הביטוי החריג והמוזר ביותר לשיגעון ששמו מכבי חיפה הוא ש־12 ימים אחרי שכבשה את המקום הראשון המאמן שלה התפטר - במילים אחרות, הכישלון היה כל כך חמור שברק בכר הבין לבד שהוא צריך להתפטר לפני שיפטרו אותו. זה העיקר. הרי אם בכר לא היה מתפטר לא היה צריך למנות לו מחליף, יהא אשר יהא.
אבל יש גם את עניין זהותו של המחליף - רן בן־שמעון, פחות משבוע אחרי שהביע אמונה בכך שאפשר לעלות ליורו 2028. או שהוא לא האמין בזה, או שהוא התכוון שמכבי חיפה יכולה להגיע לשם. המאמן שהוכיח שהאמונה שלו לא שווה דבר מגיע למקום שאפילו האמונה לא הועילה לו. מה כבר יכול להשתבש. לפעמים ספורט הוא דרמה, לעתים טרגדיה, מדי פעם קומדיה. כשמדובר במכבי חיפה, זו בעיקר טלנובלה. אין קבוצה שדומה לה. יש אולי רק נבחרת.
בן שמעון
בן שמעון
הגיע למקום מטורלל. בן שמעון
(צילום: Armend NIMANI / AFP)
מכבי חיפה והנבחרת אלו שני המקומות הכי מטורללים בכדורגל הישראלי, היכן שקורים דברים שפשוט לא קורים בשום מקום אחר. מינויו של בן־שמעון למאמן החדש של מכבי חיפה הוא הרגע בו שני גופים בעלי מאסת טרלול גבוהה במיוחד, היא והנבחרת, מתלכדים ויוצרים סופרנובה. בן־שמעון הוא אולי לא סיפור הצלחה מסחרר בשנים האחרונות, ובטח שלא היה כזה בנבחרת, אבל צריך להיות הוגנים ולומר שבשוק המקומי אין אפשרויות טובות ממנו באופן מובהק.
העניין הוא שבן־שמעון גם לא טוב במובהק ממועמדים אפשריים אחרים, לפחות לא בשלב הזה של קשת הקריירה שלו. היכן ההבדל המהותי שהופך את הבחירה בו לתמוהה? בנקודת הזמן המדויקת שבה החתונה הזאת נערכת. בן־שמעון הוא מאמן, אבל ברגע המדויק הזה הוא הרבה מעבר והרבה מתחת. הוא מביא עמו למכבי חיפה לא רק שק של מערכים וסט של תכונות שמגדירות לרוב מאמנים סטנדרטיים. בשלב הזה הוא בראש ובראשונה מאמן שמגיע למכבי חיפה בנקודת שפל שהיא אפילו לא מקצועית אלא קארמטית.
אוהדי חיפה
אוהדי חיפה
המועדון הכי לחוץ. אוהדי מכבי חיפה
(צילום: אלעד גרשגורן)

מינוי שנולד בערבובים ואחיזת עיניים

המינוי של בן־שמעון נולד בערבובים ושומן באחיזת עיניים. לא רק שהוא מדלג בין שני המבנים הכי רעועים בכדורגל הישראלי, הוא גם עושה זאת תכף ומיד, בלי תקופת צינון מינימלית והכרחית בעיקר עבורו, בסמיכות שרק מדגישה את המסלול הפתלתל שאיפשר את ההתניידות מלכתחילה. בן־שמעון מייחס חשיבות רבה לאופן שבו המציאות נתפשת על ידי העולם שבחוץ. זה חשוב לכולם, לו זה חשוב קצת יותר מכולם.
בכל משחק יש לו שני משחקים - זה על הדשא וזה מול המיקרופון. הוא מתאמץ מאוד לעצב נרטיב, ראה האופן שבו הילל ושיבח את הופעת הנבחרת מול קוסובו, ניסיון מאולץ לעשות גלוריפיקציה למה שברור גם לו - בעיקר לו - שהיה לא יותר ממופת של בינוניות סתמית. מה יחכה לבן שמעון במכבי חיפה? אקו־סיסטם שלם שהעלה את הפרקטיקה הזאת לדרגת אומנות.
המועדון הכי מתוקשר בישראל, עם הכי הרבה בעלי תפקידים בפרופיל גבוה שבוחשים בסביבתו ובתוכו, עם מקורבים ועיתונאים, ועיתונאים שהם מקורבים. כבר שנים שהוא חי בפסאודו מציאות, במסגרתה יותר משחשוב שיקרה משהו טוב, חשוב להסביר טוב למה קורה משהו רע. מועדון שכזה עבור בן־שמעון הוא כמו חנות ממתקים עבור ילד, חלל שמציע קולקציה אינסופית של ספינים, ערבובים, בחישות ומיסגור.
גם אם הוא יביא את הפתרון הכדורגלני לבעיות של מכבי חיפה, זה פחות רלוונטי משום שהוא בעיקר פחית דלק שנזרקת לתוך מדורה שצריך לכבות. הקהל מרגיש - בצדק או שלא - שעובדים עליו ומורחים אותו. מה הם מקבלים? מאמן שהרוויח ביושר את התחושה שכל משפט שהוא אומר הוא ניסיון מחוכם להסוות את כוונתו האמיתית. החבל יהיה קצר במיוחד משום שבן־שמעון ספציפית - יותר מעומר פרץ, שרון מימר או מנחם קורצקי - לוחץ על הנקודות הכי כואבות במקום שרק מחפש שיכאב לו פחות.