לשחק נגדה ושכל ערב מולה הופך לסיוט. הרכבים של פורוורדים אתלטיים שלוחצים, מציקים, תוקפים את הריבאונד ומנצלים מיסמאצ'ים. אולי כך אפשר היה לפצות על החיסרון המובהק בקו האחורי. הבעיה היא שזה לא הכדורסל של קטש.
ויש עוד בעיה, חשובה לא פחות: מכבי ת"א נואשת לקליעה. בכדורסל המודרני, לקבוצה בלי קלעים כמעט אין זכות קיום, ולצהובים פשוט אין מספיק כאלה. כדי להגיע רחוק ביורוליג, מכבי ת"א מסתמכת על יכולת הקליעה של שחקנים שאינם קלעים טבעיים.
קולסון יצטרך כנראה להיות אחד הקלעים המובילים שלה, ובמקביל שחקנים כמו מדר וקלארק יהיו חייבים לעשות קפיצה משמעותית בתחום הזה. כשקבוצה מפתחת תלות בקליעה מבחוץ של שחקנים שזה לא הנשק המרכזי שלהם, היא נמצאת בבעיה.
מספיק עם שולחן הניתוחים, נחזור לעתיד הקרוב. למכבי ת"א מחכים עכשיו שני משחקים ביורוליג מול יריבות שלא שייכות כרגע לקצה העליון ביותר של המפעל. טוב, אולי "נוחות" זו מילה מוגזמת כשמדברים על מכבי הנוכחית, אבל אלה בהחלט משחקים שבהם היא חייבת להתחיל לנצח.
זה יתחיל במשחק "הביתי" מול אולימפיה מילאנו. אני יודע שקשה לדבר במונחים כאלה בשלב כל כך מוקדם של העונה, אבל מבחינתי זה כבר מאסט-ווין. אם מכבי ת"א תפסיד גם שם, אפשר יהיה לומר שמסמר ראשון כבר ננעץ בארון הקבורה של העונה האירופית שלה.
אחר כך תגיע ברצלונה בחוץ. זה כמובן משחק קשה הרבה יותר, אבל במצב שאליו מכבי ת"א הכניסה את עצמה, כבר אין לה את הפריבילגיה לבחור איפה לקחת ניצחונות. היא חייבת להתחיל למצוא אותם. בהצלחה לה, ובהצלחה לנו. מספיק להפעם.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים. אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים. אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
