בכנסת דיברו השבוע על אפליית הספורטאים מהחברה הערבית. מעבר לתרומה הספורטיבית - חלאילי, אבו פאני וספורי - יוצרים חדר הלבשה מנצח. אסור לשכוח כי על המגרש כולנו נבחרת אחת. על כר הדשא באצטדיון בבודפשט יעלו בין היתר השלושה וילבשו את מדי הכחול לבן של ישראל. אם אחד מהם יבקיע במשחק - וכולי תקווה שכך יהיה - לאף אחד בקהל לא תשנה העובדה שהכובש הוא ערבי. העיקר שנעשה צעד אחד קטן לעבר היעד הנכסף וההיסטורי - השתתפות ראשונה אי פעם של נבחרת ישראל הבוגרת באליפות אירופה בכדורגל.
אתמול השתתפתי בדיון שעסק במצב הספורט בחברה הערבית, במהלכו הוצגו נתונים המעידים על המצב הקשה של מתקני הספורט במגזר והיחס המפלה אל הספורטאים הערביים. למרות זאת, רובם מייצגים את המדינה בגאון, ולא משתמשים בבמה הספורטיבית לצורך סגירת חשבון.
1 צפייה בגלריה
אבו פאני
אבו פאני
אבו פאני
(צילום: Filip Filipovic/Getty Images)
נבחרת ישראל הנוכחית וגם זאת הצעירה שהצליחה באופן חסר תקדים בקיץ הקודם, אינה בהכרח המוכשרת ביותר בתולדות המדינה. לא בטוח שנכללים בה כישרונות ענק כמו חיים רביבו, איל ברקוביץ', ראובן עטר, או אלון מזרחי. אבל מה שבלט מאוד באותה נבחרת צעירה - ולדעתי קיים גם בנבחרת הבוגרת שתתמודד הערב – זה חדר ההלבשה המנצח שלה. חבורת צעירים מגובשת שנלחמת יחד אחד למען השני.
בספורט יש הבטחה. הוא מייצר פלטפורמה להיעדר מגבלות מבניות וזהויות. יש לו את הפוטנציאל לשמר את הסדר הקיים (סטטוס קוו) הרבה יותר מאשר לקרוא עליו תיגר, וחובה עלינו לשמר את הדימוי השיוויוני והא-פוליטי. הרכב הנבחרת מייצג את מקטע ״המציאות השוויונית״ (מושג שטבע ד"ר תמיר שורק) ועל כן צריך לעודד מעורבות עמוקה של ספורטאים ערבים בספורט הישראלי. דווקא הייצוג המגוון והמורכבות שהוא יוצר, תורם ללכידות החברתית והספורטיבית.
לפני מספר שבועות חלק מאוהדי סכנין ביזו את המנון המדינה "התקווה" וצעקו בוז למנשה זרקה, בהיותו חייל במילואים שמייצג את מלחמת צה"ל בעזה. מדובר בהתנהגות מכוערת הראויה לכל גינוי ודורשת טיפול. זאת בדיוק קריאת התיגר שאיננו רוצים לראות במגרשי הספורט.
הספורט בכלל והכדורגל בפרט הינם אמצעי לצמצום פערים וגם המקום היחיד בישראל אשר מזמן פוטנציאל לשוויון הזדמנויות אמיתי. בזכות הגיוון של האוכלוסיות השונות, המרכיבות והמסמלות את הפסיפס הישראלי, יש לנו אפשרות להגיע להישגים, בספורט ובתחומים אחרים. בספורט זה בגלל אותו חדר ההלבשה מנצח שנוצר בזכות אותו גיוון. אנחנו יכולים לעשות זאת בכדורגל, וגם בזירות חברתיות אחרות.
ברחובות סכנין, שפרעם וכפר קאסם יקראו מחר בערב אל אל ישראל. אסור לנו לשכוח זאת.
הכותבת היא מנכ"לית עמותת "ערכים בספורט"
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.