הפיטורים של צ’אבי אלונסו מריאל מדריד נראו מפתיעים במבט ראשון – בכל זאת, שם גדול, מאמן מבטיח וציפיות בשמיים. אבל מבט מעט עמוק יותר אל תוך המועדון מגלה שזו הייתה כמעט גזירת גורל. פלורנטינו פרס חיפש על הקווים לא מאמן עם עמוד שדרה, אלא “יס מן” – מישהו שיאשר כל החלטה, יישר קו ויישאר שקט. אלונסו פשוט לא היה האיש הזה. הוא הגיע למדריד כדי לבנות קבוצה רצינית, ממושמעת ומאורגנת, כמו זו שיצר בלברקוזן, וגילה מהר מאוד שבסנטיאגו ברנבאו סדר היום נקבע על ידי הנשיא והכוכבים – לא על ידי המאמן.
אלונסו הוא ממש לא האשם המרכזי בכישלון. הבעיה האמיתית של ריאל מדריד נעוצה בשחקנים עצמם – ובעיקר בחוסר הרצון שלהם לעבוד. יותר מדי כוכבים בסגל לא לוחצים, לא מגנים ובקושי משחקים כדורגל קבוצתי. כשאמבפה וויניסיוס דורכים זה לזה על הרגליים והאגו בחדר ההלבשה מרקיע שחקים, גם המאמן הטוב בעולם יתקשה להצליח. אלונסו ניסה להכניס סדר, משמעת ועקרונות ברורים, אך השחקנים ראו בכך “חנק” והעדיפו את החופש האנרכי שאליו התרגלו.
המינוי של אלברו ארבלואה במקומו הוא המהלך הפוליטי האולטימטיבי. ארבלואה הוא איש מערכת מובהק, חייל נאמן של פרס, כזה שלא יחלום לבקר את המועדון או להרים גבה על רכש שהונחת עליו מלמעלה. פלורנטינו לא מחפש גאון טקטי – הוא מחפש מרגיע כוכבים. מישהו שיחבק את ויניסיוס, ילטף אגו, ויגיד לנשיא “כן” על כל גחמה שיווקית, גם אם המחיר המקצועי ברור לכולם.
בסופו של דבר, ריאל מדריד של פלורנטינו פרס היא מועדון שבו שיווק, תדמית וכסף חשובים יותר מכדורגל. המאמנים שם הם פיוזים: ברגע שמופעל מעט לחץ, הנשיא שורף אותם כדי להגן על עצמו. אלונסו ניסה להביא קדמה ושיטה, אך הוכרע על ידי כוחות חזקים ממנו. כל עוד הקבוצה נבנית לפי מכירת חולצות ולא לפי צרכים מקצועיים, המאמנים ימשיכו להתחלף – והעצלנות וחוסר המחויבות על הדשא יישארו בדיוק באותו המקום.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש
