"אנחנו הולכים להיות חלק מהיסטוריה", אמר אב לבתו רגע לפני שדרכו בפעם הראשונה בהיכל מנורה מבטחים כבית של הפועל ת"א. במועדון עשו הכל כדי לרכך את המעבר המאוד לא פשוט רגשית עבור האוהדים, ודאגו שהם יראו אדום בוהק בכל פינה באולם. הצבע הצהוב נמחק כמעט לחלוטין כדי להשכיח כמה שיותר שמדובר, מה לעשות, במבצר שמזוהה עם מכבי ת"א.
עוד בדרך לאולם, הקהל שצעד מהחניה לכיוון הכניסות ראה מרחוק את הגג בגוון הנכון. דגלי ענק נפרסו בכניסות, וגם את השלטים עם הכיתוב "הפועל" היה מאוד קשה לפספס. כל אחד שנכנס להיכל קיבל בוסט של אדום לעיניים, כשעל כל מושב ביציע התחתון הולבשה גופיית הקבוצה. גם במסדרונות ניכר שנעשה מאמץ להבליט כמה שיותר את המוטיבים והסמלים של המועדון.
הבכורה המרגשת של הפועל ת"א בהיכל מנורה מבטחים
(צילום: עוז מועלם)
שבעה חודשים לקח לבעלים עופר ינאי להוציא לפועל את המהלך המאוד לא פופולרי, אבל לדעת אחרים גם מתבקש. היה ברור שהיוזמה לא תתקבל בזרועות פתוחות, אך אף אחד גם לא צפה את הסערה שתתחולל בדרך. כבר כמה חודשים שבחוגי האוהדים מדברים בעיקר על הנושא הזה ופחות על הצד המקצועי. האיש ששפך עשרות מיליונים כדי להפוך את הפועל ת"א לאימפריה, הפך לאויב של חלק מהקהל, ובעיקר של חלקים מעמותת האוהדים שהתנגדו נחרצות לקו שלו.
מדובר בעיקר על הוותיקים יותר, שראו בעיניים איך הדחפורים הורסים להם את האולם המיתולוגי אוסישקין, מרסקים להם את הלב ומשאירים אותם ללא בית. הם הספיקו לנדוד לבית מכבי (כן כן, גם השם הזה לא ירד לאוהדים רבים טוב בגרון) בראשל"צ ולהדר־יוסף – עד שסוף־סוף קיבלו אולם ביתי ראוי – היכל קבוצת שלמה. אבל מה לעשות, המקום הזה לא ממש מתאים לתוכניות (בינתיים זה נראה יותר כמו פנטזיות) של ינאי להגיע ליורוליג ולארח את אריות אירופה. עד שהשיפוצים בדרייב אין יסתיימו, ואם לא יתרחש מפנה דרמטי, האדומים יצטרכו להתרגל לסביבה החדשה.
"התלבטתי אם להגיע"
"התחושות שלי לגבי ההגעה למשחק היו חצויות", אמר רון בן ה־21. "התלבטתי מאוד, כמעט שלא באתי, אבל אני מכור לדבר הזה יותר מהכל. שום דבר לא יעצור אותי מלראות את הקבוצה שלי. שום דבר לא משתווה לזה. אנחנו פה ב'ציר הרשע', זה המקום בו קורה הכל. אני חושב שיכולנו לסגור עוד שנה בדרייב אין ולגדול בצורה אחרת, קצת יותר נעימה לכל הצדדים. לגבי הקבוצה, אולי יום יבוא ונראה תואר. אני פסימי, גם עם הסגל הזה, נולדנו לסבול כמו שאנחנו תמיד אומרים".
למרות הקונפליקטים, חלק הארי של הקהל הצביע ברגליים במובן החיובי, כאשר בסך הכל הגיעו למשחק אמש מול הפועל ירושלים כמעט עשרת אלפים צופים. "וואו, איזה יופי כל האדום הזה. מהמם!", צעק אחד האוהדים בהתרגשות ומיד נכנס לאווירה. השערים נפתחו כבר ב־17.00, יותר משעתיים לפני כדור הפתיחה, ועוד הרבה לפני כן אפשר היה לראות את הנהירה של האדומים לכיוון הצד המזרחי של הירקון. זה היה נראה במובן מסוים כמו אסיפת דיירים באמצע תהליך פינוי־בינוי – צד אחד מבסוט מתהליך ההתחדשות, צד אחר עם פנים מוטרדות – חושש מהלא נודע. לא מעט נראו מבולבלים, מסתכלים שוב ושוב על המינוי שלהם, בוחנים את הכיסא, מתיישבים לרגע כדי לבדוק אם הוא נוח, מי השכנים שלידם, ואיך רואים את הפרקט משם.
"זה מרגיש מוזר", אמר אחד מהם, "אני רגיל להגיע להיכל רק במשחקי דרבי ובכלל לשבת למעלה, בצפיפות ועם רשת שמפריעה. פתאום אני יושב למטה והכל קרוב וברור. יש התרגשות של התחלה, של משהו חדש. מה שכן, אני מקווה שזה באמת זמני, שבסוף כל התהליך יהיה לנו בית משלנו, שלא נצטרך לחלוק עם אף קבוצה, וזה בכלל לא קשור לעניין שמדובר באולם של מכבי ת"א, אלא רק בגלל שאני באמת חושב ומאמין שלמועדון כמו הפועל ת"א מגיע אולם משלו".
תתרגלו
כצפוי, מי שהבריזו מחנוכת הבית היו האולטראס, שצפו במשחק מרחוק בהקרנה מיוחדת. מדובר בסימן שאלה גדול ומטריד עבור הפועל ת"א, שתצטרך את הדחיפה המאסיבית במשחקים מול הקבוצות הפחות אטרקטיביות, כדי שהאולם הגדול לא ייראה ריק. אגב, אתמול הייתה התארגנות של 100 צעירים ש"החליפו" את האולטראס המקורי וניסו להרים את האווירה ולנצח על התזמורת עם תופים ושירה קולנית. "אנחנו לא באים להוות תחליף", הבהיר אחד המארגנים של אותה קבוצת אוהדים, "רחוק מזה, רק רוצים להעניק לשחקנים את הדחיפה שהם צריכים. ברגע שהאולטראס יסכימו להגיע, ואנחנו מקווים שזה יקרה כמה שיותר מהר, הבמה תהיה לגמרי שלהם".
אבל האמת היא שלא מדובר רק באולטראס, אוהדים רבים לא מוכנים לדרוך ביד־אליהו ולא מאמינים שייבנה להם אולם חדש. הם חשדניים מאוד כלפי המהלכים והכוונות של ינאי, וייקח עוד זמן עד שנדע אם מדובר באולם שיעניק לקבוצה כוח הרתעה אמיתי. על פי המבחן הראשון אמש, זה לא נראה טוב, כי דווקא הפועל ירושלים הרגישה בבית. קשה, כמובן, להעריך מה היה קורה אילו המשחק היה נערך בהיכל קבוצת שלמה, אבל בשורה התחתונה לשחקנים זה קצת פחות זרם, והקהל – שגם ככה קשה לו כל העניין – חזר עם לא.
פורסם לראשונה: 01:30, 12.01.25