נבחרת ישראל תסיים אמנם רק ביום שני את משחקי מוקדמות מונדיאל 2022, אך כבר כעת אפשר לסכם את הקמפיין כלא מוצלח. נכון, ראשי ההתאחדות לכדורגל סימנו בפני וילי רוטנשטיינר את המקום השלישי כיעד ערב תחילת הקמפיין, וזהו ככל הנראה המקום בו הנבחרת תסיים אם לא תופתע ביום שני מול איי פארו, אך לנוכח רמת היריבות איתן חניכיו של האוסטרי התמודדו, בהחלט אפשר לומר שהחמצנו עוד הזדמנות.
כל החיצים מופנים כעת לעבר מאמן הנבחרת. כפי שכבר כתבתי בעבר, וילי רוטנשטיינר ג'נטלמן, איש נחמד וחביב, אך הוא לא האשם. הוא עשה את המקסימום מבחינתו, אך הוא מורה, לא מאמן. מי שמינה את האוסטרי תוך טענות ותירוצים לפיהם ההתאחדות לכדורגל נמצאת בבעיה כספית בגלל נגיף הקורונה, הוא האשם.
וילי מונה רק בגלל חוסר הסכמה בין הגורמים השונים לגבי מועמדים לתפקיד המאמן. כל אחד משך לכיוון שלו, המועמדות של אייל ברקוביץ' ואברהם גרנט עלתה וירדה כי היו גורמים שתמכו בהם בעוד אחרים לא היו מוכנים לראותם על הקווים, ואותו דבר נכון גם לגבי יוסי אבוקסיס. המרוויח הגדול היה רוטנשטיינר, שחלם להיות מאמן הנבחרת מהרגע שנחת בארץ הקודש. למעשה, מי שהחליט על מינויו שיחק בעתיד הנבחרת. ספק רב אם בשנים הקרובות תהיה לנבחרת כזאת הגרלה נוחה, שמאפשרת העפלה. אולי רק אם יגדילו את מספר המשתתפות או שיעשו מונדיאל כל שנתיים, במיוחד כדי להגדיל את הסיכוי שלנו להעפיל.
אז אי אפשר להאשים את האוסטרי שחוסר הניסיון שיש לו כמאמן, שבא לידי ביטוי בקבלת החלטות לוקה בחסר כפי שראינו בלא מעט ממשחקי הנבחרת במהלך הקמפיין, עלתה לנבחרת בעלייה לפלייאוף. הוא ידע להכין היטב את חניכיו למשחקים, אך כשצריך לקבל החלטות ולשנות תוך כדי משחק הוא לרוב קפא, לא ידע מה לעשות, וגם בדרך כלל לא שיתף את עוזריו כתוצאה מהיותו צנטרליסט. לדוגמא, כשאתמול במהלך ההפסד 4:2 באוסטריה מאמן המארחת שינה טקטיקה תוך כדי משחק ובהסטה של שחקן יצר לעצמו יתרון במרכז המגרש, וילי פשוט לא הגיב לכך. אני חושב שווילי יכול היה להצליח הרבה יותר אם היה מודה בחולשות שלו ויודע לשלב יותר את עוזרו מרקו בלבול ואנשי צוות אחרים.
ייאמר לזכותו של רוטנשטיינר שיש לישראל בעיה גדולה בהגנה, שרמת הבלמים נמוכה מאוד ושלאורך הקמפיין היה קשה למצוא אפילו צמד בלמים איכותיים. אך דווקא לאור הבעיה הזאת קשה להבין מדוע הוא התעקש כל כך לגבי שיטת שלושת הבלמים, ובמבחן התוצאה אין ספק שהשיטה כשלה. הנבחרת ספגה 19 שערים עד כה, מה שמציב אותה כאחת מ-11 נבחרות בכל אירופה, מתוך 55 שמשתתפות במוקדמות המונדיאל, שספגו 19 שערים או יותר, וזה אומר דרשני. אנחנו בחברה טובה יחד עם ליטא (19), בלארוס (19), קפריסין (19), איי פארו (20), אנדורה (23), מלטה (24), מולדובה (26), ליכטנשטיין (28), גיברלטר (34) וסן מרינו (36).
מספיק היה לשמוע אמש את מנור סולומון, שאמר בסיום המשחק: "היה ממש בלגן במגרש, לא ידענו להגן". משפט אחד של הכוכב הצעיר מלמד היטב על מה שקורה בנבחרת מבחינה מקצועית. איך אחרי כל כך הרבה משחקים, השחקנים לא יודעים להגן?
כעת בהתאחדות לכדורגל יחלו במאבקים למינוי מאמן חדש לנבחרת. המציאות לא השתנתה, ישנם גורמים שתומכים בהמשך המגמה של הבאת מאמנים זרים ויש כאלה שסבורים שמאמן ישראלי יכול להתאים.
כבר ראינו שעד שמאמן זר לומד, עד שהוא נכנס לעניינים ומבין מה בדיוק קורה בכדורגל הישראלי, מסתיים קמפיין. השאלה היא האם המטרה היא אכן לעלות ליורו 2024, או שבהתאחדות שוב יגדירו כיעד את המקום השלישי בבית המוקדמות ואפשר לוותר מראש על עוד קמפיין.
טוב שיעשו מראש כל העסקנים, בעלי האינטרסים והמערבבים למיניהם אם הם יחליטו מראש מה התשובה לשאלה, ופעם אחת ייעשה רק מינוי מקצועי וראוי לטובת הכדורגל הישראלי, כזה שישאיר בחוץ את האגו של כל אחד ואת השנאה למועמד כזה או אחר. אחרי שיחליטו פעם אחת באומץ, אפשר יהיה לגשת למינוי המאמן הבא.
בינתיים, מי שרוצה בהצלחת הנבחרת ימשיך לחכות להתנצלותם של האחראים על מינויו של רוטנשטיינר הנחמד.
