אנשים שלא אוהבים כדורגל הופתעו מכך שאיתן הורן לבש את חולצת הפועל באר־שבע, התאומים גלי וזיו ברמן מיהרו ללבוש את חולצת מכבי ת"א, ומשפחת אנגרסט התעטפה בצעיפי מכבי חיפה. לאוהדי כדורגל זה הדבר הכי ברור מאליו בעולם.
אנחנו גם יכולים לדמיין שאחרי העדכונים על מצבם של בני המשפחה והחברים, אחרי שירדה קצת ההתרגשות, הגיעו השאלות על מצבה של הקבוצה. הקשר בין אוהד לקבוצתו ולחבריו ליציע לא מפסיק אף פעם, גם בנסיבות האיומות ביותר. ברור לנו למה הם ביקשו שהמסוקים יעברו מעל בלומפילד וטוטו טרנר.
הסופר ג'יי־בי פריסטלי אמר פעם: "להגיד שכדורגל הוא 22 אנשים שרצים אחרי כדור, זה כמו להגיד שכינור הוא רק עץ וחוט ו'המלט' הוא רק נייר ודיו". המשחק הזה מכיל בתוכו הכל, והוא מגיע לכל פינה בחיים. גם לרגעים היסטוריים – בחייו של אדם, בחייה של אומה.
השבים צריכים לדעת שהכדורגל לא היה שלם בלעדיהם. היו כל כך הרבה מחוות עבורם, זכרו אותם בכל מגרש ובכל רגע קראו להשבתם. היציע לא שכח, גם לא המאמנים והשחקנים. אפילו היו סיכות חטופים בכל הצבעים, כי הייתה הבנה שיש אוהדים שלא נוח להם עם צהוב.
הכיסא של השבים מחכה להם ביציע, כי למרות שהכדורגל ניסה להמשיך בשגרה – הוא לא הרגיש שלם. השמחה מהניצחונות והאליפויות לא הייתה מספקת כמו תמיד, כי היו אוהדים בעזה. עכשיו, אולי, אפשר להתחיל בתהליך הריפוי האמיתי. עכשיו הכדורגל יוכל להיות כלי השיקום, כי אנחנו יודעים מה הכוח האדיר שלו.
גלי וזיו ברמן בדרכם חזרה למשפחתם בישראל
( צילום: דובר צה"ל)
המחשבה על גלי וזיו ברמן מגיעים לדרבי הקרוב, על איתן הורן עם אחיו יאיר מתאחדים ביציע בטרנר, על מתן אנגרסט חוגג שער של מכבי חיפה בסמי עופר – מעלה צמרמורת כבר עכשיו. הם לא יאמינו כמה החברים שלהם ליציע מחכים להם ורוצים לחגוג איתם. החזרה של אמילי דמארי לבלומפילד הייתה שווה הרבה יותר מכל אליפות, ועכשיו היא תתאחד עם חבריה הטובים. אין מספיק מילים בעולם לתאר את האושר שיפרוץ כשנראה את זה, וגם את ההקלה האדירה. אפשר לחזור להתווכח על פנדלים בלי שזה ייראה קטנוני לעומת הדברים הגדולים באמת, אפשר להרגיש קצת יותר נורמליים.
החיים שלנו לא יוכלו לחזור להיות מה שהיו לפני 7 באוקטובר, גם הכדורגל הישראלי לא. על אף השמחה הגדולה, הדגלים והסטיקרים ביציע מזכירים לנו את האוהדים שנפלו ונרצחו. הם כבר לא יזכו לראות את קבוצתם האהובה זוכה בתארים. ביציעים יהיו הרבה חיוכים, אבל לעולם לא נשכח את אלה שכבר לא איתנו. היציעים ימשיכו להתפלל ולקוות שגם החטופים החללים שעדיין מוחזקים בעזה ישובו לקבורה בישראל. הכדורגל הוכיח שהוא יודע להתעלות מעל המחלוקות, הוא יודע לשים את הכל בצד למען מטרה משותפת. נותרה לו עוד משימה אחת.
הכדורגל נתן לנו את היכולת לעכל את האובדן, להילחם על החטופים ולנסות להמשיך בשגרה. הוא לא רק המשחק הכי יפה בעולם, הוא גם המשחק הכי חשוב בעולם.
פורסם לראשונה: 01:30, 15.10.25
