לאורך כל השנה נוחתים בישראל שחקנים, מאמנים ואנשי צוות זרים. חלקם יעצרו לתקופה קצרה, חלקם יישארו במשך שנים. מאחורי כל הודעת "וולקאם" של שחקן חדש שמגיע לארץ נמצאת רשות האוכלוסין וההגירה, שמנפיקה אשרת שהייה ועבודה לכל אותם השחקנים, כאשר נכון להיום שוהים במדינת ישראל 252 שחקנים, מאמנים ואנשי צוות זרים המועסקים בקבוצות הישראליות.
על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, מרבית הזרים הם שחקנים (228), לצד 24 מאמנים זרים שעובדים בספורט הישראלי מכלל הענפים. רוב הזרים, אגב, הם גברים (212) לעומת 40 נשים. מרביתם של הזרים מגיעים מענפי הכדור, כמו הכדורסל, הכדוריד והכדורעף, אבל כמעט חצי מכמות הזרים שמגיעה לעבוד בארץ באה לשחק כדורגל, הענף בו מועסקים כיום לא פחות מ-116 שחקנים זרים. רוב השחקנים הזרים שנמצאים כרגע בארץ הם אזרחים מניגריה (14), מברזיל (12) ומגאנה (11), אבל לאורך השנים האחרונות רוב השחקנים הגיעו בעיקר ממדינות אפריקה, ארצות הברית ואירופה, שם הבולטת שבהן היא סרביה.
איך מביאים שחקן זר לארץ? יש שלושה מסלולים להבאת ספורטאים: ראשית, ישנו מסלול למשלחות או לספורטאים שמגיעים לארץ כדי להשתתף בתחרויות או במשחקים בינלאומיים, וזה לדוגמה המסלול בו עוברות כמו אוניון ברלין, ששיחקה נגד מכבי חיפה בקונפרנס ליג בשבוע שעבר.
התהליך מאחורי כל “וולקאם”
הקבוצות שרוצות לצרף שחקנים אליהן, יכולות לעשות זאת בשני המסלולים הנותרים. הראשון שבהם הוא לספורטאים שמגיעים למבחנים בקבוצות, כאשר כל שחקן שכזה מקבל אשרת שהייה על תקן תייר למשך חודש, במסגרתו הקבוצה שהזמינה את השחקן תצטרך להחליט האם היא מחתימה אותו או לא. אם היא מעוניינת להחתים אותו על חוזה ללא מבחנים, או בסיום תקופת המבחנים, היא תפנה למסלול השני של קבלת רישיון עבודה קבוע, ובאמצעותו הוא ייכנס לישראל כדי להתאמן ולשחק. המאמנים, כמובן, לא יכולים להגיע לתקופת מבחנים.
רישיונות העבודה ניתנים לעובדים הזרים דרך רשות האוכלוסין וההגירה בהליך ייחודי ומהיר, שנועד כדי לקצר תהליכים עבור הקבוצות. כדי שקבוצה תוכל לצרף אליה שחקן זר, היא צריכה לקבל מכתב המלצה ממשרד התרבות והספורט ולאחר מכן מונפק לו רישיון העבודה, שיחודש מעת לעת בהתאם לבקשת הקבוצות ואורך החוזה עליו הוא חתם.
כל עובד זר יכול לשהות בישראל עד לתקופה של 63 חודשים על פי חוק, כלומר כחמש שנים לכל היותר. בנסיבות חריגות, ניתן לקבל אישור לתקופה נוספת, בתנאי שמדובר באזרח זר שמביא תרומה משמעותית לכלכלה, לספורט ולחברה הישראלית. כל אישור חריג שכזה תלוי בחתימתם של שלושה שרים - שרת הפנים איילת שקד, שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי. לאחר מכן, הבקשה נבחנת בוועדה מיוחדת של רשות האוכלוסין וההגירה בשיתוף עם משרד התרבות והספורט.
מספר השחקנים הזרים שרשאים להגיע לקבוצה הוא מוגבל, על פי החלטת ההתאחדות או האיגוד שמנהל כל ענף, כך שקבוצה מליגת העל בכדורגל לא תוכל להביא לישראל יותר משישה שחקנים זרים ובכדורסל לא ניתן להביא לישראל יותר מעשרה לכל מועדון. "אנחנו עוקבים אחרי המכסה של כל קבוצה ואף מקבלים בהתאם לכך אישור ממשרד התרבות והספורט, לאחר שגם הוא בדק כי הקבוצות לא עוברות את המכסה", אמרו ברשות האוכלוסין וההגירה.
העיכובים בשדה - בגלל הבעיות של הקבוצות
רוב הקבוצות מתנהלות נכון בנושאים הללו, אבל לא פעם צצות כותרות בתקשורת על שחקנים שעוכבו בנמל התעופה בן גוריון בגלל שלא הסדירו להם את האשרה והקבוצות הדרך כלל גם זועמות על רשות האוכלוסין וההגירה. בממוצע, זה קורה כמעט אחת לחודש, לדברי גורמים ברשות, שטוענים כי זה קורה בגלל שחלק קטן מהקבוצות לא תמיד פועלות על פי הנהלים ולכן השחקנים מעוכבים בשדה.
עו"ד עינבל משש, ראש מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה, אמרה: "לצערנו, לעתים קורה שקבוצות כביכול מביאות שחקן 'לתקופת מבחנים', אבל בפועל הן כבר הסדירו את חוזה ההעסקה שלו וברור להן שהוא מגיע כדי לעבוד. הן עושות זאת כנראה בגלל שמדובר בהליך קצר יותר, כך שהוא רשאי להיכנס למדינה כתייר לתקופת זמן קצובה, אבל אחר כך הן לא תמיד פונות אלינו כדי להשלים הסדרת רישיון העבודה הקבוע שלו - ואז, כאשר השחקן עוזב את המדינה, הוא לא רשאי להיכנס בחזרה".
לדבריה של עו"ד משש, "בכל פעם שאנחנו מעכבים שחקן בכניסה לארץ, זה גורם לאי נוחות ובעיקר זה לא מכבד את הספורטאים שמגיעים לפה. בסוף הוא פוגש באנשי רשות האוכלוסין וההגירה לפני כולם בכניסתו לארץ, וגם עבורנו זה לא נעים למנוע משחקן זר שבא לפה להיכנס למדינה רק בגלל שהקבוצה שלו לא הסדירה את כניסתו לארץ כמקובל. לכן הקבוצות צריכות במקרים כאלה לפנות אלינו מראש, להסדיר את הבקשות מראש, ואנחנו מבטיחים שהן יקבלו שירות מהיר ויעיל ללא עיכובים בשדה התעופה".
ברשות האוכלוסין וההגירה טוענים כי לאחרונה שחקן זר מקבוצה בכירה בישראל עוכב בנתב"ג שהגיע עם אישור עלייה למטוס מזויף. "יש קבוצות שמנסות להערים עלינו במודע", סיפרו ברשות. "כאשר שחקן נוחת בארץ עם מסמך מזויף, לא הוא זה שאחראי לכך אלא הקבוצה שהזמינה אותו. במקרה הזה הוגשה תלונה במשטרה כנגד הקבוצה, שעלולה לקבל סנקציות מהמדינה כאשר גם השחקן עלול להיות מורחק מישראל. במקרה הזה השחקן נכנס לארץ, אבל כשהוא עזב לחו"ל וביקש לחזור, לא הסכמנו לאפשר לו להיכנס לישראל עד שמעמדו לא יוסדר, הקבוצה תפנים שטעתה ותתנצל על כך. זה מקרה חמור מאוד שאסור שיחזור".
לדברי גורמים ברשות: "אנחנו אמורים לעבוד ביחד עם הקבוצות ולעזור זה לזה. כל היחידות ברשות האוכלוסין וההגירה קשורות האחת לשנייה, כולל יחידת הפיקוח והאכיפה, כך שאם קבוצה מסוימת מביאה שחקן ל'תקופת מבחנים' והוא עולה לשחק על הדשא אחרי שחתם על חוזה, זה מגיע לידיעתנו וכמובן שזה לא תקין. לא פעם אנחנו גם מקבלים טלפונים בהולים מהקבוצות באמצע הלילה כאשר נאמר לנו 'יש לנו שחקן על המטוס, אנחנו חייבים לקבל אישור להיכנס אותו לארץ כמה שיותר מהר'.
גם בגלל מקרים כאלה לצערנו שחקנים לא מורשים להיכנס לארץ מיד עם הנחיתה שלהם. אם לא מסדירים את האשרות מראש, יש צורך להסדיר את הדברים בנתב"ג וזה לוקח זמן. אנחנו חייבים לקבל מספיק זמן מראש בשביל להסדיר את מעמדו ואי אפשר להקפיץ את כל המערכת ברגע אחד. לכן הקבוצות לא יכולות להתנהל בדרך הזאת, צריך לבנות מערכת אמון ולעבוד באופן מסודר. אם זה קורה בזמן, אנחנו מבטיחים לספק שירות טוב וללא עיכובים בשדה".
