בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל דן היום (רביעי) בערעור של הפועל תל אביב ובערעור של ההתאחדות לכדורגל על החלטת בית הדין המשמעתי בנוגע לבית”ר ירושלים, זאת בעקבות אירועי המשחק בין האדומים לבית”ר ירושלים שהתקיים בבלומפילד לפני כשלושה שבועות.
בסופו של דבר הוחלט על ידי ביה”ד העליון כי הערעור של ההתאחדות על בית”ר התקבל והתיק עובר בחזרה לביה”ד המשמעתי, כך שלא ייסגרו היציעים בשלושת משחקי החוץ של הקבוצה, כפי שנגזר עליה תחילה בביה”ד המשמעתי. לעומת זאת, הערעור של הפועל ת”א נדחה, כך שיציעי 4-5 יישארו סגורים לשני משחקים וזאת בנוסף לקנס של 50 אלף ש”ח.
כזכור, אוהדי שתי הקבוצות התפרעו ביציעים, השליכו אבוקות וחפצים לדשא, ובקרב אוהדי בית”ר אף פרצה תגרה ביציע. בעקבות זאת, הפועל תל אביב נענשה בסכום של 50 אלף ש”ח ובסגירת היציעים 4-5 לשני משחקים. בנוסף, בית הדין המשמעתי אסר להכניס את אוהדי בית”ר ירושלים לשלושת משחקי החוץ הבאים שלה וההתאחדות ערערה על כך בטענה כי “אין בסמכותו של בית הדין להטיל עונש כזה”, ובסופו של דבר, כאמור, ערעורה התקבל.
בהחלטה על קבלת הערעור של ההתאחדות על בית”ר נכתב בין השאר: “הסעיף אינו מקנה סמכות לאסור כניסת אוהדי קבוצה אורחת למגרש ביתי של קבוצה במשחקי חוץ. תקנון המשמעת מדבר אך ורק על חובותיה של קבוצה ביתית לשמור על הסדר הציבורי, ואינו מאפשר הטלת עונש כגון זה שהוטל ע”י בית הדין המשמעתי.
לפיכך, העונש בתיק זה לא רק שהינו עומד בניגוד להוראות התקנון, אלא שיש לנו ספק לגבי מידת התועלתיות שבו והפגיעה בקבוצות שלא חטאו, וכן לגבי עצם היכולת ליישמו. לכן, הערעור מתקבל והדיון יוחזר לבית הדין המשמעתי לצורך הטלת עונש על המשיבה, בהתאם להוראות התקנו”.
בהחלטה לדחות את הערעור של הפועל ת”א, נכתב בין השאר: “המערערת הגישה ערעור על חומרת העונש, ונודה על האמת כי לא ידענו על שום מה ולמה. מדובר בהתנהגות בריונית וחסרת מעצורים. קהל המערערת השליך שוב ושוב חפצים למגרש שאחד מהם פגע בעוזר שופט, גרם לאיחור בתחילת המחצית השנייה במשך 10 דקות, ואלה הם רק מקצת מתיאורי ההתנהגות האלימה של אוהדי הקבוצה. לכך יש להוסיף שזו הרשעה שביעית במספר, בעונה זו בלבד.
מדובר בהתנהגות אלימה וחסרת גבולות של אוהדי הקבוצה, אשר בדין זכו לתווית של קהל פרוע, אלים ובלתי ממושמע. הננו סבורים כי העונשים שהוטלו על המערערת, לאור נסיבות האירוע הנדון ונוכח עברה המכביד של המערערת, הם קלים למדי”.
מהלך הדיון של הפועל תל אביב
הדיון בערעור נערך בבית הדין העליון, תחת הדיינים אמנון סטרשנוב, יניב ואקי ודוד יהב. לדיון הגיעו תובע ההתאחדות עו”ד ניר רשף, היועץ המשפטי של בית”ר רונן מוזסון, הנציג של הפועל תל אביב עו”ד יובל שדמי. כמו כן, המנכ”לית אודליה פרידמן.
תחילה, הדיון עסק בערעור של הפועל תל אביב. הדיין סטרשנוב: “הערעור הזה הוא די מופרך. זה לא עונש כבד, הוא אפילו קל. תזכרו שאם תערערו, אנחנו עוד יכולים להחמיר, כמו לדוגמה עונש של משחקים ללא קהל ולא רק של סגירת יציע”.
עו”ד שדמי הגיב: “אנחנו עומדים על הערעור. מערערים על חומרת העונש ולא על ההרשעה. יש פה נזק כפול. מדובר על שני יציעים שנסגרו שמכילים למעלה מ-5,000 אוהדים עם מנוי שנתי, הם נענשים על לא עוול בכפם כי יש מנגד 20-30 פורעי חוק. זה עונש קולקטיבי לא מידתי. ניתן ואפשר למצוא פתרונות עם עונשים אחרים שיהיו אפקטיביים יותר”.
הדיין סטרשנוב ענה לו: “איזה עונשים אחרים? על מה אתם מדברים? אתם רוצים שמישהו ייהרג או יחטוף פגיעה בראש, כפי שקרה כבר השבוע?”
עו”ד שדמי: “לגבי הדרבי, הייתי באירוע הזה ולא נבדקתי בכניסה ליציע כך שיש בעיה עם האבטחה, אבל זה נושא אחר. מעבר לכך, יש פה הדבקת תווית על כל אוהדי הפועל שהוא מתפרע, אבל מדובר במעט אוהדים יחסית שמתפרעים ואין להאשים את כל הקהל. העונש חוטא למטרה”.
עו”ד שדמי הוסיף כי “ההחלטה של בית הדין תביא להפסד כלכלי של כ-240 אלף שקל, זה נזק אדיר למועדון”.
התובע ניר רשף טען לגבי הערעור בעונש של הפועל תל אביב: “האירועים חמורים ולכן לטעמי אין סיבה להתערב בהחלטה. מדובר בקבוצה שיש לה כבר שבע הרשעות בעבירות אוהדים. הפעם מדובר בהתפרעות אוהדים בנסיבות מחמירות משום שהמחצית החלה באיחור בגלל זריקת חפצים. הענישה הקולקטיבית היא חלק בלתי נפרד כרגע. אני מקווה שגורמי האכיפה והמשטרה יעשו סדר, אבל נכון להיום יש לפעול על פי תקנוני ההתאחדות. ככל ונגרם נזק כלכלי, הקבוצה יכולה לפרוע אותו מהאוהדים וזה משהו שלא ראינו פה במקרה הזה”.
מהלך הדיון של בית”ר ירושלים
כעת הדיון עבר לערעור של בית”ר ירושלים. התובע רשף טען: “ההחלטה שניתנה על ידי בית הדין המשמעתי מנוגדת לתקנוני ההתאחדות ומנוגדת להחלטות בית הדין העליון. מעבר לכך, זו גם החלטה שלא ניתנת ליישום. ניתנה החלטה שאוהדי בית”ר לא יוכלו להגיע למשחקי החוץ ובבית”ר העבירו להן את ההחלטה והודיעו שהאחריות עליהן, אבל האחריות לא חלה על הקבוצה המארחת בהחלטה לגבי הקבוצה האורחת. כל אוהד יכול לקנות כרטיס למגרשי חוץ. מטעמים אלה, ההחלטה לא יכולה לעמוד על רגליה מבחינת משפטית ויישומית”.
עו”ד מוזסון השיב: “צר לי שהקבוצות שעלולות להינזק לא כאן כדי להשמיע את טענותיהן. לא פעם נטען שאין אחריות שילוחית על קבוצה ביתית להתנהגות של מי שמזוהה כאוהד של קבוצה אורחת. אי אפשר להגיד שזה לא נזק לבית”ר ירושלים. אני יכול להגיד שיש פה נזק כלכלי למי שמסתכל סנטימטר קדימה, אבל מי שמסתכל רחוק מבין שהמלחמה בארגון האוהדים המתפרע היא טובה לכדורגל הישראלי ותוביל לשיפור המצב. האוהדים לא באים למשחקים הביתיים משום שהוצאנו אותם מהיציע גם אם הם בבחינת שור מועד. איפה נכנסת הבעיה? במשחקי החוץ, שם אין לנו שליטה על היציע. בניגוד למה שנטען על ידי התובע, גורמים מקצועיים סבורים שהעונש ישים. במציאות אני בפינצטה מחפש אותם ומונע מהם להיכנס. כשבית הדין רוצה להיות יצירתי, הוא יצירתי”.
בעקבות דבריו, הדיינים הפנו שאלה לתובע ההתאחדות: “ככל שהעונש הזה בלתי אפשרי, איזה עונש אתה מציע?”, כאשר התובע רשף ענה: “אין תקדים כזה של עונש על סגירת יציע במשחקי חוץ. בית הדין רצה להתחשב בהם, אבל זה במסגרת התקנות. לכן אני סבור שהתיק צריך לחזור לבית הדין המשמעתי, על מנת שיגזור את העונש בהתאם לתקנון”.
עו”ד מוזסון סיכם: “אני חושב שבית הדין המשמעתי נתן החלטה טובה, על אף שהיא גורמת לי לנזק. לדעתי, זה גם בסמכותו”.
