לפני שנתיים גיא מלמד כבש 17 שערי ליגה ב 32 משחקים במדי הפועל חיפה. הישג מכובד מאוד. לפני שנה גיא מלמד כבש שוב 17 שערי ליגה במדי הפועל חיפה, הפעם בתוך 18 משחקים, חצי עונה. רקורד מעולה וחסר תקדים. ואז מכבי חיפה קנתה אותו. ואז הוא נעלם. ברק בכר כמעט שלא נתן לו דקות משחק בעונה שעברה. הוא פתח בהרכב רק פעמיים, ולרוב שולב בדקות האחרונות של המשחקים. גם כך הוא הצליח לכבוש עוד 4 שערים במדים הירוקים, נתון שביחס לדקות המשחק שקיבל, הוא בהחלט ראוי, ולסיים עם תואר מלך השערים של עונת 24/25 עם 21 כיבושים, ההישג הטוב ביותר מאז עונת 20/21.
המועדון החיפאי עבר טלטלות שונות בסוף העונה שעברה, ובקיץ רכש שני חלוצים זרים יקרים: סטיוארט ויובנוביץ'. העונה החלה, ורק שני הזרים משחקים. גיא מלמד טרם קיבל ולו דקת משחק אחת. וזה לא ששני החלוצים הזרים נותנים תפוקה חיובית; לכל הפחות ניתן לומר שיובנוביץ' הוא אכזבה גדולה, את החלודה שיש עליו גם שלוש פחיות WD40 לא יצליחו להוריד. חיפה, עד המשחק מול סכנין, דורגה במקום השמיני, שמוביל לפלייאוף תחתון, כמעט ולא מבקיעה שערים ממהלכי משחק שוטף, ועדיין שולחת את מלך שערי הליגה של העונה שעברה ליציע. כך היה בתקופתו של המתורגמן שקיבל תעודת מאמן (פלורס) וכך גם כעת עם בכר. קשה שלא להסיק שמדובר ב"הוראה מגבוה" מצד גורם כלשהו מעל המאמנים.
הסבר? אין. התייחסות כלשהי במועדון? הס מלהזכיר. התבטאות כלשהי של המאמן? הצחקתם, בכר לא נולד אתמול. והכי מוזר – שתיקת התקשורת. תפקידם של עיתונאים הוא לנבור, לשאול, להביא לחקר האמת ולהציג אותה לציבור. איך זה שאף כתב ספורט, ביצתי-מקומי או נסיכי-ארצי, לא קם ושאל את המאמן במסיבת עיתונאים לאחר (עוד) משחק ללא ניצחון – איפה מלך השערים של הליגה? איך זה שאף עיתונאי לא טרח לפנות למועדון, למנכ"ל עובדיה, למנהל רפאלוב, לבעלים שחר, בבקשה לקבל הסברים מדוע ליובנוביץ' נותנים צ'אנס, ועוד אחד, ועוד אחד, בשעה שמלמד לא מקבל אפילו הזדמנות אחת להוכיח את יכולתו? מוזר מאוד בעיניי איך זה שכל אוהדי חיפה, בכל הפלטפורמות, מעלים כל הזמן את שאלת גיא מלמד, ואף עיתונאי לא עושה זאת.
מדוע? האם העיתונאים הם שלוחים של המועדון? האם מוסד עיתונאות הספורט בישראל פשט את הרגל והפך למשרד יחסי ציבור של הנהלת מכבי חיפה?
יהיו שיגידו – שיקולים של מועדון. הבה ננסה לפרוט מהם שיקולים של מועדון. מחד – מועדון כדורגל הוא גוף עסקי, בבעלות פרטית, שמחוייב לכמה דברים – קיום חוזים עם העובדים והשחקנים, התנהלות כלכלית שאינה גרעונית (לא תמיד, אבל נניח לזה), וכמובן קיום חוקי המדינה. בשום מקום לא כתוב שמועדון חייב להתנהג יפה לשחקן שלו, כל עוד הוא משלם לו בזמן. אך מה לגבי מחוייבות המועדון לאוהדים שלו? הרי האוהדים הם זכות הקיום של המועדון, מהי קבוצת כדורגל ללא אוהדים?
נושא האהדה לקבוצה, ומערכת היחסים בין מועדון לאוהדים, הם ענין מורכב, שראוי למחקר. אך ברצוני לומר, שלכל הפחות, מועדון כדורגל מחוייב בשקיפות כלפי האוהדים שלו. ברק בכר לא חושב שמלמד יכול לתרום מקצועית? שיגיד זאת. ליאור רפאלוב מרגיש מחוייב לטעות בשם יובנוביץ' שהביא בקיץ? שיודה בכך. האם יעקב שחר הורה להחרים אותו מסיבת מסוימת? שיתכבד ויגיד שזו החלטה של ההנהלה. אבל להשאיר את קהל המנויים הגדול בארץ, מעל 20 אלף, ללא הסבר, שבוע אחרי שבוע, זה זלזול באוהדים הכי מסורים למועדון, ושליחת מסר ברור – אנחנו לא רואים אתכם ממטר, ננהל את המועדון בחשאיות כי ככה בא לנו, ונגן על בעלי תפקידים במועדון ולא נודה שמי מהם טעה, טועה, טועים.
היו בעבר החרמות של כוכבי כדורגל, אחת המפורסמות הייתה אבי נימני במכבי ת"א של ניר קלינגר. אבל אז לא היה שום מסתורין, כולם ידעו שמדובר במאבקי כוח בין הכוכב והשליט הבלתי מעורער על הדשא (ומחוצה לו) לבין המאמן שרצה להוכיח שהקבוצה חשובה מכל שחקן. גיא מלמד לא נמצא במקום הזה. הוא שחקן שקט, לא בוחש, שיודע להבקיע שערים, וזהו. הדבר המקצועי הנכון – הוא לתת לו לשחק. זה גם הדבר ההגון לעשות. ואם לא – אז לפחות להתיצב מול המצלמה, ולהסביר קבל עם ואוהדים, מדוע מלך השערים של הליגה בשנתיים האחרונות מחמם את הכסא ביציע.
התחזית שלי היא שלא משנה מה יקרה על הדשא – גיא מלמד לא יראה דקת משחק, לפחות עד חלון ההעברות בינואר. אם יובנוביץ' ישתפר – המועדון יקבל חיזוק מקצועי לתפיסה שלו. אבל גם אם יובנוביץ' ימשיך להיות האמפטי־דמפטי על הדשא, מלמד לא יקבל דקות, כי אם מלמד יבקיע, זו תהיה הוכחה שהמועדון טעה איתו. ומישהו במועדון לא רוצה להודות בטעויות בהתנהלות מול מלמד.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש
