ערב כחול-לבן. שריקות בוז בהמנון, דגלי פלסטין ביציעים, הפגנות פרו-פלסטיניות מחוץ לאולם ואבטחה כבדה לאורך כל השהות בפולין, כל זה רק חידד את המוטיבציה עבור נבחרת ישראל, שהגיבה אתמול (ראשון) עם אחד הניצחונות הגדולים בתולדותיה - 69:82 על נבחרת צרפת, סגנית האלופה האולימפית, ומי שנחשבת לאחת מהנבחרות החזקות באליפות אירופה.
ההתפוצצות הזאת מצד שחקניו של אריאל בית הלחמי לא הגיעה משום מקום. נתחיל מזה שאף אחד לא נתן לה סיכוי. באחת מהשיחות עם העיתונאים הצרפתים עלתה השאלה האם ישראל יכולה להפתיע. התשובה, תוך כדי גיחוך, הייתה חד משמעית - "ממש לא". אולי בגלל זה הצרפתים נראו מאוד זחוחים ובטוחים בעצמם, ועד שהם נזכרו להתחיל לשחק כבר היה מאוחר מדי מול האנרגיות של דני אבדיה וחבריו - שהיו בשיאן.
הסיבה השנייה להתפוצצות, והעיקרית, הייתה האווירה העוינת בימים האחרונים. גם בנבחרת מודים ששריקות הבוז הצורמות והקולניות במיוחד מאלפי אוהדי פולין במשחק ביום שבת נחרטו אצל כל אחד מאנשי הצוות המקצועי והשחקנים. הם לקחו ללב ורצו לבוא ולהוכיח יותר מאי פעם.
את תחושת השחרור בסיום אפשר היה לראות בבירור. תומר גינת קפץ על אבדיה, השחקנים הלכו לכיוונם של האוהדים והתחילו לשיר ולרקוד איתם. גינת ורפי מנקו לקחו דגל ישראל מהאוהדים, רצו לעבר הפרקט והניפו אותו בגאווה מול היציעים במפגן כוח.
"זה נגע בנו ששרקו לנו בוז בזמן 'התקווה'", הודה גינת בסיום. "צעקנו את ההמנון בגאווה. רצינו להראות שאנחנו פה כדי להישאר פה ושאף אחד לא ישרוק בוז בהמנון שלנו".
מנקו סיפר: "כשנכנסנו לאולם בצהריים תומר פתאום אמר לי 'תשמע, יש לי תחושה שאנחנו מנצחים'. אחרי ההפסד מול פולין כולם היו קצת בדאון. זה היה הפסד קשה, ותומר אמר שאנחנו מנצחים. ככל שהמשחק התקדם זה הדהד לי בראש, למרות שידעתי שאנחנו לא פייבוריטים מול צרפת בשום צורה, גם לא כשאנחנו מובילים ב-8 הפרש ברבע האחרון. זה הרגיש לאורך כל המשחק שאנחנו שם, ושאולי הם הקלו ראש במחצית הראשונה וככל שהמשחק התקדם הם כבר לא יכלו עלינו. זה הרבה בזכות המשפט הזה של תומר, וגם בזכות כל מי ששיחק".
אריאל בית הלחמי אחרי הניצחון הסנסציוני על צרפת
(צילום: איגוד הכדורסל)
מי שהוביל את הנבחרת היה, איך לא, אבדיה, שסיים עם 23 נקודות, 8 ריבאונדים ו-5 חטיפות, אבל בנבחרת מתעקשים שהניצחון הזה שייך לכולם, ויש להגיד שבצדק. ים מדר, שסוחב פציעה בברך ולא היה בשיאו בשני משחקים הקודמים, ידע לשים את הכאבים והעומס בצד וסיפק הופעת ענק עם 17 נקודות. גינת, שסיים עם 14 נקודות, הראה עד כמה הוא משמעותי לנבחרת ועד כמה המנהיגות שלו חשובה. רומן סורקין נתן את הטון מתחת לסלים, בר טימור עשה צרות ליריבה עם הגנת ברזל ואיתן בורג הוכרז כשפן של בית הלחמי.
"אחרי המשחק מול פולין הרגשנו פספוס גדול והחמצה, בטח מול קהל שלא טרח לכבד אפילו את ההמנון שלנו", אמר בורג. "אז הגענו לכאן הפעם עם מוטיבציית שיא. ידענו שאנחנו יכולים לבוא ולעשות את זה. אנחנו לא מפחדים מאף אחד, אמנם מכבדים את כולם ויודעים כמה כישרון יש בנבחרת צרפת, אבל לא מפחדים ומסתכלים לכולם בלבן של העיניים, משחקים את הכדורסל שלנו, וזה עבד היום, אבל אנחנו רק מתחילים פה".
הגארד הצעיר הוסיף: "זאת הגשמת חלום עבורי. אני שמח שאני כאן. זה באמת החלום שלי, ישבתי בבית וראיתי את החבורה הזאת בעבר דרך הטלוויזיה, ועכשיו להיות חלק מזה זה מרגיש לא אמיתי. רק חיכיתי להזדמנות שלי, הורדתי את הראש וידעתי שההזדמנות הזאת תגיע. אין לנו הרבה זמן לחגוג, כבר מחר יש לנו משחק, אבל באמת מדובר בניצחון היסטורי על מעצמת כדורסל, אז נחגוג טיפה אבל העיניים כבר אל המשחק הבא".
משלחת נכי צה"ל ואוהדי נבחרת ישראל חוגגים את הניצחון על צרפת
(צילום: איגוד הכדורסל)
יובל זוסמן: "לשיר את 'התקווה' זה אחד הדברים היותר מרגשים שעשינו. אנחנו שרים בגאווה ענקית, כל אחד צרח את הלב והנשמה שלו. זה נתן לנו הרבה אנרגיה ורצון לייצג את המדינה. הראינו לכל אירופה למה אנחנו מסוגלים, אבל אסור לנו להיות יותר מדי גאוותניים ולהרים את האף. אסור לזלזל בנו, זה הכל. הניצחון הזה מכניס בנו אנרגיות טובות. כולם חושבים שצרפת מועמדת למדליה, אז אם אנחנו ניצחנו אותם, זה אומר שאנחנו יכולים לנצח כל נבחרת".
אוהד הנבחרת, נדב לויט (34) מחולון, התראיין הבוקר לאולפן ynet מפולין ותיאר את ההתרגשות: "זה היה רגע מטורף. כל הרבע השלישי והרבע האחרון אתה מבין שאתה באיזו שהיא היסטוריה בהתהוות. אתה לא מאמין שזה באמת הולך לקרות, שאנחנו הולכים לנצח את צרפת. ואז ההפרש רק הלך וגדל, ואתה נזכר בכל הפעמים שנבחרות ישראל לדורותיהן אכזבו אותך. הייתה התפרצות של רגשות".
על היחס לישראלים בחו"ל: "אתם שורקים לנו בוז ואנחנו מנצחים אתכם על אדמת פולין. הייתה עוינות קלה, לא מורגשת מדי, אבל עדיין. חוץ מאיזה דגל ואוהד אחד שצעק לנו, לא נתקלנו בזה. מקווה שזה יישאר כך".
סנסציה: ישראל הדהימה את צרפת ביורובאסקט
( צילום: מיקי שמידט )
הפנים לבלגיה
בגלל שהמשחק הסתיים בשעה מוקדמת יחסית, השחקנים קיבלו ערב חופשי וקצת העבירו את הזמן ביחד ועם המשפחות, אבל אין להם באמת הרבה זמן לחגוג או לנוח. כבר מחר (שלישי, 14:00) הנבחרת תשחק מול בלגיה בתקווה לצאת עם ניצחון שיבטיח עלייה לשמינית הגמר. עכשיו, כשהעלייה כבר נמצאת כמעט בכיס, החלומות נהיו אפילו גדולים יותר וציפייה היא לסיים במקום השני, ואפילו אפשר להגיד שגם המקום הראשון לא נראה חלום כזה רחוק.
במקרה שהנבחרת תנצח את בלגיה וסלובניה, בנוסף להפסד של הפולנים לצרפת - ישראל תסיים במקום השני לכל הפחות. אם צרפת תנצח את פולין ושתיהן ינצחו גם במחזור הסיום של שלב הבתים, ייווצר בית משולש כששלושתן יהיו עם מאזן של 1:4 - בו הכחולים-לבנים עשויים לסיים ראשונים במקרה שצרפת תנצח בפחות מ-24 הפרש את פולין. עם זאת, לפני הכל, בנבחרת מנסים לרדת אל הקרקע, ולא שוכחים שבמקרה של הפסדים לבלגיה וסלובניה הם עלולים למצוא את עצמם פעם נוספת מחוץ לשמינית הגמר - כמו שקרה להם בעשר השנים האחרונות.
