כשמכבי חיפה קיבלה את הגרלת הקבוצות שיהיו איתה באותו בית במסגרת הקונפרנס ליג, היו כאלה שקיבלו שוק, אבל מנגד היו גם אוהדים ששמחו מאוד כי הקבוצות שהוגרלו עם הירוקים היו מאוד אטרקטיביות. האוהדים שיגיעו גם הערב (חמישי) ב-19:45 למשחק מול אוניון ברלין, הצביעו ברגליים ושילמו אלפי אירו רק כדי לתמוך בקבוצה – הם לא אכזבו תרתי משמע, הן מבחינת הכמות הגדולה של האוהדים הירוקים שהגיעו למשחקים והן בנוכחותם ברחובות אירופה, שם הטביעו חותם בתצוגות עידוד מרשימות.
בניתוח היכולת של הירוקים, אני לא יכול להתעלם מהעובדה שהקבוצה עמדה טוב והציגה איכות עם משחקים מצוינים נגד פיינורד וסלביה פראג בשני המפגשים. אולם מנגד, המשחק היחיד שהקבוצה התבטלה בו היה מול אוניון ברלין בחוץ וזה היה די מביך ברמות שאני לא מכיר את מכבי חיפה. את זה אני אומר כמי שמלווה את המועדון כבר 50 שנה. לכן, במשחק הנוכחי הערב יש הזדמנות לתקן ולעשות תוצאה טובה, רק ניצחון. המטרה - לתת סיכוי למועדון להתמודד מול פיינורד בחודש הבא על כרטיס לשלב הבא במפעל החדש של אופ”א.
כשמסתכלים על אוניון ובוחנים אותה לעומק, מבינים כי לקבוצה ברמה כזו גבוהה אין שחקנים מיוחדים. לא כאלה שבאיירן מינכן, דורטמונד או לייפציג ירצו להחתים. אבל כקבוצה, אוניון היא ברמות הכי גבוהות שיכולות להיות, במיוחד כשהכדור אצל היריבה. אין לה שחקן בלתי צפוי, אבל כקבוצה יחד היא גדולה מסך חלקיה וזה זה גם מה שהביא אותה למקום הרביעי בבונדסליגה. זה יכול להיות כבוד גדול לקבוצה כמו מכבי חיפה לנצח יריבה שכזו בסמי עופר. בבית, האלופה הישראלית קבוצה ברמה אחרת וכשמדובר במשחק תחרותי ברמה גבוהה, כמובן שהשמיים הם הגבול.
אז כיצד ברק בכר צריך להיערך כדי להשיג ניצחון? קודם כל, הוא צריך לקחת בחשבון שקשר כמו אבו פאני חוזר מפציעה, כשגם דוניו בחלק הקדמי ולבכר יש כאב ראש גדול. אז האם כדאי לו לסכן אותם? לדעתי האישית הוא צריך לשחק עם שניהם כי הם מתאימים כמו כפפה ליד למשחק הנוכחי. הקבוצה חייבת להתכונן בהתאם ולשחק בשיטת 5-3-2 עם שלושה בלמים: בוגדן פלאניץ', רמי גרשון ושון גולדברג. לשלושתם איכות במשחק האווירי מול החוזקות שיש לברלין מנגד, כי כך הגרמנים מכריעים משחקים במכות נייחות וצריך לתת על כך את הדעת בהכנה.
נמשיך בחלק ההגנתי: מימין רז מאיר ומשמאל (בגלל חסרונו של סאן מנחם בגין צהובים) טאלב טוואטחה, שבמשחק האחרון מול קריית שמונה התחיל להראות ניצנים כמי שהתחיל לחזור לעצמו. מבחינתו של המגן שחזר מאירופה ועד כה לא הזכיר במאומה את יכולתו מהעבר, זו עוד הזדמנות בלתי רגילה לשחק מול קבוצה מהבונדסליגה, שם כזכור שיחק כמה שנים טובות. אמנם הוא לא הצליח בפרנקפורט, אבל הוא מכיר את הקצב ואת הקבוצה הגרמנית. טאלב מגן שמאלי טבעי, אני מקווה שהוא לא יאכזב ויעשה את העבודה מעל ומעבר למצופה אפילו.
ברק בכר אוהב לדבר על עוצמות והוא למעשה מתכוון לכך שהוא אוהב לשחק עם שלושה שחקנים שלוחצים באמצע ויש לו כמה כאלה. חלקם בינתיים פצועים כמו נטע לביא ומחמוד ג'אבר, התגלית של העונה עד כה. לכן, אין מנוס מלהחזיר להרכב את חוסה רודריגס ואבו פאני, שהזכרנו קודם, והשניים חוזרים מפציעות. שניהם צריכים לשחק לצדו של הדינמו עלי מוחמד, לו יש עונה טובה מאוד עד כה.
בעניין רודריגס, המאמן וצוותו חייבים לתת את הדעת על כך שהספרדי חזר מפציעה וכך גם אבו פאני. כלומר? שוב, יש פה שאלות אובייקטיביות האם לשמור על כשירותם ולא לסכנם, או האם לתת להם לשחק. לפי דעתי צריך לתת להם 60 דקות כי הם יכולים לבוא לידי ביטוי ומשמעותיים בתלכיד. אחר כך רצוי להחליף אט אט וזה כבר לשיקולו של בכר, אני מאמין שהוא ימצע את הפתרונות.
עדיין בנושא רודריגס, יהיה מעניין גם לעקוב אחריו בפרט לאור העובדה שירצה בוודאי להוכיח את עצמו כי בינואר הוא יכול להתחיל לנהל מו”מ עם קבוצות אחרות מכיוון שחוזהו מסתיים בקיץ. יש גם מצב שיגיעו סקאוטים למשחק כדי לצפות בו ומשחק טוב של הספרדי עשוי להבטיח לו חוזה לעונה הבאה. זהו טריגר גדול מאוד שניצב לפניו, אך לא בטוח שזה יספיק לעונה נוספת אצל הירוקים מהכרמל.
אז כפי שהזכרנו קודם, מדוע בכר חייב את העוצמות האלה? כי זה אחד הפרמטרים בהם הגרמנים מצטיינים, במיוחד כשהכדור אצל היריבה. להבנתי, אין להם איכויות יוצאות דופן כשהכדור ברגליים שלהם והם גם לא כל כך אוהבים להניע כדור. מנגד, משחק הגובה של ברלין בא לידי ביטוי בטקטיקה שלה והכדורגל ההתקפי נובע למעשה מחילוצי כדור. הם ממושמעים ולא חדירים בשום מקום על כר הדשא. הגרמנים בונים בעיקר על יציאה מהירה למעברים, קרנות ומצבים נייחים כי יש להם משחק אווירי בלתי רגיל.
בכך מתאפשר לאוניון לעשות עבודה טקטית מעולה עם משמעת אישית וקבוצתית, כך שהיא גורמת ליריבה לאבד את הכדור. מיד עם חילוץ הכדור, הגרמנים הם יוצאים למעבר מהיר בכדור ארוך, כי המגינים שלהם פחות מצטרפים להתקפה. במקביל, הם בונים בחלק הקדמי על ניצול טעויות של אחד הבלמים על ידי החלוץ.
ונחזור לחיפה: אז מי צריך לפתוח בחלק הקדמי? אם ההחלטה היא שלי – אני מושיב את עומר אצילי על הספסל מאחר והיכולת שלו בליגת העל מעולה, אבל באירופה בינונית ומטה. לכן, נגד הגרמנים עדיף שבכר יכניס אותו בחלק השני של המשחק, כך גם את צ'רון שרי ודולב חזיזה. בחוד אני ממקם שני שחקני שפיץ: גודסווי דוניו ודין דוד שצריכים לשחק אחד ליד השני, כאשר בכל להתקפה של הגרמנים, אחד מהם יירד לעזור לקשרי חיפה והשני יישאר להטריד את הגנת אוניון כשהחלוקה ביניהם תתבצע לפי האיזור שבו יהיה הכדור. ברגע שהירוקים יצליחו לחטוף את הכדור, הם ייצאו קדימה כשהחלוץ שירד לקישור, מצטרף מחדש לחברו לחוד.
לעניות דעתי לחיפה יש סיכוי גדול לנצח את המשחק, למרות שבסגנון משחק זה, שלושה “אסים” של הקבוצה (דולב חזיזה, צ’ירון שרי ואצילי) יישבו על הספסל וייחכו לדקות שלהם. גם בלעדיהם, ניתן לעשות קפיצת מדרגה במפעל הנוכחי, בלי סיכון אין סיכוי. בראייה רחבה יותר, אסור לשכוח שלירוקים יש אתגר גדול בדמות חמישה משחקים בשבועיים לפחות, והקצב הוא רצחני. לכן, צריך לשמור על השחקנים מפני פציעות ולרענן מדי משחק את ההרכב ולחלק את הדקות. זה כמובן מחזיר אותי לחזיזה, שרי ואצילי, שיגיעו באנרגיות המתאימות לליגה.
בכר וחזיזה מסכמים לקראת אוניון ברלין
