יש הרבה דברים נהדרים בעידן הנוכחי של ה-NBA שהופכים אותה לליגת הספורט המקצועני הטובה בעולם, אבל לפחות בדבר אחד צודקים חובבי הנוסטלגיה: אין בה יריבויות. בוודאי לא אמיתיות. לא בין קבוצות ולא בין שחקנים. או שנאחזים ביריבויות קלאסיות כמו סלטיקס/לייקרס, או שמנסים להמציא יריבויות בכוח, למשל פיניקס/דאלאס, אבל זה פשוט לא זה.
יריבויות בין שחקנים בכלל אין. לברון ג'יימס נגד סטף קרי זה מפגש ענקים, אבל לא באמת יריבות. זה קשור לאופי של הכוכבים ולאווירת הקומבאיה שהשתלטה על הליגה. אבל יריבויות זה טוב וחשוב ואפילו הכרחי, ואם הן לא נוצרות באופן טבעי, אז ממציאים אותן. זה נכון לניסיון המזיע ממאמץ ליצור יריבות בין לוקה דונצ'יץ' לדווין בוקר, וזה גם בדיוק מה שקרה בשנה שעברה עם ניקולה יוקיץ' וג'ואל אמביד.
6 צפייה בגלריה
שחקן דנבר נאגטס ניקולה יוקיץ' מול שחקן פילדלפיה סיקסרס ג'ואל אמביד
שחקן דנבר נאגטס ניקולה יוקיץ' מול שחקן פילדלפיה סיקסרס ג'ואל אמביד
הפרשנים האמריקאים המציאו יריבות. יוקיץ' מול אמביד בעונה שעברה
(AP)
יוקיץ' היה בדרך לזכייה שלישית ברציפות בתואר ה-MVP כשכמה פרשנים אמריקאים החליטו שלא ייתכן ששחקן אירופי שהליגה לא משווקת, שלא משווק את עצמו, ושכל ישותו אומרת "אני אוהב לשחק כדורסל ושונא את כל מה שעשיתם ממנו" - יזכה שלוש פעמים ברציפות בתואר האישי החשוב ביותר ב-NBA. הם פצחו בקמפיין לא מאוד מעודן להענקת התואר לאמביד, שאכן הצליח מעל המשוער. לא רק שיוקיץ' פשוט פרש מהמרוץ בחלק האחרון של העונה כי לא היה לו עניין להיות חלק מהביצה הזו, אמביד זכה בתואר אותו ניסה להשיג באופן לא מוסתר בשתי העונות הקודמות, וגם - וואלה - הנה המצאנו יריבות: יוקיץ' נגד אמביד.
יוקיץ' המשיך עד לטבעת האליפות ואמביד, כהרגלו בשמונה עונות בליגה, לא עבר את הסיבוב השני בפלייאוף. מי שבחרו באמביד ל-MVP באופן גורף, פירסמו אחרי הפלייאוף מאמרי הכאה על חטא, אבל באופן שגם הטרולים בטלוויזיה לא חלמו עליו - זה בדיוק מה שהכניס מעט אותנטיות ליריבות המומצאת הזו. דווקא אחרי שהשיג את התואר שרצה הכי הרבה, ג'ואל אמביד הבין שזה לא אמור להיות התואר שהוא רוצה הכי הרבה, ושיש לו מעט מאוד משמעות בלי טבעת על האצבע. מתוך זה נולדה העונה הנוכחית של אמביד, בה הוא שוב נראה בדרך ל-MVP, אבל בה הוא גם נראה סוף-סוף כמי שיודע למה הוא נמצא ב-NBA.
6 צפייה בגלריה
שחקן פילדלפיה סיקסרס ג'ואל אמביד
שחקן פילדלפיה סיקסרס ג'ואל אמביד
מכונת סלים אדירה. אמביד חוגג את 70 הנקודות
(Bill Streicher/Reuters)

ומה עם הפלייאוף?

ג'ואל אמביד, שקלע השבוע 70 נקודות, לצד 18 ריבאונדים, 5 אסיסטים ואיבוד אחד נגד ויקטור וומבניאמה וסן-אנטוניו, הוא קצה האבולוציה הנוכחית של שחקני NBA.
אינפו מתוקן לכתבת אמביד
213 סנטימטרים בגוף מושלם שנע באלגנטיות, בקלילות, בלי שום דבר מהסרבול ההיסטורי המוכר בשחקני פנים. הוא יכול לקלוע מכל מקום, הוא בלתי עציר בהליכה לסל, הוא אוטומטי מחצי מרחק, הוא יכול לקלוע שלשות, והוא שחקן - במובן התיאטרלי - מצוין, מה ששולח אותו לקו העונשין 12 פעם בממוצע למשחק, משם הוא קולע ב-88 אחוז. סטף קרי, לשם השוואה, קולע ב-92 אחוז.
במשחק 70 הנקודות השבוע הלך אמביד לקו 23 פעמים, וקלע 21 מהן. הוא מקבל הרבה מאוד שריקות שיוקיץ' - אם כבר יריבות - יכול רק לחלום עליהן, אבל זה לא באמת משנה. הוא משיג את הנקודות בהיותו מכונת סלים אדירה שנראית כמו מוטציה שנוצרה מהאקים אולג'ואן ודייויד רובינסון.
כל זה עד שמגיעים לפלייאוף. אמביד מקבל יחס של סופרסטאר כבר שנים רבות ולפי העונה הרגילה זה כמובן מוצדק לגמרי, אבל הוא עדיין לא עבר את הסיבוב השני בפלייאוף. בעונה שעברה, במשחק השביעי מול הסלטיקס, הוא קלע 15 נקודות ב-5 מ-18 מהשדה. להגנתו ייאמר כי סחב ברך כואבת שהקשתה עליו באופן ברור, אבל אמביד כבר הגיע לנקודה בה אפילו סיבות אמיתיות מרגישות כמו תירוצים. זו היתה הפעם התשיעית בה הוא השתתף במשחק שהפסד בו שולח את פילדלפיה הביתה, והמאזן שלו עומד על 6:3. גם המספרים שלו במשחקים האלה נמוכים באופן בולט מהעונה הרגילה. יותר מכך, בכל פעם שהסיקסרס נופלים, כולם חוטפים על הראש חלקי אשמה, חוץ מאמביד. כמעט תמיד יש לו תירוץ ואצבע מאשימה מוכנה.
6 צפייה בגלריה
נרס
נרס
עשה סדר בגנון של דוק ריברס. נרס
(צילום: AP Photo/Nick Wass)
6 צפייה בגלריה
אמביד
אמביד
בדרך לזכיה שלישית ברציפות בתואר מלך הסלים. אמביד
(צילום: Bill Streicher-USA TODAY Sports)

חזר לשמור, מרבה למסור

עכשיו נראה שמשהו משתנה. אולי זה המאמן, ניק נרס, שעשה סדר בגנון של דוק ריברס, ואולי זה באמת דווקא הפלייאוף של העונה שעברה שגרם לאמביד להבין שיותר משהוא רוצה להיות MVP כמו יוקיץ', הוא רוצה להיות אלוף כמוהו. לצד ממוצע באמת מטורף של 36 נקודות במשחק ובדרך לזכיה שלישית ברציפות במלך הסלים, אמביד עושה החלטות טובות יותר, חזר לשמור כמו שהוא יכול ומוסר שיא קריירה של כמעט 6 אסיסטים במשחק. אפילו אחרי 70 הנקודות השבוע, הוא אמר: "זה הישג נהדר, אבל זה לא הדבר האמיתי".
אולי ההמחשה הטובה ביותר לכך שאמביד באמת מבין עכשיו מה היתה מטרת כל ה-trust the process, זו העובדה שהוא כבר החמיץ עשרה משחקים העונה ויודע שאם ייעדר מעוד שמונה, תיפסל מועמדותו ל-MVP (חוקי הליגה מחייבים השתתפות ב-65 משחקים לפחות) - אבל בניגוד לעונה שעברה, לא נראה שזה מטריד אותו. מי יודע, אולי בסוף הוא באמת יהיה יריב אמיתי, לא מפוברק, של יוקיץ'.
פורסם לראשונה: 14:22, 26.01.24