בפרפרזה על הקוסם מארץ עוץ, המונדיאל הקרוב אולי יעבור בקנזס סיטי, אבל בכל הקשור לצורה שבה העולם יראה את המשחקים, הכדורגל כבר מזמן לא בקנזס, טוטו. זה יהיה המונדיאל הטכנולוגי בהיסטוריה והוא ישמש כמעט ספר הדרכה לאופן שבו ייערכו אירועים עולמיים בעתיד. זה גם יהיה הטורניר הראשון בעידן פריחת הבינה המלאכותית, והמונדיאל עשוי להוביל לסטנדרט חדש של כריית נתונים בספורט. התשובה לשאלה האם כל הגאדג'טים האלה יעזרו ליהנות מהדבר שלשמו נתכנס - כדורגל – או יפריעו לו ויטרידו אותו, תינתן בקרוב.
לפי סבסטיאן רונגה, ראש מחלקת הטכנולוגיה ונתוני הכדורגל בפיפ"א, יש שלושה תחומים ספציפיים שבהם נראה שדרוגים: מערכת הנבדל החצי־אוטומטית (SAOT), שתהיה מהירה עוד יותר ותכלול סריקות שחקנים חדשות; בינה מלאכותית של כדורגל ומצלמות גוף לשופטים. מערכת ה־SAOT נועדה לסייע לקבל החלטות נבדל מהירות ומדויקות יותר, דרך זיהוי מיקום השחקנים והכדור. היא מקצרת את זמן הבדיקה בכ־30 שניות בממוצע בהשוואה לבדיקה ידנית. ה־SAOT כבר היה בשימוש במונדיאל בקטאר, בגביע העולמי לנשים 2023 ובליגות אירופיות בכירות, "אבל עד כה", אמר רונגה, "המערכת הייתה זמינה רק לשופטי ה־VAR. במונדיאל נביא את זה לשלב הבא".
3 צפייה בגלריה
אצטדיון
אצטדיון
הסבת מגרשי פוטבול לכדורגל. 170 ניסויים שונים כדי למצוא את הדשא האופטימלי לכדורגל
(צילום: AP/Tony Gutierrez)
עכשיו הקוונים במגרש עצמו יקבלו אות שמע שיודיע להם אם יש מולם נבדל. "כשמגיע פינג כזה, זה מאותת שמערכת הבינה המלאכותית מרגישה בטוחה מאוד בהחלטה", אמר רונגה. "המערכת בודקת כל הזמן אם הנתונים טובים מספיק ואם אין בלבול של שחקנים. אם כל הבדיקות הללו חיוביות, האות נשלח לשופטים. כל זה קורה בתוך אלפיות השנייה". המטרה היא לצמצם את הזמן שבו המשחק נעצר בגלל סיטואציות שיפוטיות. "העיכובים האלה אינם טובים למשחק", אמר רונגה, "הפילוסופיה שלנו תמיד היא להקל את עבודת השופטים. ניתן להם כלי שיאפשר להניף את הדגלים באופן מיידי".
גרפיקת SAOT שצופי הטלוויזיה ושופטי VAR רואים מציירת את השחקנים המעורבים כאותה דמות. זו רמת אחידות שעלולה להשפיע על שיקול דעתה של הבינה המלאכותית כשהיא בודקת נבדל קטנטן. עכשיו, פיפ"א תסרוק כל שחקן כדי לייצר דמות שתהיה קרובה אליו, על בסיס גובהו המדויק ותכונות ייחודיות אחרות. לפי רונגה, לפני הטורניר כל שחקן ייכנס לתוך סורק תלת־ממדי למשך 30 עד 90 שניות. "יהיו לנו את הפנים, השיער והממדים האמיתיים של השחקנים", אמר.
חידוש נוסף הוא מערכת Football AI Pro, הקלוד והג'מיני של פיפ"א, שינתח את המשחק, את השחקנים ואת ביצועי הקבוצה. לפי רונגה, קבוצות ברחבי העולם, אלה שיכולות להרשות לעצמן, כבר החלו לגשת לנתוני ה־AI Pro והטכנולוגיה תהיה זמינה עכשיו לכל נבחרת בגביע העולמי.
אולי השדרוג הכי מהנה יהיה הצמדת מצלמות גוף – על האוזניים, לא על החזה – לכל 104 שופטי המשחקים. זו טכנולוגיה שכבר קיימת בליגות מהפרמייר־ליג האנגלית עד ה־MLS בארה"ב, והיא תוכן מדיה חברתית מלהיב. כמובן שיהיה פיקוח עריכה קפדני לגבי הצילומים שפיפ"א תאשר להפצה. רונגה אמר כי הדאגה היא בעיקר משפה גסה ופחות משריקות שנויות במחלוקת של שופט.
3 צפייה בגלריה
מסך
מסך
מסך לד ענקי באצטדיונים
(צילום: Getty Images/ Danehouse- Herry Murphy)
המונדיאל הזה יהיה גם רגע השיא לכל סוגי טכנולוגיית ה־AV (טכנולוגיה אור־קולית), החל ממעורבות אוהדים וחוויות אצטדיון ועד צפייה מרחוק. באצטדיונים יהיו קירות LED ענקיים, מערכות סאונד של 360 מעלות ואלמנטים דיגיטליים שיגרמו לאוהדים להיטמע במשחק כפי שלא עשו מעולם. מצלמות 8K ימקמו את הצופים ממש במגרש, ואפשר לצפות להילוכים חוזרים מזוויות שלא ידענו שקיימות.

170 ניסויים בדשא

אבל בסופו של דבר יצטרכו לשחק כדורגל, ומהבחינה הזו מה שחשוב הוא לא מסך LED ענקי אלא דשא משובח ועמיד. גביע העולם למועדונים שנערך בשנה שעברה חשף בעיה באיכות הדשא ברוב האצטדיונים בארה"ב, שמשמשים בדרך כלל למשחקי פוטבול. כדי לפתור אותה, הוזעק ג'ון סורוצ'ן, פרופסור מאוניברסיטת טנסי, שבמשך שמונה שנים הוביל מחקר מומחים לחיפוש הדשא המושלם. הם האכילו, השקו וטיפחו תערובות שונות של סוגי דשא, ומדדו עלי דשא מילימטר אחר מילימטר כדי למצוא את אורכם האופטימלי.
3 צפייה בגלריה
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
התוצאה המצטברת של יותר מ־170 ניסויים שונים שערכו סורוצ'ן ועמיתיו תעמוד למבחן כשמגרשי הדשא שפיתחו יירמסו לאורך 104 משחקים. "זה הרבה לחץ", אמר סורוצ'ן ל־BBC, אחרי שגויס לסייע בפיקוח על הגידול, ההתקנה והטיפול בדשא בכל 16 אצטדיוני המונדיאל, כולל ארבעת המגרשים המקורים. "דווקא אלה באמת מדאיגים אותי", אמר. "השמש תזרח, אבל היא לא תזרח בפנים. צמחים צריכים אור, באופן אידיאלי אור שמש, כדי לגדול".
הפיזור הגיאוגרפי של האצטדיונים פירושו גם שהמגרשים צריכים לשגשג באזורי אקלים שונים באופן דרמטי – מהחום הלח של מקסיקו־סיטי ומיאמי עד לקרירות של ונקובר וסיאטל. כדי להתמודד עם זה, החוקרים פיתחו מערכות שורשים, שיטות השקיה ולוחות תחזוקה ספציפיים לכל מיקום, ובחרו מיני דשא שונים לפי התנאים. הם עשו כל מה שצריך, ועדיין אפשר להוסיף את הפרופסור מאוניברסיטת טנסי לרשימת האנשים שלא ישנו עד סוף המונדיאל.