היום כבר אפשר לומר בביטחון מלא שאחת העסקאות הכי טובות של הפועל באר שבע בשנים האחרונות הגיעה בספטמבר 2020 ומכיוון לא צפוי, אז חתמו בבירת הנגב צמד ארגנטינאים מראסינג קלוב, מרסלו מלי ומריאנו בריירו. מלי היה השם הגדול והמטיח יותר עם עבר בבוקה ג’וניורס, בעוד בריירו היה האלמוני מהשניים. צוות הסקאוטינג של באר שבע, בראשות דודו עזריה, ספג לא מעט ביקורות על הזרים שנחתו בנגב, אבל בשנתיים האחרונות נראה שמציאה כמו בריירו, שאפילו לא נחשב לזר, שווה למועדון הרבה מאוד כסף.
בעונה שעברה, עם האופי הקשוח של יוסי אבוקסיס, הקשר הציג יכולת גבוהה מאוד בקישור האחורי, שכללה הרבה מלחמה והקרבה, שגרמה לאוהדי באר שבע להתאהב בו, למרות שמדובר בשם פחות נוצץ ושחקן בסגנון אחר לגמרי מג'ון אוגו או מהראן ראדי של עונות האליפות. אין ספק שאחד הגורמים שגרמו לאדומים להפעיל את סעיף הרכישה (שעמד על 170 אלף דולר), היה הפיכתו לישראלי.
מנכ"ל הפועל באר שבע דאז, אסי רחמים, גילה שמדובר בשחקן בעל שורשים יהודיים והחל להזיז את הגלגלים כדי לאזרח את הקשר, עד שבחודש ינואר קיבלו את האישור הסופי שהוציא את בריירו בן ה-26 ממצבת הזרים. הצוות המקצועי בראשות אליניב ברדה ורוני לוי, וגם רחמים בעצמו התעקשו להשאיר את הארגטינאי, בהחלטה שהתבררה כבינגו.
בסוף העונה שעברה בבירת הנגב החליטו לממש את האופציה על בריירו והעבירו את דמי ההעברה לראסינג קלוב, ומאז מוליכת הטבלה מקבלת ממנו תפוקה יוצאת מן הכלל. שערים מרהיבים וקריטיים, אחוזים יוצאי דופן בכל מה שקשור לחילוצי כדור ועבודה הגנתית בלתי מתפשרת, מציבים אותו בתור אחד הקשרים הטובים בליגת העל. בריירו כבש עד כה שישה שערים בכל המסגרות, כולם נחשבים לשערים משמעותיים מאוד וכאלו שבאו 'עם כל הלב', כיאה לשחקן ארגנטינאי שמשאיר את הכל על המגרש.
בשקט בשקט, הקשר הפך למניה הבטוחה של רוני לוי בהרכב ולראיה המשחק האחרון נגד הפועל נוף הגליל היה הראשון שהחמיץ מתחילת העונה. יחד עם ההצלחה בבאר שבע, מורגש מאוד שבריירו עדיין לא זוכה להערכה מספקת בדעת הקהל בכדורגל הישראלי. הארגנטינאי/יהודי סוגר שנה וחצי בישראל והסיבוב הראשון שלו בבירת הנגב צריך להקנות לו יותר קרדיט תודעתי ואולי אפילו לקדם את הבירוקרטיה כדי שיוכל לשחק במדים הלאומיים של ישראל.
רגע לפני פתיחת הסיבוב השני בליגת העל, הקשר של אלופת הסיבוב הראשון מספק ראיון גלוי לב ל-ONE, בו הוא חושף הרבה רבדים של צניעות, רעב לתארים, עבודה קשה ואפילו חיכוך עם הכוכבים הגדולים של ארגנטינה. אין ספק שכוכב הסיבוב של הפועל באר שבע עד כה הוא הקשר רמזי ספורי, אבל יש לא מעט שחושבים שגם לבריירו מגיעה הערכה לא פחות גדולה בשל מה שהוא מביא איתו לתלכיד החזק שבונה רוני לוי.
"לפני שהגעתי סבלתי מאוד. בעיקרון הייתה התפשטות קורונה בארגנטינה ולמשך שישה חודשים הליגה הארגנטינאית הופסקה ולא הייתה פעילות. מחודש פברואר ועד הרגע ששיחקתי בפעם הראשונה בבאר שבע בספטמבר, לא שיחקתי כדורגל, זה היה קשה”, נזכר בריירו בהגעתו לבירת הנגב. “לשמחתי כשהגעתי המצב שלי מקצועית התחיל להשתפר מאוד, הרבה בגלל הצוות המקצועי. התחלתי להיכנס לקצב. אני חושב שהייתה לי עונה סבירה במהלכה נפצעתי בכתף והיה לי קשה לחזור כמו שצריך לקראת סוף העונה. חזרתי מהחופשה לפתיחת העונה החדשה ופתחתי אותה בצורה משוגעת, כבשתי גולים ונתתי משחקים טובים ואני מרגיש היום מאוד טוב מבחינה מקצועית".
עשית משהו מיוחד בקיץ שקידם אותך?
"לא היה משהו מיוחד. הרגשתי טוב מהרגע הראשון של העונה, גם מבחינה פיזית ומנטלית. יחד עם זה הגולים הגיעו ואני שמח שזה קרה".
מה ההבדל בין באר שבע של העונה שעברה והעונה הזאת?
"אני חושב שבעונה שעברה היינו קבוצה פחות טובה. כשהדברים הלכו טוב, אז הקבוצה זרמה, אבל העונה בנו קבוצה יותר איכותית שאפשר לעשות הרבה יותר דברים מגוונים. זה לא היה רק הבדל של צוות מקצועי אלא גם הבדל של איכות שחקנים. בגלל הקורונה לא הייתה אפשרות להביא שחקנים איכותיים כמו היום".
אתה חושב שההדחה בקונפרנס ליג עזרה לכם בכך שהיום אתם עם יותר נקודות?
“זה עזר לנו כי אנחנו מתרכזים רק בליגה. המשחק הזה בקפריסין היה קשה מאוד, אבל גם עזר לנו להתקדם בתור קבוצה. הייתי רוצה להיות בשני המפעלים, אבל זה עוזר שהתמקדנו רק במפעל אחד. הכאב שהיה לנו בקפריסין עזר לנו לבוא נחושים, לפתוח טוב את העונה ולהגיע למצב שבו השגנו 31 נקודות בלי הפסד בליגה. הפסדנו עד עכשיו שני משחקים ועברנו הרבה משחקים, אבל כל מה שהיה עזר לנו להתפקס".
עם איזה שני שחקנים הכי נהנית לשחק בתקופה שלך בהפועל באר שבע עד כה?
"אני מאוד אוהב לשחק עם רמזי. בעונה שעברה אהבתי מאוד לשחק עם ז'וסוואה. אמנם אלו היו שתי קבוצות שונות בתכלית, אבל תענוג היה לשחק עם ז’וסוואה והיום כיף לשחק עם רמזי".
מה לדעתך שונה אצל רמזי ספורי של העונה?
"לדעתי הוא מציג יכולת נדירה. אני חושב שהוא לא היה יכול לשחק ככה אם לא מה שקרה לו בעונה שעברה. משהו בראש שלו השתחרר וזה עוזר לו להציג יכולת טובה יותר היום. הוא עושה דברים נפלאים באימונים והעונה הוא מצליח להביא את זה גם למשחק".
נחזור אליך, אתה חושב שמעריכים אותך פה בישראל?
"לא. אני חושב שלא מעריכים אותי מספיק, אבל זה לא מעניין אותי. אם יש כאלה שלא רואים את היכולת שלי, זה עניין שלהם ואין לי מה לעשות עם זה. אני עושה את הכל בשביל עצמי, בשביל הקבוצה ובשביל האוהדים, אני לא מחכה שמישהו יגיד שאני משחק טוב. הקבוצה היא מעל הכל, היכולת של שחקן כזה או אחר היא משנית".
לבאר שבע הייתה אופציה להאריך או להיפרד בתום עונה אחת. מתי ידעת שתישאר?
"האמת שאחרי המשחק האחרון נגד מכבי חיפה דיברו איתי שיש כוונה להפעיל את סעיף הרכישה ועד הרגע הזה לא היה ברור לי מה יהיה. זאת לא הייתה החלטה שלי אלא רק של באר שבע כי הייתה להם אופציה חד צדדית ואני שמח שזה קרה, יצאתי מאז לחופש וחזרתי לאחר מכן לאימוני הקבוצה".
מה דעתך על זה שפרשנים מעריכים את מכבי חיפה יותר במאבק האליפות?
"יש פעמים שאני לא מבין חלק מהאנשים בישראל. אם אתה מנצח רוצים שתשחק טוב, אבל אם תשחק טוב ולא תנצח, יגידו למה לא ניצחת. בעיני מה זה משרת אותנו אם תשחק יפה ולא תנצח? אם אפשר שננצח וגם נשחק נהדר זה יפה, אבל אני מעדיף קודם לנצח, זאת האמת. אני נותן הרבה כבוד למאבק מול מכבי חיפה, אני אוהב את זה כי זה משפר אחד את השני. הם משתפרים בגללנו ואנחנו משתפרים בגללם".
לא הרבה שחקנים נשארו מהעונה שעברה והקיץ ראינו הרבה מאוד שחקנים מנוסים מצטרפים. מה דעתך?
"אני חושב שבאו הרבה אנשים טובים לקבוצה. בכלל, יש אנשים טובים במועדון ויש אנרגיה טובה. זה מאוד עוזר. שחקנים עם הרבה ניסיון זה תמיד עוזר, בעיקר לרגעים הקשים. למשל איתי שכטר נכנס נגד מכבי חיפה, סחט פנדל ויצר מצבים, איתן טיבי מביא איתו הרבה מנהיגות ותמיד ניסיון עוזר. אני חושב שבעונה שעברה היו הרבה שחקנים צעירים ולא מנוסים. שחקנים כאלה צריכים לעבור תהליך כדי לתת את הפלוס. היום יש גם הרבה עומק בספסל. היום נכנס שכטר, שגיב יחזקאל, דוידה פטרוצ'י, רועי גורדנה ודור מיכה, יש הרבה שחקנים איכותיים שנכנסים ועושים את ההבדל וזה מה ששונה העונה".
מה דעתך על הביקורות מצד האוהדים על היכולת של הקבוצה?
"אני רוצה להגיד להם שהקבוצה ואני עושים הכל כדי לנצח בכל משחק ולקחת כל תואר. אני רוצה לנצח כל קבוצה, לא משנה אם היא מכבי תל אביב או מכבי חיפה, או הקבוצה במקום האחרון. אני רוצה להגיד להם שימשיכו לדחוף אותנו כמו שהם דוחפים אותנו עד עכשיו, יודע שיש משחקים שיש הרבה מה לשפר ואני מכבד את זה. הקבוצה והצוות המקצועי עושים הכל כדי שהקבוצה תשתפר ואני מאוד מעריך אותם על האהבה ושידעו שאנחנו עובדים יום יום מאוד קשה כדי להשתפר".
אוהדי הפועל באר שבע מאוד אוהבים אותך, בגלל שאתה נותן את כל הלב ונלחם על כל כדור. איך אתה מגדיר את הקשר הזה?
"על המגרש אני מרגיש את האהבה שנותנים לי וזה מאוד עוצמתי עבורי. בישראל קשה לי עם העברית ואני לא מבין מה אומרים האוהדים או התקשורת. אולי זה טוב. אני מרוכז כולי במשחק ולתת את כל הלב שלי במגרש בשביל האוהדים, ככה אני עם כולם. גם עם ההורים שלי, אח שלי, חברים שלי ובת הזוג שלי. אני רוצה לתת את כולי למענם וגם בכדורגל זה ככה".
עוצרים אותך ברחובות באר שבע?
"אני לא רגיל לזה שעוצרים אותי להצטלם, אני מאוד מתבייש כי אני לא רגיל לזה שאנשים עוצרים אותי. האוהדים שרואים אותי תמיד מחמיאים ואני לא יודע איך להגיב, כי אני בן אדם רגיל כמו כל אחד, שאוהב לשחק כדורגל".
מה הדבר הכי משוגע שקרה לך מבחינת הקשר עם האוהדים?
"הדבר הכי משוגע שקרה לי האמת לא היה בכלל בישראל. איש אחד שמטפל לי בכמה דברים בארגנטינה, קבע פגישה עם איש עסקים כדי שיעזור לי במשהו, אז אותו איש עסקים מספר לי שההורים שלו גרים בבאר שבע, מכירים אותי והם אוהדי הפועל באר שבע. לא האמנתי שבמקום אחר בעולם, עוד בארגנטינה, מכירים אותי בתור שחקן הפועל באר שבע".
אם אתה כבר אזרח ישראלי, היית רוצה לשחק בנבחרת ישראל?
"היית מאוד רוצה לשחק בנבחרת ישראל. בבאר שבע אומרים לי שאני חייב לשחק בנבחרת ישראל, אבל מתוך הנבחרת אף אחד לא דיבר איתי. הייתי בנבחרת של ארגנטינה עד גיל 20. אמרתי לבת זוג שלי שאני רוצה לשחק בגביע העולם. לשחק בנבחרת ישראל זה הכל מבחינתי, יחד עם ההכי טובים במדינה. בנוסף להגן על חולצה של מדינה זה וואו בשבילי, הורג אותי לחשוב על זה. בבאר שבע אני נותן את הכל אז בשביל הנבחרת זה עוד יותר מרגש. זה יהיה מאוד משמעותי בעיניי לייצג את המדינה".
בבאר שבע אתה משחק בתור קשר אחורי, בארגנטינה שיחקת ברוב הזמן בתור בלם. איפה אתה מעדיף לשחק?
"בארגנטינה שיחקתי גם קשר וגם בלם. אני אוהב לשחק בתור קשר אמצע. בקבוצה ששיחקתי בארגנטינה אמנם תופקדתי כבלם, אבל הייתי הרבה עם הכדור. הקבוצה ששיחקתי בה הייתה התקפית מאוד. הייתי מתופקד כבלם, אבל הייתי יוצא קדימה עם הכדור בתור קשר, כי המאמן סימן אותי בתור אחד המוסרים הטובים של הקבוצה".
אז איך הגיעה לארגנטינה ההצעה לבוא לשחק בבאר שבע?
"יום אחד הייתי בבית שלי וקיבלתי הצעה טובה מקפריסין ולא רציתי ללכת לשם. כמה זמן לאחר מכן קיבלתי טלפון מאליניב ברדה ששאל אותי אם אני רוצה לשחק בישראל. לא היה לי מושג על הליגה בישראל ועל הפועל באר שבע, לא ידעתי כלום. התחלתי לחקור ולא הייתי בטוח, אבל היום אני צריך להגיד תודה לברדה ולמועדון ששכנעו אותי להגיע".
המשפחה שלך לא פחדה?
"מהרגע הראשון כשחקן כדורגל צעיר בארגנטינה אתה מתכונן ליום הזה שתצטרך לקום ולעזוב את הבית שלך למדינה אחרת. ברגע שהייתה לי הזדמנות לעזוב החלטתי ללכת על זה והמשפחה שלי תמכה בי. לא הייתה שאלה כמו 'למה אתה נוסע למקום רחוק' או משהו כזה, החלטתי שאני הולך על זה. כמובן שהתייעצתי עם ההורים שלי".
איך החיים בישראל שונים מארגנטינה?
"החיים בארגנטינה ובישראל שונים מאוד. בארגנטינה יש את המשפחה והחברים שלי ואת המקומות שאני מכיר. פה המזג אוויר נהדר, החופים מדהימים. הייתי מעדיף לגור בישראל עם החברים והמשפחה שלי, זה היה מושלם, אבל לצערי זה בלתי אפשרי".
בתור אחד שהגיע ממדינה שלא חוותה מלחמות הרבה שנים, איך התמודדת עם המצב הביטחוני כמו למשל ב'שומר חומות'?
"את הפעם הראשונה עברתי לבד. אני לא רגיל לשמוע סירנות וטילים מתפוצצים. בארגנטינה יש מקומות שסירנה זה לצורך הפסקת צהריים. ברור שזה מפחיד לשמוע סירנות כי אני לא רגיל, אבל תוך כמה ימים המצב חוזר לקדמותו, הפחד נגמר והכל חוזר להיות רגוע".
בבית לא חוששים מהמצב הזה?
"בארגנטינה המון אנשים שואלים אותי 'מה אתה נמצא במדינה שנמצאת במלחמה עם טילים והכל?', אבל אני אומר שמדובר בכמה ימים בשנה שיש הרבה טילים, אבל בארגנטינה אתה יכול לצאת לרחוב ומישהו יהרוג אותך בגלל טלפון. אז אני אומר להם, 'מה עדיף לסבול כמה ימים בשנה, או במלחמה יום יומית כמו בארגנטינה? אז אם אני חושב בצורה מאוזנת, יותר מסוכן בארגנטינה".
חשבת לעזוב?
"ממש לא. אח שלי היום נמצא בתל אביב ואנחנו נפגשים הרבה. כמובן שההורים לפעמים דואגים כי יש להם שני ילדים בישראל והם לא מבינים את המציאות שיש פה. מה שהם רואים בטלוויזיה זה מוגזם ולא באמת משקף את המציאות בישראל. אבא שלי בא לביקור לא מזמן והוא אפילו היה רוצה למצוא עבודה כאן. הוא כבר חזר לארגנטינה אבל הרגיש פה מאוד בבית, אהב את המזג אוויר והתרבות שיש פה".
קיבלת את האזרחות שלך מתוקף שורשים יהודיים, מה אתה יכול לספר על החגים בארגנטינה?
"למען האמת אנחנו בארגנטינה משפחה חילונית. מה שכן, בראש השנה היינו עושים ארוחה חגיגית עם סבתא שלי, אבל פה בישראל גיליתי יותר את החגים היהודים וזה מאוד מעניין".
מה ההבדל בין הליגה הארגנטינאית לישראלית?
"בליגה הארגנטינאית יש מלחמה על כל כדור. בליגה הישראלית יש הרבה שטח. בשבילי הכדורגל זה לעבוד קשה, ללחוץ על הקבוצה השנייה כדי שיעשו טעות ואז לצאת להתקפות. בישראל יש הרבה קבוצות שסוגרות את המשחק לאחור וזה מקשה מאוד, ההתקפות נעות מרחבה אחת לרחבה השנייה ואין אמצע".
בת הזוג שלך, מנואלה, באה להיות איתך בישראל, איך ההרגשה?
"כן חברה שלי באה לבאר שבע לגור יחד איתי. היא דיג'יי ועורכת מוסיקלית במקצועה. אנחנו מכירים טוב שלוש שנים וחצי אבל רק בחצי שנה האחרונה הפכנו לזוג. האנשים פה אוהבים מאוד את המוסיקה שלה והיא מרגישה פה בנוח, היא אפילו הופיעה כמה פעמים במועדון הפורום. היא אוהבת את ישראל ולא רוצה לעזוב".
מה לגבי האוכל בישראל? התחברת למשהו?
"פלאפל אני אוהב, אבל בגדול אני פחות אוהב את האוכל בישראל. משתמשים פה בהרבה מרכיבים, תבלינים ושמים גם הרבה חריף (צוחק). שווארמה זה יותר נורמלי ביחס לארגנטינה, אבל יש מקרים למשל שהזמנתי סלמון במסעדה וזה הגיע עם הרבה תבלינים אבל אני אוהב סלמון רק עם מלח פלפל. יש מקומות שאני אוהב לאכול אבל אני אוהב לבשל בבית דברים בסיסיים כמו דגים, אורז, מרקים, שניצל, לא יותר מזה".
מה החלום שלך עם הפועל באר שבע ובכלל בתור שחקן?
"אני רוצה לזכות עם הפועל באר שבע בכל תואר אפשרי. בין אם זה גביע הטוטו, גביע המדינה, אליפות ובעצם כל תואר שאפשר להשיג. אחר כך החלום שלי מבחינה אישית זה לשחק בטורניר גדול עם נבחרת ישראל".
מי השחקן הארגנטינאי שהכי השפיע עליך?
"קודם כל ליאו מסי זה השחקן הכי גדול עבורי, אבל מן הסתם הוא לא בתפקיד שלי. אני מאוד אוהב את פרננדו גאגו מבחינת האיכויות שלו".
מי המאמן שהכי השפיע עליך?
"הייתי במועדון גדול בארגנטינה, ראסינג קלוב, אבל היו שחקנים גדולים כמו ליסנדרו לופז, מיליטו, קאמוראנסי ועוד, ככה שלא היה מקום לשחקנים צעירים כמוני. המנג'ר של חימנסיה חוסטיסיה, אריאל הולאן, רצה אותי והזמין אותי לשחק בקבוצה אדירה שמורכבת משחקנים צעירים שמושאלים מהמועדונים גדולים כמו בוקה, ריבר, ראסינג, אינדפנדינייטה ועוד. דיפנסיה חוסטיסיה הייתה מורכבת ממושאלים שאין להם מקום במועדונים שלהם. לא שיחקתי הרבה בראסינג כי קאמורנסי שיחק בעמדה שלי ולא יכולתי להתקרב להרכב”.
אז יצא לך לשחק עם או מול הרבה כוכבים ארגנטינאיים?
"זה נכון. מיליטו, קאמורנסי, דה פול, די מריה, לאוטרו מרטינז, הם חלק מהשחקנים גדולים ששיחקתי איתם, מולם ואפילו התאמנתי איתם בנבחרת".
מה זאת אומרת? התאמנת עם הכוכבים הגדולים של ארגנטינה?
"כשהייתי בן 18, הייתי חלק מהנבחרת הצעירה של ארגנטינה. בהכנות לקראת מונדיאל 2014 בברזיל, אז הגיעה ארגנטינה לגמר, הטיסו אותנו למשך חודש לברזיל כדי להתאמן יחד עם הסגל הרחב. להתאמן עם מסי ושחקני הנבחרת הבוגרת זאת הייתה חוויה מטורפת".
קון אגוארו פרש מכדורגל השבוע מסיבות רפואיות, כמה זה כואב לך בתור ארגנטינאי?
"זה הפסד גדול לכדורגל. האמת שנפגשתי עם קון אגוארו יחד עם מרסלו מלי בשדה התעופה, זה היה בדיוק כשהוא עמד לחתום בברצלונה ואנחנו טסנו לחופשה בארגנטינה. בירכנו אחד את השני ואיחלתי לו בהצלחה".
איפה נראה את מריאנו בריירו בעוד 5-6 שנים?
”אני לא יודע איפה, זה עוד הרבה זמן. אני אוהב ליהנות מהחיים והייתי רוצה בעתיד ליהנות מהם יותר. אני אחד כזה שמתמקד יותר בהווה ופחות מתעסק בעתיד. יש לי עוד הרבה דברים להגשים, אבל קודם כל להצליח עם הפועל באר שבע, לזכות בכל תואר אפשרי ולהגיע לליגת האלופות עם המועדון הזה, אחר כך אני ארצה להתקדם למועדון אחר באירופה".
מסי והקבוצה המנצחת באימון של פ.ס.ז'
