כשביפן מסמנים נער ישראלי בן 18 כמועמד לזכות באליפות העולם בג'ודו, זו מחמאה שצריך לקחת ברצינות. במולדת הענף מנתחים לעומק כל קטגוריית משקל לקראת הטורניר שייפתח הבוקר בבאקו. מבחינת היפנים, מדובר ברגע השיא של העונה, בוודאי כשנותרו פחות משנתיים למשחקים האולימפיים בלוס־אנג'לס. בתוך כל ההערכות האלה, בקטגוריה של עד 60 ק"ג, מסומן במרקר שמו של יצחק אשפיז מראשל"צ.
אשפיז יעלה הבוקר למזרן באזרבייג'ן, עוד מדינה שבה הג'ודו תופס מקום מרכזי, כשהוא כבר הרבה יותר מרק הבטחה. ולמומחים ביפן יש על מה להסתמך: בתשעת החודשים הראשונים של השנה הוא רשם 22 ניצחונות מול ארבעה הפסדים בלבד, כמעט 85 אחוזי הצלחה, והפך את העלייה לפודיום להרגל. הוא מתייצב לאליפות העולם לבוגרים כמדורג השני בתחרות, אחרי האזרי בלבאי אגאייב, שניצח אותו פעמיים השנה. מי שרק אשתקד הודח בסיבוב הראשון באליפות אירופה הפעם במעמד אחר לגמרי – ועדיין קיבל הגרלה מסובכת מאוד בסיבוב הראשון, אלוף העולם מלפני שנתיים ואלוף אירופה מהשנה שעברה, ג'ורג'י סרדלאשוילי. השניים נפגשו בשלהי העונה שעברה עוד לפני הפריצה של אשפיז, כשהגיאורגי ניצח אותו בקלילות.
בג'ודו הישראלי קשה להיזכר בפריצה כזו בגיל צעיר כל כך, גם כשחוזרים לשנים הראשונות של אריק זאבי ואורן סמדג'ה. אשפיז מציג ג'ודו התקפי, מסוגנן ומהנה לצפייה. הכישרון שלו היה מוכר עוד לפני השנה הזאת: הוא כבר זכה באליפות העולם ובאליפות אירופה לקדטים. אלא שהמעבר המהיר לצמרת הבוגרים, מול יריבים מנוסים ומעוטרים, הפך אותו לאחד הסיפורים הבולטים בענף.
בא בזמן
הפריצה הזאת מגיעה בדיוק כשג'ודו הגברים הישראלי זקוק לה יותר מכל. אשפיז הוא התקווה הגדולה והיחידה שלו ברמה הזאת, אחרי שדור שלם של ספורטאים הישגיים פרש מאז משחקי פריז והותיר אחריו חלל עצום. במשך יותר מעשור העדיף יו"ר האיגוד משה פונטי להשקיע בשפיץ, בספורטאים שכבר הביאו תוצאות, והזניח את בסיס הפירמידה. עכשיו, כשהוותיקים פינו את המזרן, מתברר עד כמה מעט נבנה מאחוריהם. לתוך המציאות הזאת נכנס נער שהתחיל בחוג שנכלל במינוי של הוריו לקאנטרי קלאב בראשל"צ.
את ההסבר להתלהבות סביבו אפשר למצוא בתחנות שעבר השנה. בפברואר זכה בארד בגראנד סלאם פריז, מהתחרויות היוקרתיות והקשות בסבב, זו שמכונה הווימבלדון של הג'ודו. בדרך לשם סיפק את אחד הניצחונות המשמעותיים בקריירה שלו, על אלוף העולם המכהן, היפני ריוג'ו נאגאיאמה.
חודש לאחר מכן הגיע הזהב בגראנד סלאם טביליסי. בתוך שתי תחרויות אשפיז כבר החזיק בשתי מדליות מהסבב הזה. גם בג'ודו, שבו כישרונות צעירים יכולים להפתיע ביום נתון, רצף כזה בגיל 18 הוא חריג.
רצף חריג. אשפיז
(צילום: Giorgi ARJEVANIDZE / AFP)
באפריל חזר אשפיז לטביליסי, הפעם לאליפות אירופה, והוסיף מדליית ארד שהפכה אותו לג'ודוקא הישראלי הצעיר ביותר שעולה לפודיום באליפות היבשת לבוגרים. ברבע הגמר ניצח את הצרפתי רומן ולדייה פיקאר, סגן אלוף העולם, וסיפק עוד הוכחה לכך שההישג בפריז לא היה מקרי. ביוני המשיך עם ארד בגראנד סלאם במונגוליה, ובחודש שעבר, בתחרות ההכנה האחרונה לקראת באקו, זכה בזהב בבודפשט אחרי ניצחון בגמר על הצרפתי האיכותי אנזו ז'אן.
המודל היפני
לצד רצף ההצלחות, היו גם רגעים שהזכירו כי מדובר בספורטאי בתחילת דרכו. הבולט שבהם הגיע בגראנד פרי צ'ינגדאו שבסין, תחרות בדרג נמוך יותר מגראנד־סלאם, שבה הפסיד כבר בקרב הראשון למונגולי טומנג'רגל טובשינטור. זו הייתה מעידה שלא אפיינה את היציבות שהציג לאורך השנה, ובוודאי ביחס לרמה שאליה הגיע בתחרויות הגדולות יותר.
בסך הכל, ארבעת ההפסדים שלו השנה התחלקו בין שלושה יריבים. שניים מהם הגיעו מול אגאייב, המדורג ראשון בעולם, בגראנד סלאם פריז ובגראנד סלאם אולאן באטור שבמונגוליה. האזרי הוא עדיין יריב שאשפיז מתקשה לפצח. הפסד נוסף היה בחצי גמר אליפות אירופה, מול סגן האלוף האולימפי לוקה מחיידזה, הצרפתי יליד גיאורגיה. אלה הפסדים שאפשר להבין מול שני ג'ודאים בכירים. ההדחה בסין הייתה הפחות צפויה.
מסוגל להפתיע בכל מצב.
(צילום: Julie SEBADELHA / AFP)
לכן, כשהפרשנים ביפן מציבים אותו ברשימת המועמדים לזהב בבאקו, הם מסתמכים על עונה שלמה. נאגאיאמה, ולדייה פיקאר ואגאייב יהיו בין המדורגים הבכירים באליפות, לצד הרוסי איוב בלייב והברזילאי מישל אוגוסטו. אשפיז כבר נמצא בתוך החבורה הזאת, ובחלק מהמפגשים עימה גם הוכיח שהוא מסוגל לנצח. הבוקר ינסה לעשות זאת בתחרות החשובה ביותר שלו עד כה.
הקשר היפני שלו לא מסתיים במחמאות מהפרשנים. המודל לחיקוי של אשפיז הוא היפומי אבה, ארבע פעמים אלוף העולם ופעמיים אלוף אולימפי. אמנם אבה מתחרה במשקל של עד 66 ק"ג, אבל הישראלי הצעיר אימץ את הסגנון שלו: השליטה בקרב והאגרסיביות. אשפיז מספר שהוא צופה שוב ושוב בקרבות של הכוכב היפני כדי ללמוד ולקבל השראה.
את היסודות הניח אצלו עידו רומי, שאצלו התחיל להתאמן בחוג בקאנטרי. כבר בתוך שנה ניכר עד כמה הוא חריג על המזרן, ובהמשך הפך החוג למסלול תחרותי. בנבחרת עובד איתו גולן פולק, שיש לו חלק משמעותי בהתקדמות המקצועית שלו. אחרי עזיבתו של סמדג'ה, פולק הוא גם האיש שיישב על כיסא המאמן באליפות העולם וילווה אותו בקרבות בבאקו.
רומי מסביר שאחד היתרונות הגדולים של אשפיז הוא הקושי של היריבים להשיג אחיזה נוחה בחליפה שלו. בלי אחיזה כזאת קשה להם להוציא לפועל תרגילים, ואשפיז מצליח להכתיב את אופי הקרב. כדי להמחיש את האפשרות לפרוץ בגיל צעיר, המאמן מזכיר את האיטלקי פאביו באזילה, שהפתיע עם מדליית זהב במשחקי ריו. אבל הוא גם מדגיש את ההבדל בסגנון: אצל אשפיז בולטים דווקא הסבלנות, הביטחון והצניעות. הוא צעיר מאוד, ומתנהל על המזרן בבגרות של ספורטאי ותיק.
הגב מפלצ'יק
אלא שגם הכישרון הזה כמעט נתקע בדרך. רומי עצמו מדבר על הפער שהותירה מדיניותו של פונטי בין דור המדליסטים הוותיק לבין מי שאמורים לרשת אותו. לאשפיז, לדבריו, אפילו לא הייתה מסגרת נבחרתית מספקת להתאמן בה. אחרי תקופה לא מוצלחת בשנה שעברה הוא גם נגרע מסבב התחרויות בדרום אמריקה במימון האיגוד.
מי שסייעה לו אז הייתה הקרן של פיטר פלצ'יק, שנתנה לו תמיכה כלכלית ברגע שבו היה זקוק לה. נקודת המפנה הגיעה עם מדליית זהב בגראנד פרי בלימה שבפרו. זו לא הייתה התחרות הבולטת ביותר בסבב, אבל מבחינתו היא פתחה את הדרך לכל מה שבא אחר כך. ההזדמנות להתחרות, לנצח ולצבור ביטחון התבררה כמשמעותית מאוד בהתקדמות שלו.
סייע. פיטר פלצ'יק
(צילום: עוז מועלם)
גם מחוץ למזרן מתארים נער בוגר לגילו. אשפיז הוא הבכור מבין שלושה אחים, ואחיו האמצעי נולד עם תסמונת דאון. הוא היה תלמיד מצוין ואף זכה בחידון התנ"ך של ראשל"צ. כבר בילדותו פיתח חוסן מנטלי, שבא לידי ביטוי גם בדרך שבה הוא ניגש לתחרויות: ההגרלה ושמות היריבים לא משנים את המטרה שלו. הוא עולה לכל קרב חדור מטרה לנצח.
הגישה הזאת מתחברת ליכולות המקצועיות שלו. עבודת האחיזות, הקומיקטה, היא מהיתרונות הבולטים שלו, ולצדה יש הבנה טקטית שלא תמיד מוצאים אצל ספורטאים בגילו. הוא יודע להקשות על היריב, להתיש אותו ולגרום לו לספוג עונשים, וגם כך להכריע קרבות. מאחורי הג'ודו ההתקפי והתרגילים היפים יש הרבה סבלנות ויכולת לנהל את מה שקורה על המזרן.
עם כל המחמאות, צריך לזכור שאשפיז מגיע לאליפות העולם לבוגרים כשהוא בן 18 בלבד. הוא מסוגל לספק כבר הבוקר הופעה גדולה, אבל גם הפסד בשלבים המוקדמים הוא אפשרות שצריך לקחת בחשבון. אחרי שנה שבה נחשב לכוח עולה, הפעם כבר מצפים ממנו למדליה. גם עם זה הוא יצטרך להתמודד.
התקווה של הרשקו
מעבר לאשפיז, עוד עשרה ג'ודאים ישראלים יתחרו במהלך השבוע באליפות. הסיכוי הגבוה ביותר למדליה הוא של רז הרשקו, המדורגת ראשונה בעולם, שתעלה למזרן בשבת בקטגוריית המשקל מעל 78 ק"ג.
מחר תתחרה גפן פרימו במשקל עד 52 ק"ג. היא מגיעה כמדורגת בתחרות ונמצאת במגמת שיפור, אבל בקטגוריה עמוסת כישרון עדיין קשה להציב אותה בין המועמדות המובילות לפודיום. ביום מוצלח היא בהחלט יכולה להפתיע, אך לשם כך תצטרך להעלות את הרמה.
רז הרשקו
(צילום: Giorgi ARJEVANIDZE / AFP)
ביום שלישי יגיע תורה של הקפטנית הוותיקה תמנע נלסון לוי, שמסוגלת להגיע לאזור המדליות במשקל עד 57 ק"ג. באותה קטגוריה תתחרה גם ענבל שמש, שירדה מקטגוריית המשקל של עד 63 ק"ג. ברביעי תעלה למזרן כרם פרימו, אחותה הצעירה של גפן, במשקל עד 63 ק"ג, ובחמישי תתחרה מאיה גושן במשקל עד 70 ק"ג.
אצל הגברים ישתתפו גם יונתן אלבז ואוהד מוריץ במשקל עד 73 ק"ג, רוי סיון עד 90 ק"ג ויוסיף סימין עד 100 ק"ג. אף אחד מהם לא מגיע עם ציפייה ממשית להתקרב לפודיום, והפער בינם לבין אשפיז ממחיש את מצבה של הנבחרת.
גם נבחרת הנשים מגיעה עם פחות כוח מכפי שהרגילה אותנו. רק שלוש מנציגותיה נמצאות בין שמונה המדורגות בתחרות: הרשקו, גפן פרימו ונלסון לוי. לכך מצטרף חסרונה של סגנית האלופה האולימפית ענבר לניר, שעדיין מתאוששת מניתוח בכתף. באליפות הזאת, חלק גדול מהציפיות הישראליות מתרכז בנער שיתחרה הבוקר ובמדורגת הראשונה בעולם שתעלה למזרן בשבת.
