אם מכבי ת"א תיקח אליפות בסיום העונה, היא רשאית להחשיב זאת כזכייה בדאבל. תואר אחד כבר יש לה, ואף אחד לא ייקח אותו ממנה – היא לעד תהיה "אלופת המדינה הבטוחה ל-2023/24", תואר שכבר הרבה זמן לא חולק בשלב כה מוקדם של העונה. היא זכתה בו בעקבות התיקו של מכבי חיפה עם הפועל פ"ת שלאחריו הגדילה את הפער בצמרת לעשר נקודות. מדובר היה אז בקבוצה שהפעם האחרונה שבה לא ניצחה הייתה לפני 7.10. העולם התהפך, אבל היא נותרה בשלה. כדי להאמין שתיפול לא צריך היה להבין בכדורגל – היה דרוש לאהוב סרטי מדע בדיוני.
אלא שמאז מכבי הספיקה לאבד תשע נקודות בשבועיים. קבוצה שניצחה ב-12 משחקים ברציפות ניצחה לפתע באחד בלבד מתוך חמישה, ועוד איזה אחד – אחד שלא נחשב. הניצחון בדרבי עשוי לכאורה מהחומרים הקלאסיים של אירוע משנה מומנטום – תחרות בפרופיל גבוה אחרי שלושה משחקים מאכזבים, שניצחון בה אמור להשיב את האמונה שהתערערה. זה אולי נכון במקרה של ניצחון על הפועל באר-שבע, אפילו הפועל חיפה, אבל כשמכבי מנצחת את הפועל ת"א זה כבר לא אומר עליה דבר, זה אומר רק על הפועל.
היריבה העירונית היא אקס טריטוריה שבה לכושרה הנוכחי של מכבי אין משמעות והחוקים הרגילים לא חלים עליה. כשם שמכבי יכולה לכבוש נגדה ארבעה שערים בקלות אחרי שני שערים בלבד בשלושה משחקים, כך היא יכולה לשוב לא להבקיע אחרי שכבשה מולה רביעייה.
ואמנם, ארבעה ימים בלבד אחרי מה שנחשד כחזרתה לשגרה, תיקו עם הפועל פ"ת הוכיח שמכבי ת"א עדיין מחופרת עמוק באותה ביצה. ה-0:0 הזה הוא חלק מאותו סרט שהדרבי היה לא יותר מהפסקת פרסומות במהלכו.
ההחמצות המרובות של ערן זהבי, שמספיק שרק באחת מהן הכדור היה מטה לו מעט יותר חסד כדי לקיים שיח על התאוששות, הן לכאורה כתב ההגנה של מכבי, שהרי "מה אפשר לעשות אם הכדור לא רוצה להיכנס". אבל האם בהגעה למספר מצבי הבקעה מול אחת הקבוצות החלשות בליגה נגמרת האחריות של מכבי ומכאן זה לא תלוי בה? החיים על קצה הרגל של זהבי הם עסקה טובה, שמכבי מרוויחה ממנה יותר מאשר מפסידה. ניצחונות שהושגו בזכות יכולת הסיום האינדיבידואלית שלו סייעו לבסס את הטיעון על עוצמתה של מכבי כקבוצה, ותוצאות מאכזבות בצל החמצות שלו לא ממלטות אותה מאחריות קולקטיבית.
4 צפייה בגלריה
הפסידה רק פעמיים בחצי שנה - ובכל זאת מכבי ת"א נמצאת עמוק במשבר. קין
(צילום: עוז מועלם)
עכשיו זה ברור: באליפות הזאת מכבי תצטרך לזכות פעמיים. זה כנראה המקרה הראשון בהיסטוריה של קבוצה שהפסידה רק פעמיים בחצי שנה – לגנט ולמכבי חיפה, לא לצפרירים חולון – ובכל זאת נמצאת עמוק במשבר. חסרונו של מילסון קריטי, אך לגביו אין מה לעשות – רק לקנות צעיף של מאוריטניה ולקוות שאנגולה תפסיד.
עד אז, מכבי ת"א בעיקר צריכה לחבק את העייפות שלה – עדיף גופו העייף של יוריס ואן אובריים על זה הטרי של כל אחד אחר. למכבי חיפה השינויים התכופים בהרכב עשו טוב. בחודש האחרון היא לא העלתה אותו הרכב פעמיים ברציפות. ברצף של חמישה מתוכם היא ביצעה לכל הפחות שלושה שינויים בין אחד לשני. מכבי ת"א נהגה כמוה ואף מעבר. בתשעת המחזורים האחרונים ביצעה לפחות שני שינויים בין משחק למשחק. לעיתים חמישה. כששמרה על אותו הרכב, היא ניצחה וכולם סיפרו לה שהיא עייפה. אז היא נתנה לעצמה מנוחה, וזה הצליח מעבר למצופה – היא נרדמה.
ההשראה שנתן שועה
לכאורה, ירדן שועה נעדר מהמשחק של בית"ר ירושלים נגד הפועל ת"א בגלל צבירת כרטיסים צהובים. למעשה, להפועל יש סיבה טובה לתבוע ניצחון טכני מבית הדין של ההתאחדות באשמת שיתוף שחקן מורחק שלא כחוק. שועה היה אמש על הדשא בבלומפילד, היא מוכנה להישבע. זאת אומרת, בגופו הוא אולי לא היה שם, אבל רוחו התגלגלה לדקות ספורות לכל גוף בחולצה צהובה – עדי יונה, לי-און מזרחי, דן עזריה ואחרים סיפקו כדורים שלא היו מביישים את הרפרטואר של מלך הבישולים של הליגה. מגן שמאלי, קשר אחורי וצעיר מוכשר התחפשו בדקות הפתיחה מולה לקווין דה בריינה.
מבחינת הפועל זה היה שידור חוזר של המחצית הראשונה בדרבי. הדבר היחיד שמנע ממנה פיגור מוקדם גם כאן, וביותר משער אחד, הם הבדלי האיכות התהומיים בין דור תורג'מן למיירון ג'ורג' והקושי ההיסטורי של בית"ר מול הפועל – להבדיל מהדומיננטיות המוחלטת של מכבי. אם מכבי כובשת מול הפועל בזכות ההיסטוריה, בית"ר מחמיצה מאותה סיבה.
אלו היו עשר דקות נפלאות שחלפו מהר, מהר מדי, מבחינתה של בית"ר. בתחילת המשחק הייתה קבוצה אחת על המגרש, ובהמשך – אף אחת. אפילו הכדור נעלב והתפנצ'ר באופן סמלי באמצע המחצית השנייה. אוראל גרינפלד היה צריך לגשת ל-VAR, לצפות במשחק בהילוך חוזר ולהחליט אם זו תהיה טעות להכניס כדור חדש. הוא החליט מסיבותיו שכן.
הפועל לבטח מתחרטת על כך. השער שספגה נולד מעוד כדור חופשי מבוזבז שלה שהפך למתפרצת שבסופה כבש פרד פריידיי. אם לא היה כדור, לא היה לה מה לאבד ולא היה מה שייכנס לרשת שלה. אחרי הפסד רביעי ברציפות ושבעה משחקים ללא ניצחון, להפועל יש שתי ברירות – לדאוג שכל הכדורים יתפנצ'רו, או להחליף את בורחה למה. האופציה השנייה פשוטה יותר.
המכונה שבנה דגו
מכבי נתניה בכושר נפלא. עד השבוע היא ניצחה בחמישה מששת משחקיו הראשונים של גיא צרפתי כמאמן. אם השינוי הזה יחזיק מעמד או לא, עוד חזון למועד. מה שבטוח הוא שבינתיים, בלוח השנה של קבוצות ליגת העל, אין הרבה אתגרים קשים ממנה. זו לא איזו הפועל חדרה, שכבשה שני שערים בחמשת המחזורים האחרונים, או מכבי פ"ת שהשיגה נקודה אחת מה-18 האחרונות. זה אמור להיות קשה.
4 צפייה בגלריה
מכבי חיפה הנוכחית נוגעת בגבהים הכי גבוהים אליהם הגיעה הקבוצה של ברק בכר
(צילום: נחום סגל)
מכבי חיפה כיווצה את נתניה בידיה עד שנדמתה לקטנה שביריבותיה האפשריות, מכונה שלתוכה נכנסות קבוצות בגדלים שונים אך כולן יוצאות באותם ממדים קטנים. מחלקת חמישייה למכבי פ"ת, נותנת שלוש לסכנין, מביאה ארבע לנתניה כאילו אין ביניהן הבדלים. בשבוע האחרון, מאז הניצחון המחייה מול מכבי ת"א, מכבי חיפה של מסאי דגו נוגעת בגבהים הכי גבוהים אליהם הגיעה הקבוצה של ברק בכר.
בדומה לאליניב ברדה, שמייצר בהפועל באר-שבע שלם שגדול בהרבה מסך החלקים הקטנים יותר שניתנו לו, כך גם דגו – הוא מתקף ומאשר תהליכים ניהוליים ומקצועיים לא פשוטים ואף קיצוניים שעברה מכבי חיפה בפגרה. גם אם מגמת ההצערה מוגזמת, גם אם זה היה מעט תמוה להחליף את בכר במאמן קבוצת הנוער, זה לכל היותר ויכוח תיאורטי שהמתין לתגובתה של המציאות. דגו מצליח, נכון לרגע זה, לייצר את אותה מכבי חיפה שלא מאותה מכבי חיפה.
פורסם לראשונה: 01:30, 23.01.24
