ככל שמתגברים ניסיונות הטשטוש, המחיקה וההעלמה של מוסדות ספורט ענקיים כלפי הפלישה הרוסית האלימה לאוקראינה בפברואר 2022, והחרם הספורטיבי שהוטל על ספורטאים רוסיים עקב כך, כך מתגברות המחאות של ספורטאים וספורטאיות אוקראיניות נגד רוסיה והמוסדות. ובעוד הרוסים ממשיכים בהפגזות האכזריות ובהרג חסר הבחנה של אזרחים חפים מפשע, יותר ויותר מוסדות וארגונים, טורנירים ומנהלים, ממשיכים בקריצת העין ומנסים להחזיר את הספורט הרוסי לאמצע הדרך מבעד לדלת האחורית.
ואם באולימפיאדת החורף באיטליה בפברואר, הוועד האולימפי הסתתר מאחורי החוקים היבשים כשפסל את גולש הסקלטון האוקראיני ולדיסלב הרסקביץ' שביקש להתחרות עם קסדה שעליה דיוקנאות של כעשרים מקורבנות המלחמה, הרי שכעת, ההלבנה של הפשעים הרוסיים דרך הספורט תופסת תאוצה.
5 צפייה בגלריה
אנדרייבה וקוסטיוק מתעלמות אחת מהשנייה בחצי גמר רולאן גארוס
(צילום: Dimitar DILKOFF / AFP)
הקול שמסרב לשתוק
אולכסנדרה אולייניקובה, 25, היא הטניסאית האוקראינית היחידה מתוך השבע שמדורגות בין מאה הראשונות בעולם שממשיכה לגור בקייב. אביה, דניס אולייניק, הוא חייל מתנדב בחיל הרחפנים האוקראיני. וכך גם החבר שלה. עבורה, המלחמה הזו היא לא רק עניין לאומי, אלא עניין פרטי, משפחתי, קיומי. היא לא מוכנה לשתוק. אולייניקובה, שלא חוסכת ולא מצנזרת את עצמה לגבי הביקורת שלה על טניסאיות בכירות בסבב (כולל המדורגת הראשונה ארינה סבאלנקה מבלארוס) או על מנהלים בכירים מהסבב שבו היא משחקת, מבקרת בחריפות שותפות עם מאמץ המלחמה והתעמולה של הקרמלין, אבל מבקרת יותר בחומרה את אלו שמשתפים פעולה על ידי כך שהם שותקים.
"אם את משתתפת בטורניר שהספונסר שלו הוא חברת הימורים, לסבב הנשים יש מכניזם ותקנון שמאפשרים לו להעניש ולהטיל סנקציות על מי שהשתתפה", אמרה אולייניקובה לאחר ההפסד שלה בסיבוב השלישי של טורניר הרולאן גארוס לדיאנה שניידר הרוסייה, "אני לא מבינה מדוע אי אפשר ליישם את המכניזם הזה גם לגבי השתתפות בטורניר שחלק ממנו ממומן על ידי חברה שמממנת ומשתתפת בפשעי המלחמה הרוסיים".
5 צפייה בגלריה
"אני יודעת שהרבה אנשים רוצים שאני אשתוק, אבל אסור לי". אולייניקובה
(צילום: Adam Nurkiewicz/Getty Images for Billie Jean King Cup)
אולייניקובה התייחסה לעובדה ששניידר (וגם דניל מדבדב מהסבב הגברי) השתתפו בטורניר בסנט פטרסבורג תחת החסות של "גזפרום", ענקית האנרגיה בבעלות רוסיה. עוד לפני המשחק ביניהן טענה אולייניקובה כי שניידר משתפת פעולה עם המשטר וחשפה תמונות מסך של שניידר עושה לייקים לפוסטים בעד פוטין של תועמלנים רוסיים, וטענה כי "לשחק בטורניר כזה, זה כמו לשחק עבור הנאצים וקציני הגסטפו או בטורניר שממומן על ידי החברה שבנתה את אושוויץ. אין הבדל מבחינתי. זה שכולם שותקים מול מה שהיא עשתה, זה מה שמטורף בעיניי. אסור לשתוק מול מי שעושה גלוריפיקציה למעשים של פוטין ורוסיה. שניידר היא פנאטית".
"לא ראיתי או שמעתי את הדברים של אולייניקובה", אמרה שניידר בתגובה, "אני משחקת בסבב, ונמצאת על הדרכים במשך כל השנה, וכשיש לי הזדמנות אחת בשנה לשחק בבית, לראות את המשפחה והחברים שלי, אני לא מתכוונת לפסוח על ההזדמנות הזו".
5 צפייה בגלריה
קוסטיוק האוקראינית מסרבת לעמוד ליד אנדרייבה הרוסייה
(צילום: REUTERS/Guglielmo Mangiapane)
"אני יודעת שהרבה אנשים רוצים שאני אשתוק, אבל אסור לי לשתוק. אין בדברים שלי שום דבר פוליטי אלא רק משהו הומאני", הגיבה אולייניקובה, "אני משחקת, מתאמנת וחיה בקייב. אם אני לא אתרום, אם לא אעשה את שלי במאמץ הלאומי לניצחון של אוקראינה, הכול סביבי ייחרב. המשפחה שלי תמות, כל האנשים שאני אוהבת ימותו, אני אמות. אני לא רואה שום אפשרות אחרת עבורי. אני לא יכולה להסתכל הצידה ולהגיד שכלום לא קורה, להעמיד פנים שאני לא יודעת שיש ילדים שמתים ויש אנשים שחוגגים את זה בכל מיני דרכים.
"בילי ג'ין קינג והחלוצות האחרות של הטניס הנשי לא עשו את זה עבור כסף ומותרות. הן רצו שאנחנו נהיה מודלים לחיקוי, שנהיה קול והשראה להפיכת העולם למקום טוב יותר. אנחנו מחויבות לעמוד ולהשמיע קול מול הרשע".
המחאה על דוכן המדליות
מאז הפלישה הרוסית הברברית, הוטל חרם על מתעמלות ומתעמלים רוסיים והם לא יכלו להשתתף בתחרויות בינלאומיות. אבל ב-2024, בעוד שמכונת ההרג הרוסית לא מפסיקה לרגע מפעולתה, החליט איגוד ההתעמלות הבינלאומי כי המתעמלים הרוסיים יוכלו לחזור להתחרות, אבל כספורטאים ניטרליים (בלי שימוש בסמלים לאומיים כמו המנון ודגל). באמצע מאי, החליט האיגוד לאפשר למתעמלים הרוסים לחזור באופן מלא, כולל סמלים לאומיים.
כך זה נראה על דוכן המדליות
אליפות אירופה להתעמלות אמנותית בוורנה, בולגריה, בסוף מאי, הייתה המקום הראשון שבו מתעמלים רוסים יכלו לחגוג באופן מלא את הלאום שלהם. בעיני הספורטאים מאוקראינה זה היה צעד אחד רחוק מדי בניסיון ההלבנה של הפשעים הרוסיים, ושימוש בספורט כדי להלל את מעשיו של פוטין. סופיה קריינסקי וברברה צ'וברובה, שתי מתעמלות אוקראיניות, עמדו על דוכן המדליות בתחרויות שבהן זכו במדליית זהב מתעמלות מרוסיה ובלארוס. ברגע שהונף הדגל הרוסי או הבלארוסי ומערכת הכריזה השמיעה את ההמנונים, קריינסקי וצ'וברובה חבשו אוזניות על האוזניים והסתירו את עיניהן בכפות ידיהן.
"אנו מסרבות להביט בסמלי המדינה או להקשיב להמנוני רוסיה התוקפנית וגרורותה, שהמעורבות שלהן במלחמה הבלתי צודקת גרמה להרס וסבל עצומים", הסבירה התאחדות ההתעמלות האוקראינית את המעשה בהודעה רשמית, "אסור לשכוח את מאות הספורטאים והמאמנים האוקראינים שנהרגו במלחמה ולעולם לא יתחרו שוב, אסור לשכוח את אלפי בתי ספר לספורט שנהרסו לחלוטין ואסור לשכוח את מיליוני החלומות שנופצו. אנחנו נמצאים כאן כדי לוודא שהזיכרונות הללו לא יימחקו". האקט גם הוליד קריאה מצד התאחדות ההתעמלות האוקראינית לקמפיין עולמי בשם "עצמו את העיניים והאוזניים שלכם" הקורא לספורטאים לחקות את המעשה של המתעמלות האוקראיניות ולהעלות פוסטים שלהם עושים זאת, ולהשתמש בפסקול של אזעקות "כדי שהעולם יפנים את הצלילים שהאתלטים שלנו שומעים כשהם מתאמנים מדי יום".
באופ"א טרם נענו לדרישה מאוקטובר 2025 של התאחדות הכדורגל האוקראינית להתחיל לפעול ולהטיל סנקציות על מועדוני הכדורגל שחטאר דונייצק וזוריה לוהנסק. מדובר בשני מועדוני פאר אוקראיניים שנאלצו לעקור מהמדינה מאז המלחמה ב-2014. בשנים האחרונות השתלטו כוחות הכיבוש הרוסיים באוקראינה על השמות של הקבוצות והן משחקות בליגה הרוסית המשנית, למרות שאין להן שום קשר למועדונים המקוריים. שתי הקבוצות החדשות והכבושות הצטרפו לשני מועדונים דומים בליגה הרביעית של רוסיה, וכעת רבע מ-16 הקבוצות בליגה הזו הן קבוצות שמשחקות בעצם תחת זהות בדויה.
שחטאר דונייצק המקורית חוגגת השנה 90 שנה להיווסדה. היא זכתה בפעם ה-16 באליפות אוקראינה, ושוב תייצג את המדינה במשחקי ליגת האלופות בשנה הבאה, כשאת משחקי הבית שלה היא שוב תצטרך לארח באצטדיונים שונים באירופה. המועדון הבדוי הוצנח ישירות לליגה הרביעית, וכעת הוא מוביל את הטבלה. המועדון משחק בעיר טגנרוג ברוסיה, אבל משרדיו רשומים בדונייצק. שיטוט באתר האינטרנט של המועדון מגלה כי הוא אימץ, צירף וניכס אליו את כל ההיסטוריה המפוארת של המועדון המקורי.
הסיפור של לוהנסק הוא אפילו יותר מטורף. גם המועדון הזה משחק את משחקיו בערים רוסיות, אבל לפחות מתאמן בחלקים הכבושים של אוקראינה. מה שמעניין עם לוהנסק הוא שגם הם הוצנחו לליגה החמישית בשנה שעברה, ובסוף השנה קיבלו קידום לליגה הרביעית ללא שום סיבה ספורטיבית. וכך מתהווה לה מציאות שבה הרוסים כובשים בצורה לא חוקית חלקים של מדינה אחרת, מנכסים אליהם מוסדות אוקראיניים בינלאומיים מוכרים בעולם הספורט, ומשתמשים בשמם כדי לעשות לגיטימציה לכיבוש ולנסות למחוק את הזהות של הספורט האוקראיני.
ואופ"א, בשתיקתה ובחוסר המעש שלה, נותנת חותמת כשרות לעוול הנורא הזה.
הדרך חזרה של רוסיה
מדובר בספורט אחרי ספורט שנכנעים ומתקפלים ללחץ והאיומים הרוסיים ומאפשרים את חזרתם של האתלטים הרוסים לתחרויות הבינלאומיות תחת הדגל וההמנון של רוסיה. אפילו באולימפיאדת החורף הפראלימפית האחרונה באיטליה, הורשו האתלטים הרוסים להשתתף באופן ובייצוג מלא. רוסיה (ודיקטטורות אחרות) תמיד השתמשו בספורט כמערכה רכה להעניק לעצמן לגיטימציה וכוח בשדה הגאו-פוליטי. המלחמה באיראן, ומשבר הנפט שנולד ממנה, משבר שהפך את התלות העולמית באנרגיה רוסית לגדול יותר, האיץ את התהליך הזה. אף אחד לא מעז כמעט להתריס נגד הרוסים ולהוות אופוזיציה למלחמה של רוסיה באוקראינה. להפך, המדיניות הספורטיבית הבינלאומית, חוסר המעש והאלם מול הכניסה המחודשת של ספורטאים רוסים לתחרויות הבינלאומיות משדרת מסר ברור: אתה יכול לעשות מעשים נוראים, ואתה לא חייב להתנצל עליהם או להפסיק לעשות אותם, ועולם הספורט עדיין ימשיך לקבל אותך בזרועות פתוחות.
5 צפייה בגלריה
באולימפיאדת החורף הפראלימפית האחרונה באיטליה, הורשו האתלטים הרוסים להשתתף באופן ובייצוג מלא
(צילום: Alex Grimm/Getty Images)
ועדיין, למרות ההלבנה המכוערת והלא מוסרית של מוסדות הספורט לאתלטים הרוסים, אוהדי הספורט חייבים לזכור את דבריה של אולייניקובה ואת המחאה של האתלטיות האוקראיניות בבולגריה: אתלטים רוסים זוכים במדליות ובפרסים, הדגל מונף, ההמנון מנוגן, אבל אסור לשתוק. לשתוק זה למחוק את כל מבני הספורט שנהרסו, כל מאות או אלפי הספורטאים והמאמנים שנהרגו ביותר מארבע השנים מאז שהחלה הפלישה המנוולת של צבא רוסיה לאוקראינה.
