ביום ראשון השבוע זה שוב קרה. קלף נדיר של לאו מסי מעונת 2004/05 נמכר במחיר שיא של 1.5 מיליון דולר. מדובר בקלף "רוקי" (עונת הבכורה) של הכוכב הארגנטינאי, שקיבל ציון מושלם 10 מחברת הדירוג היוקרתית PSA (Professional Sports Authenticator). הסכום ששולם עבור הקלף קבע שיא חדש עבור פריט כדורגל, ועקף את השיא הקודם, 1.33 מיליון דולר, ששולמו ב־2022 עבור קלף נדיר של פלה משנת 1958. רק ימים ספורים קודם לכן נמכר קלף נוסף של מסי בסכום של 1.1 מיליון דולר.
הסכום העצום הזה אינו יוצא דופן, ואפילו לא נכנס לעשירייה הראשונה של פריטי ספורט ששולמו עבורם את הסכום הגבוה ביותר. על כרטיס הרוקי של אגדת הבייסבול מיקי מנטל מ-1952 שולמו לא פחות מ-12.6 מיליון דולר; "נעלי האליפויות" של מייקל ג'ורדן, שש נעליים מכל שנה שבה זכה עם שיקגו בולס באליפות ה-NBA, נמכרו ב-8 מיליון דולר; החולצה שלבש דייגו מראדונה במשחק "יד האלוהים" ממונדיאל 1986 נמכרה ב-2022 בלא פחות מ-9.3 מיליון דולר; גופייה של קובי בראיינט מעונת הרוקי שלו ב-1996/97 נמכרה ב-7 מיליון דולר.
4 צפייה בגלריה
נמכרה ב-7 מיליון דולר. הגופייה של קובי בראיינט מעונת הרוקי ב-NBA
(צילום: CHARLY TRIBALLEAU / AFP)
הפריט היקר ביותר אי פעם הוא חולצת ה־"Called Shot" של בייב רות', שנמכרה בקיץ 2024 בסכום מדהים של 24.1 מיליון דולר. את החולצה לבש הכוכב האגדי בוורלד סיריז ב-1932, כשברגע שהפך מאז למיתי, הוא הצביע לכיוון יציעי סנטר פילד - ואז שלח כדור עוצמתי בדיוק לשם.
אגב, לא רק רגעי משחק מגיעים למכירה. כתב היד המקורי של מניפסט האולימפיאדה שכתב פייר דה קוברטן, מייסד הוועד האולימפי, נמכר ב־2022 בסכום של 8.8 מיליון דולר.
אייקונים תרבותיים
אספנות ספורט איננה המצאה של העידן המודרני. כבר במאה הקודמת ילדים אמריקאים אספו קלפים של שחקני בייסבול מתוך עטיפות מסטיק, והחפצים הללו הפכו לימים לפריטים נדירים ששווים כיום מיליונים. עם הזמן, תחביב זה צמח והתרחב. כל פריט כזה הפך ל"מזכרות ספורט" בעלות ערך, הן רגשי והן כלכלי.
דו"ח עדכני של Market Decipher מעריך כי שוק המזכרות הספורטיביות, שמוערך כיום ב־33 מיליארד דולר, יזנק ליותר מ־271 מיליארד בתוך עשור בלבד. "זה כבר לא תחביב לעשירים בלבד", כתבו מחברי הדו"ח. "יותר אוהדים יכולים להרגיש חלק מההיסטוריה"
ההצלחה של שוק המזכרות לא נובעת רק ממחירי שיא, אלא גם מהשפעת תרבות הפופ על חובבי ספורט. סרטים וסדרות דוקומנטריות כמו The Last Dance על מייקל ג'ורדן, או סדרות על כדורגל כמו Take the Ball, Pass the Ball, שמספר את סיפורה של ברצלונה הגדולה של שנים 2008-2012, הפכו רגעי ספורט לוויראליים, יצרו סיפור סביב כל פריט והגביהו את ערכו.
כוכבי ספורט הפכו לסלבריטיז גלובליים, וכל פריט הקשור בהם נושא עמו את ההילה של המותג האישי שלהם. פריטים שנראו פעם זניחים הפכו למבוקשים ביותר. כאשר מסי חותם על קלף רוקי ב־2025 ומכירתו מגיעה ל־1.5 מיליון דולר, לא מדובר רק בכסף, אלא בהכרה של תרבות פופ שמציבה את הספורטאים הללו כאייקונים חברתיים-תרבותיים.
שוק בצמיחה מסחררת
מדובר בעדות למגמה מתעצמת: מזכרות ספורט - מכרטיסי רוקי ועד נעליים שננעלו במשחקים היסטוריים - הפכו בעשור האחרון לאפיק השקעה שמושך לא רק אוהדים אובססיביים, אלא גם משקיעים מתוחכמים. אמנם הכותרות עוסקות במיליונים, אך השוק פתוח הרבה יותר. אספנים עם תקציבים צנועים קונים קלפים חתומים, כדורים עם חתימות או ציוד ממשחקי עונה סדירה - מה שעם הזמן מניב להם רווח נאה. כמו בכל שוק צומח, מכירת פריטים היסטורים בסכומים של עשרות מיליונים מעלה ביקוש גם לפריטים נגישים בהרבה.
כרטיס הרוקי של מסי:
דו"ח עדכני של Market Decipher מעריך כי שוק המזכרות הספורטיביות, שמוערך כיום ב־33 מיליארד דולר, יזנק ליותר מ־271 מיליארד בתוך עשור בלבד. קצב הצמיחה: מעל 22 אחוזים בשנה. הגורמים: מגפת הקורונה שהאיצה את המסחר הדיגיטלי, פלטפורמות אמינות שמבטיחות אותנטיות, והכרה הולכת וגוברת מצד משקיעים בכך שמדובר בנכס יציב. "זה כבר לא תחביב לעשירים בלבד", כתבו מחברי הדו"ח. "יותר אוהדים יכולים להרגיש חלק מההיסטוריה".
השוואה קרה מספרת את הסיפור: מי שרכש את חולצת בייב רות’ ב־2005 והחזיק בה עד 2024, נהנה מתשואה של פי 13 על ההשקעה. לעומת זאת, השקעה זהה במדד S&P 500 הייתה הניבה "רק" פי 6. מגמה דומה נרשמה גם בנעלי ג'ורדן: רכישה ב־2013 בסכום של 104 אלף דולר הפכה לעסקה של 1.38 מיליון עשור לאחר מכן – תשואה גבוהה בהרבה מזו שהניבה הבורסה האמריקאית באותו פרק זמן.
"אנשים חיפשו אלטרנטיבות כשהשוק המסורתי הרגיש ממצה", אמר כריס אייבי, ראש מחלקת הספורט בבית המכירות Heritage Auctions, בריאיון ל־ESPN. "מזכרות ספורט מציעות שילוב ייחודי בין תשוקה לרווח".
4 צפייה בגלריה
תשואה גבוהה יותר מזו שהניבה הבורסה האמריקאית. נעלי האליפות של מייקל ג'ורדן
(צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של Sotheby's)
גם בישראל ניכרת פעילות סביב פריטים שנחשבים היסטוריים או נוסטלגיים. כדורגל אירופי מושך אספנים מקומיים, גם כדורים חתומים של שחקני מכבי ת"א בכדורסל ממשחקים ביורוליג נמכרים בהצלחה, פריטי לבוש של דני אבדיה מעוררים עניין, ויש מי שמאמינים שבעתיד גם פריטים של ערן זהבי ואפילו שחקני נבחרת הנוער של ישראל שזכתה להצלחה באליפות אירופה ב-2023 ושנה לאחר מכן באליפות העולם (המונדיאליטו) עשויים להפוך לנכסים אספניים.
מעבר לכך, האינטרנט מאפשר לישראלים להשתתף במכירות עולמיות, מה שמעניק הזדמנות להיות חלק מהשוק הבינלאומי מבלי לצאת מהארץ. הפופולריות של כדורסל וגלובליזציה של הספורט הופכים את השוק הישראלי לקטן אך פעיל.
מעבר לשורת הרווח, השקעה במזכרות ספורטיביות היא גם דרך לשמר את התרבות. כל פריט כזה הוא זיכרון מוחשי: הכפפה שהגנה על החבטה האחרונה, הנעליים שהובילו לשלשה גורלית, או החולצה שנרטבה בדמעות של ניצחון.
השוק הזה משלב בין נוסטלגיה אישית לבין אסטרטגיה פיננסית. הוא מאפשר לאוהדים "לאחוז" ברגעים היסטוריים, ולמשקיעים להוסיף נכס מוחשי לתיקי ההשקעות שלהם. עבור רבים זה לא רק תחביבף אלא השקעה שמביאה ערך רגשי וכלכלי גם יחד. כפי שסיכם אחד הסוחרים הבכירים ב־BBC Sport: "כשאתה קונה פריט של ג'ורדן, מראדונה או מסי, אתה לא רק רוכש חתיכת בד או קלף קרטון – אתה קונה חלק מההיסטוריה".
