מסי, מסי, מסי. השחקן הגדול בעולם, השחקן הגדול בהיסטוריה. השחקן שגרם לי לאהוד את ברצלונה, השחקן שגרם לי לאהוד כדורגל, השחקן שגרם לי לראות כמה חוכמה יש במשחק הזה, כמה רגש יש במשחק הזה, כמה אהבה יש במשחק הזה. כמה המשחק הזה יכול להיות משמח ומהצד השני כואב. הוא נתן לי לראות כל דבר אפשרי במשחק, הוא נתן לי לשמוח, לבכות, לכעוס, אבל בעיקר ליהנות, להנות מהמשחק הזה, שהוא גרם לו להיראות שונה לגמרי.
השחקן שגרם לי להתבאס מכך שלא נולדתי אולי כמה שנים מוקדם יותר בכדי לראות אותו משחק עוד קצת. להתבאס שלא נולדתי מתחילת תקופתו כדי לראות את הגדילה שלו, ועדיין בעשור האחרון הוא הפך לשחקן ששינה אותי, את חיי (עשור אני באמת מבין את המשחק), את המשחק הזה שנקרא כדורגל, לגרום לכך שהמילה הזאת מבוססת עליו, לגרום שכל אדם אפילו שלא קשור לכדורגל, אפילו לא מבין כלום לשמוע את השם מסי ולהבין מה זה, מי זה.
אולי לא ראיתי אותו בשיא, אבל ראיתי אותו בזמן שהוא היה מרגש בזמן הכי חשוב בחיים שלו, כשהוא היה ביחד עם האומה שלו, ביחד עם החברים שלו, כשכל העולם היה איתו. כשהוא הרגיש שזה הסוף הוא לקח את הגביע. הוא שחקן של לב, של נשמה, שמתעלה במאני טיים, שיודע להוביל קבוצה גם ברגעי משבר, שגם כשנמצאים בפיגור אתה יושב בספה ויודע שזה עוד לא נגמר בגלל שהוא על המגרש. אפילו בגמר הזה, שהיה חד צדדי לחלוטין, כל עוד הוא על המגרש אתה אופטימי ומקווה שאולי תבוא התקפה אחת, שהוא יביא את הקסם שלו. גם אחרי הגול של ספרד עדיין הייתה הרגשת תקווה שהוא שם, הפעם זה לא הלך כי מה לעשות, לפעמים גם הרעים מנצחים.
ההפסד האחרון בגמר גרם לי להתאכזב מעצמי, שלא דאגתי לראות כל משחק ומשחק שלך, שלא הייתי מוכן לקום ב3 ו-4 בבוקר רק בשביל לראות אותך, שאמרתי "בסדר' זה מסי' הוא ינצח וישים כמה גולים", שלא הייתי חלק מההתחלה מהתופעה הזאת שנקראת מסי.
המשחק האחרון יכול להיראות כמו סוף עצוב וכואב אבל... זה לא, זה סוף של הקריירה הגדולה בהיסטוריה ואף אחד לא יכול להתווכח על זה, אף אחד!!! להיות מספר אחת בכדורגל העולמי במשך 20 שנה זו רמה אחרת, לקחת נבחרת לא כל כך טובה ולסחוב אותה לשתי זכיות בקופה ולשלושה גמרי מונדיאל וזכייה זה מסי, לעבור ארבעה, חמישה או שישה שחקנים ולשים גול זה מסי, להיות בטופ במשך 20 שנה ולקחת כל תואר אפשרי זה מסי, אין השוואה בכלל לשחקן הטוב בהיסטוריה, הוא כבר עבר את כולם ממזמן. במונדיאל 2022 זה התגבר עוד יותר, והמונדיאל הזה הכריע והשתיק את הפיות של כולם. הוא הראה שגם בגיל הזה הוא השחקן הטוב בעולם.
אז... תודה רבה מסי על הכל, הרגעים שגרמת לי, שנתת לי, נתת לי לשמוח, לצעוק, לבכות. הכל. תודה רבה לך, השחקן היחיד שגרם לי לבכות, בין אם זה מאושר או בין אם זה מעצב, היחיד שגרם לי להביע רגש כזה. תודה מסי על 20 שנה (בשבילי 10) מפוארות, על כדורגל שלא נגמר, על שחקן שלא נגמר, שנלחם גם כשהוא כביכול "מבוגר" נגד כל הצעירים, ובשבילי גם היום הוא השחקן הגדול בעולם. אני יודע שזה לא נגמר ואתה תראה לנו עוד מי אתה וכמה שאתה נצחי.
זה לא מכתב פרידה, זו תודה אישית על קריירה עולמית מפוארת. אני יודע שיש לך עוד לתת, אפילו אם זה עוד קצת, אני מקווה שתגיע לבארסה לעונת פרידה אחרונה. מקווה שתסיים את הקריירה הזאת עם עוד תואר לארון, מקווה שתתן לי ולעולם עוד כמה רגעים לפני שאתה הולך. תודה מסי על אינספור רגעים משמעותיים בחיים שלי. תודה מסי.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים.
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים.
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.




