גם מבקריו הגדולים של ברק בכר יצטרכו לתת לו את זה. אחרי שמכבי חיפה חטפה רביעייה ממכבי נתניה, הוא היה יכול לעמוד מול המיקרופון, להגיד שכולם צריכים להסתכל במראה ולבקש את פגרת הנבחרות כדי לתקן. יש בכדורגל הישראלי מאמנים שבנו קריירה שלמה מהמשפט הזה. בכר עלה לשידור חי, סיפר בדמעות שהודיע ליענקל'ה שחר על התפטרותו, והפך את אחד הערבים הגרועים בקריירה שלו לרגע שייזכר כאן עוד שנים.
העונה שמענו ממנו לא מעט הסברים משונים אחרי הפסדים. לפעמים הוא נשמע כמו קואצ'ר, ולפעמים היה קשה להבין איך האיש שראה את אותו משחק כמונו הגיע למסקנות כל כך שונות. דווקא בערב שבו היה הכי קשה להסביר מה קרה למכבי חיפה, היה קל להבין את המאמן שלה. הוא קיבל את מה שרצה. הוא עבד קשה כדי להרים את הקבוצה. הוא ניסה וזה לא הלך. מתי שמעתם מאמן אומר את כל זה בלי להוסיף איזה "אבל" קטן ולגלגל דרכו חצי מהאחריות על מישהו אחר?
וכדאי לזכור מי עמד שם. זה אותו מוח כדורגל מבריק שלקח שלוש אליפויות רצופות עם הפועל באר־שבע ועוד שלוש עם מכבי חיפה. היה לו מספיק חומר לראיון של רבע שעה רק על מה שמכבי חיפה חייבת לו. הוא בחר לדבר על מה שהוא היה חייב לה העונה ולא הצליח לתת.
ויש גם עניין הדמעות. בכדורגל הישראלי אוהבים לדבר על גברים. אחרי הפסד תמיד יימצא מי שידרוש מהשחקנים להוכיח שהם כאלה, ובדרך כלל הכוונה היא שייכנסו חזק יותר לתיקול הבא. בכר עמד מול המצלמה ואמר כמה כואב לו. כמה קל היה לתת לדובר להוציא הודעה על סיום דרכו במועדון, להוסיף תודה לנשיא ולקהל ולחסוך מעצמו את הרגע שבו הקול נשבר וכולם רואים. גם מי שישב בבית וחשב שכבר מזמן היה צריך ללכת, יכול היה להעריך את זה.
נגמר לא טוב. אבל לפחות הוא לקח אחריות
(צילום: עוז מועלם)
זאת מדינה שבה "אחריות אינה פירושה אשמה" הוא אחד המשפטים האהובים ביותר, ובכר החזיר אותנו לאמת הבסיסית. מכבי חיפה שלו הפסידה שלוש פעמים ברציפות, התפרקה בבית מול נתניה, והוא החליט שמישהו אחר צריך לעמוד על הקווים. אפשר לבקר אותו על הכל, וכל מילה תהיה מוצדקת. אפשר גם להגיד שהוא הרס למכבי חיפה את העונה. על הדרך שבה סיים את הקדנציה הזאת מגיע לו כבוד.
