לפני כחודש, הפועל ירושלים אירחה את מכבי נתניה באצטדיון טדי ביום שבת לאור יום. האדומים פרסמו תמונה לאחר המשחק והתגאו בכך שהגיעו לאצטדיון משפחות רבות עם ילדים ותינוקות שהגיעו לראשונה לראות משחק. הקבוצה אפילו פרסמה תמונה של עגלות עם תינוקות תחת הכותרת “יציע הדורות הבאים”.
התמונה הזו החזירה לדיון את השאלה מדוע אין הרבה יותר משחקי כדורגל בשבת. מדובר בסוגיה שמתעוררת מידי עונה, סוג של ויכוח קבוע אפילו. האוהדים בעלי המשפחות מעדיפים להגיע למגרש ביום השבתון בשעת צהריים עם ילדיהם הקטנים, בעוד שהאוהדים הדתיים מנגד מוחים על כך שהם לא יכולים להגיע לאצטדיונים ולצפות במשחקים כמו כולם.
אמנם בקיץ בלתי אפשרי לשחק בשעות הצהריים עקב תנאי החום, אבל בחורף בהחלט ניתן לשחק לאור יום. מבחינת המנהלת, המצב הנוכחי עם משחק בצהריים הוא הזדמנות מצוינת לראות יותר ילדים וחיילים ביציעים, אבל יחד עם זאת בכדורגל הישראלי מעוניינים לייצר רצף של משחקים ולא לקיים כמה במקביל. הימים בהם משחקי הכדורגל שוחקו בעיקר בתוך השבת כבר לא יחזרו.
גם אם ירצו, לפי היתר העבודה שניתן לטובת קיום משחקי כדורגל בשבת ב-2018, לא ניתן לנהל יותר משני משחקים בליגת העל בתוך השבת. למה? כי הצו עליו חתם שר העבודה והרווחה לשעבר, חיים כץ, התנה את מתן ההיתר לליגות המקצועניות בכך ש”מספר המשחקים המתקיימים בשבת ובחגי ישראל לעונה לא יעלה על מספר המשחקים המרבי שהתקיימו בכל עונה בחמש השנים הקודמות למועד מתן ההיתר”. ולפי איך שזה התנהל בחמש השנים שקדמו לצו, שיחקו רק פעמיים בשבת.
לא פעם אוהדי הקבוצות הגדולות באים בטענות על כך שהקבוצה שלהם לא משחקת בשבת, אך במנהלת צריכים כמובן גם להתחשב בתאריכים הבין-לאומיים ובהופעות של הקבוצות הבכירות במפעלים האירופאיים, כך שהרבה פעמים הגדולות לא יכולות לשחק בשבת בגלל משחקי הקונפרנס ליג, ולכן הן משחקות בראשון או בשני.
המנהלת יכולה רק למסור מהם האילוצים של כל קבוצה ולקבוע את שעות המשחקים, אבל מעבר לזה, בסופו של דבר בעלי זכויות השידור בטלוויזיה הם אלה שבוחרים את מועדי המשחקים ומי מהם יהיה המשחק המרכזי. אוהדי בית”ר ירושלים שרוצים לראות את הקבוצה שלהם משחקת בשבת, צריכים בעצם לקוות שהגוף המשדר יחליט על כך. ברוב המוחלט של הפעמים מאחורי כל החלטה שכזאת עומד שיקול מסחרי נטו.
המנהלת, אגב, מקבלת תמריץ מהטוטו למשחקים שיתקיימו בימי שני, כפי שקורה בליגות אחרות בעולם, כך שהמחזור משוחק משבת עד שני ברוב המחזורים. במקביל, המנהלת הקדימה את שעת המשחק המרכזי ל-20:30 על מנת להתחשב באוהדים שלא ייאלצו לחזור בשעה מאוחרת יחסית הביתה.
בין נובמבר למרץ ניתן לקיים משחקים בשעות הצהריים. תמיד יש ציפייה שיהיה יותר קהל במשחקים הללו, וזה בהחלט גורם לכך שיותר ילדים ואוהדים צעירים מגיעים למגרשים, שזה כמובן גם האינטרס של המנהלת שרוצה להגיע לקהלים חדשים. “כיף לראות כדורגל ביום שבת בצהריים. אתה מגיע לאור יום, יוצא בשעה מוקדמת איך שמחשיך, מגיע הביתה בשעה נורמלית ואפילו יכול לקחת את הילד איתך”, טען רפאל, אוהד הפועל חדרה שנכח במשחק האחרון עם בנו.
ועדיין, בשורה התחתונה, מאחורי חגיגת התמונות של משפחות ביציעים, הקבוצות שמשחקות בשבת בצהריים מעידות כי דווקא אין התנפלות על הכרטיסים בשעות המוקדמות. ביציע של הפועל חדרה בשבוע שעבר נצפו רק 852 אוהדים מקומיים, כאשר הממוצע של המועדון במשחקי הבית עומד על 890 אוהדים למשחק. קריית שמונה הביאה לאצטדיון בשבת בצהריים 963 צופים, כשהיא בדרך כלל מביאה בממוצע 857 אוהדים למשחק, וגם במשחק של הפועל ירושלים היו ביציעים בטדי רק 1,709 אוהדים מקומיים, כאשר הממוצע הוא 2,188 במשחקי הבית.
“רצינו לשחק ביום שבת, אבל בשעה יותר מאוחרת בשביל האוהדים הדתיים”, הודה גורם בכיר בהפועל ירושלים. “המשבצת של משחק בחמש וחצי ביום שבת היא קלאסית עבור כולם, כי היא מאפשרת לנו גם להביא לאצטדיון את הדתיים וגם להביא ילדים ומשפחות. אנחנו רוצים גם וגם, בשאיפה שיהיה כמה שיותר קהל. אומנם במשחק נגד מכבי נתניה בשבת בצהריים עשינו הכול כדי שהציבור הדתי המקומי יוכל להגיע, עם עמדת כניסה לאצטדיון שלא מופעלת בחשמל ולא מחללת שבת, כולל הדפסת כרטיסים מראש, אבל בסופו של דבר זו לא הייתה שעה אידיאלית”.
גורם במנהלת הליגות לכדורגל אמר: “אנחנו באמת חושבים שמבין כל המגבלות והרגישויות, המצב הנוכחי הוא הטוב ביותר האפשרי. אפשר תמיד לדבר על איזו קבוצה תשחק באיזה יום, אבל באופן רחב יותר, כשמסתכלים על הליגה, אנחנו משתדלים לחשוף אותה לכולם, ילדים, חיילים, נשים, דתיים ומשפחות”.
