את בת 12. התחלת את המסע, המעבר המרתק והמפרך מלהיות ילדה לנערה. הגוף שלך משתנה, את מתארכת, כפות הרגליים קוראות לנעליים גדולות יותר, את מתחילה למרוד בהורים, אבל עמוק בפנים את יודעת שאת עדיין צריכה הדרכה מהם. יד, מילה טובה, אבל אי אפשר להגיד להם את זה בלי לריב או לצעוק. מאיפה כל האמוציות הללו, לעזאזל. יש לך תחומי עניין אחרים. יש לך יותר מודעות לאיך שאת נראית, בעיני עצמך ובעיני האחרים, ובהתחלה את מנסה יותר לכסות מאשר לחשוף. כשאבא שלך שואל אם בא לך לבוא ללונה פארק לרכבת הרים, את יכולה להרוג אותו. הוא לא מבין איפה את חיה?
את מאבדת עניין בדברים שנראו לך פעם הכי חשובים בעולם, ומתעניינת בדברים שלא ידעת עליהם כלום לפני רגע. את נהיית הרבה יותר סרקסטית ואימפולסיבית, למרות שאת בכלל לא מבינה מה הפירוש של המילים הללו. חברים, בעיקר עם תחומי עניין דומים, נראים כמו הדבר הכי חשוב בעולם. את מתפללת לדבר אחד מההורים: אל תעשו פאדיחות. את רוצה לעשות הכל, אבל מבחינה חוקית אסור לך לעשות כלום.
יו זידי היא ילדה סינית בת 12. היא יכולה לסמן ב"וי" לפחות חלק ממה שנכתב פה למעלה, אבל החל מסוף החודש הזה היא תצטרך לשים את ההתבגרות שלה במדף משני כדי להתרכז במשימת חייה הנוכחית: היא תתחרה באליפות העולם בשחייה שתיפתח בסינגפור.
מהירה יותר מבנים
יו זידי קפצה לכותרות העולמיות כסנסציה אדירה כבר באפריל בשנה שעברה, כשבגיל 11 היא פספסה את המשלחת האולימפית ב-400 מעורב אישי בשתי שניות. במאי השנה, במסגרת אליפות סין, זידי גמאה את ה-200 מעורב אישי בחצי הגמר בזמן של 2:12:52, הזמן המהיר ביותר אי פעם לקבוצת הגיל הזו, גברים ונשים. בגמר קיזזה זידי עוד שנייה אחת ו-89 מאיות מהזמן בחצי הגמר וסיימה במקום השני, כשרק יו ייטינג, "זקנה" בת 19 ואחת השחייניות הטובות בעולם (שתי מדליות ארד באליפויות עולם ומקום רביעי באולימפיאדה בפריז) מקדימה אותה.
ביום האחרון באותה אליפות, זכתה זידי בזהב ב-400 מעורב אישי כשהיא קובעת זמן של 4:35:53, קיזזה חמש שניות מהשיא הקודם שלה, והזמן החמישי בטיבו בעולם השנה במקצה הזה. רק לשם השוואה, האלופה האולימפית סאמר מקינטוש מקנדה סיימה את המרחק הזה ב-2019 כשהיא באותה קבוצת גילאים כמו זידי, בזמן של 4:50:21. הזמן האמריקאי הטוב ביותר לבנים בקבוצת הגיל הזו הוא 4:42:54. בנוסף לשתי התחרויות הללו, זידי גם העפילה לאליפות העולם בשחייה ל-200 פרפר, מקצה שגם בו זכתה בזהב באליפות סין במאי.
"הדבר היחיד שאני מרגישה הוא שבסוף המשחה הריאות שלי הולכות להתפוצץ"
תוצר של מעבדת הספורט הסינית
זידי היא עוד תוצר מפואר של מעבדת הספורט הסינית שמייצרת אלופה אחרי אלופה כמעט בכל מקצוע אולימפי ובעיקר בשחייה ואתלטיקה קלה. אבל אם זידי צריכה להודות לאוניברסיטת הספורט הסינית, הרי שגם הרבה סימני שאלה מלווים את ההישגים והתוצאות שלה בגיל כל כך מוקדם, וזאת בשל החשדות הכבדים כלפי משלחות השחייה של סין לשימוש בחומרים אסורים (ייטינג ועוד שני זוכים במדליות זהב בפריז היו חלק מ-23 שחיינים סינים שעקבות של חומרים אסורים התגלו בגופם עוד לפני אולימפיאדת טוקיו, ואף אחד מהם ומהן לא נענש).
אבל מבעד לחשדות הללו, עדיין מתגלה סיפור מדהים. לא רק היכולת הגופנית של זידי היא יוצאת דופן, אלא גם הבגרות המנטלית שלה להתחרות כשווה מול שחייניות שלפעמים גילן כפול מגילה. לשם ההבהרה וההדגשה: באוגוסט תתקיים ברומניה אליפות העולם לנוער בשחיה. השחיינים שלהם מותר להשתתף בתחרות הזו נולדו בין 2007-2011. זידי, שנולדה ב-2012 אינה מורשית להשתתף בתחרות הזו, היא צעירה מדי.
"אני לא מסתכלת על הזמנים, אני רק מתרכזת בשחיה, תנועה אחרי תנועה", אמרה זידי בסיום האליפות לסוכנות הידיעות הסינית, כשהשיגה פעמיים את הזמן החמישי הטוב ביותר העונה ב-200 פרפר ו-400 מעורב אישי, עם תוצאות שהיו מקנות לה מקום רביעי באולימפיאדה האחרונה, "הדבר היחיד שאני מרגישה הוא שבסוף המשחה הריאות שלי הולכות להתפוצץ".
זידי שמדורגת במקום החמישי בעולם ב-400 מעורב אישי, במקום ה-19 ב-200 מעורב אישי, ובמקום השביעי ב-200 פרפר, תחגוג יום הולדת 13 רק באוקטובר. לאור השיפור המטאורי בזמנים שלה ולאור הנצחונות שלה מול מתחרות אדירות באליפות סין, לא מן הנמנע שנראה את זידי על הפודיום גם בסינגפור. גרף השיפור שלה רק התחיל. בפעם הקודמת שבה שחיינית זכתה במדליות בגיל כל כך צעיר הייתה כשאינגה סורנסן מדנמרק זכתה במדלית ארד ב-200 מטר חזה באולימפיאדת ברלין 1936, כשהייתה בת 12 וחודש.
"אין לי ממש מושג מה זה אומר להתחרות מחוץ לסין", אמרה זידי במאי לסוכנות הידיעות הסינית, "אני לא יכולה לחכות כדי להתחיל להתנסות בתחרויות בינלאומיות נגד השחייניות הכי טובות בעולם, כשאני נושאת על עצמי את המדים של סין. התחלתי השנה להתאמן עם לי בינגג'יה, שהייתה ועדיין השחיינית הנערצת עלי, והיא פתחה לי את העולם לעולם שחייה רחב ומהיר יותר".
הגיעה לשחייה במקרה
היא הגיעה לשחיה במקרה. ביום קיץ אחד אביה לקח אותה לפארק מים כדי לברוח מהחום. "אני זוכרת את ההנאה של המים שמקררים את הגוף שלי. לא רציתי ולא יכולתי להפסיק לשחות", היא סיפרה בעבר על תחילת הרומן שלה עם שחייה כשהייתה בת 6, "לאחר כמה זמן ניגש מאמן אחד לאבא שלי ושאל אם אנחנו מעוניינים לשחות בצורה יותר רצינית. בשנים הראשונות שחיתי רק בגלל שנהניתי כמו בפעם הראשונה, אבל לאט לאט התחילו להגיע ההישגים, המימוש. לשחות, ועוד עבור סין, זה כבר חלק בלתי נפרד מהזהות שלי".
אינגה סורנסן (בקדמת התמונה) על הפודיום באולימפיאדת ברלין, 1936
ההישגים שלה יוצאי דופן לא רק בגלל הזמנים והגיל, אלא גם בגלל שהושגו במקצי השחיה הקשים ביותר שדורשים מצוינות בכל אחת מהתחומים של השחיה. "אני מתייחסת לזה כמו חוויה קולינרית של לנסות ארבעה סוגים שונים של אוכל מארבעה מקומות שונים בעולם. זה מגניב לחשוב על אוכל כשאתה נמצא בתוך רוטינה של שחייה באימונים", היא הסבירה.
בשנים הראשונות שחיתי רק בגלל שנהניתי כמו בפעם הראשונה, אבל לאט לאט התחילו להגיע ההישגים, המימוש. לשחות, ועוד עבור סין, זה כבר חלק בלתי נפרד מהזהות שלי".
"אבל אני לא ממש אוהבת שום משחה", היא המשיכה, "כולם נורא מעייפים. והרבה פעמים אין לי מוטיבציה להמשיך להתאמן, אבל אז אני חושבת על כל ההיסטוריה של שחייניות גדולות שבאו מסין, ואיך הן ייצגן בכבוד את הסמלים של המדינה, את הדגל, ההמנון והמדים, וזו זריקת אנרגיה לחשוב על זה, ולחשוב שאני יכולה להמשיך את דרכן".
"ואני גם יודעת, אני פשוט יודעת שהכי קשה זה כשאת הכי קרובה להשיג את המטרות שלך, את החלומות. כמה שאני יותר עייפה ורוצה להפסיק, אני יודעת שאני ממש ממש קרובה להביא תהילה למדינה".
פורסם לראשונה: 06:00, 18.07.25
