בשנת 2021 אומנם לא קיבלנו הרבה רפאל נדאל ורוג’ר פדרר, אבל עדיין השנה החולפת סיפקה הכול מהכול – דרמות, הפתעות, כוכבים עולים, סיפורים מרגשים, תצוגות אדירות, סינדרלות ומה לא. בסופו של דבר ואחרי 16 שנים של שליטה מוחלטת לגמרי על ידי שלושת הפנומנים מספרד, שווייץ וסרביה, עושה רושם שהשנה הזו תיזכר כזו שסימנה את תחילת המהפכה הגדולה בעולם הטניס.
ג’וקוביץ’ הצטיין, מדבדב ניפץ את תקרת הזכוכית
למרות שהיא הסתיימה בצורה מאכזבת עבורו, ללא מדליית זהב ובלי גולדן סלאם, נובאק ג’וקוביץ’ הוא ללא ספק המצטיין של השנה. שלושה תארי גראנד סלאם ששמו אותו באותה שורה עם מלך החימר והפנומן השווייצרי, זכייה היסטורית ברולאן גארוס, כשנישל באופן מפתיע מהתואר את נדאל. גיוון, גיוון ועוד פעם גיוון, על משטח קשה, על דשא, על חימר, הסרבי, שהפך את עצמו כמעט לבלתי שביר, הבריק על שלושת המשטחים ואחרי 2011, שבאמת הייתה יוצאת דופן בכל פרמטר, זו ללא ספק גם השנה המרשימה בקריירה הענפה של הג’וקר.
אלכסנדר זברב זכה במדליית הזהב הנוצצת והפך סוף סוף לגיבור מקומי בגרמניה אחרי כמה שנים בהן לא הצליח להראות את הפוטנציאל הטמון בו, אבל מי שבאמת ראוי לכל המחמאות ועשה את קפיצת המדרגה של “היורשים” הוא דניל מדבדב. הכוכב הרוסי, שגם הוביל את נבחרתו לזכייה בגביע דייויס, חתם עונה אדירה – הוא שבר סוף סוף את תקרת הזכוכית וזכה בגראנד סלאם ראשון בקריירה אחרי הופעה מושלמת בגמר אליפות ארצות הברית מול נולה.
המדורג שני בעולם קיבע את מעמדו כשחקן המשטח הקשה הטוב בעולם כיום ועושה רושם שזו רק תחילת הדרך של השחקן בן ה-25, שאולי הביא לסבב לא את הטניס היפה והקלאסי עם החבטות המושלמות, אבל יעיל מאוד ומלא בעוצמות. להיות ברשימה אחת עם שלושת הגדולים הוא לא יהיה, וכנראה גם אף אחד בעשרות השנים הבאות, אבל אם יש שחקן אחד שנראה שניפץ את ההגמוניה המוחלטת שלהם זה מדבדב. כמובן שעוד חזון למועד, ואליפות אוסטרליה כבר בפתח, אך זכייה של הרוסי גם שם תהווה חותמת סופית לכך שהמהפך הגדול הושלם.
נדאל כשל במגרש המשחקים שלו, ציציפאס איבד כיוון
והיה גם צד מאכזב ל-2021, בעיקר אצל שניים – רפאל נדאל, ששוב התמודד עם פציעות ובכל זאת היה רחוק משחק בודד מלהפוך לשיאן תארי המייג’ור בפסגה הנוצצת, מקום שמעולם לא היה בו. אולם הספרדי כשל דווקא במגרש המשחקים הפרטי שלו בצרפת ועל הדרך גם נתן ליריבו הגדול מסרביה בוסט גדול לעבור אותו בטבלת הגדולים ביותר. באופן סמלי, את השנה הנוכחית הוא סיים עם הידבקות בנגיף הקורונה, בתקווה עבורו ש-2022 תהיה טובה אליו הרבה יותר.
הוא אולי מדורג רביעי בעולם, אבל סטפנוס ציציפאס בהחלט אחד המאכזבים הגדולים של השנה הנוכחית. בהיעדר הכוכבים הגדולים, היה מצופה מהיווני הכישרוני לעשות את קפיצת המדרגה כמו מדבדב או לפחות כמו זברב, אבל מאז אותו הפסד כואב בגמר בצרפת, אחרי שכבר הוביל 0:2 במערכות, ציציפאס כבר לא אותו שחקן – התרסק בווימבלדון, בטוקיו ובארצות הברית. יכולת יש, גם טיימינג טוב היה, אבל נראה שהמדורג רביעי לא מצליח לעשות את השדרוג הדרוש באופי.
הסינדרלה מספרד, קספר השד והקאמבק הבריטי
הסינדרלה השנה הוא ללא ספק קרלוס אלקראס, הספרדי בן ה-18 שכונה היורש של נדאל, וזו תהיה הצלחה ענקית עבורו אם יגיע לשליש מההישגים של השור ממיורקה, אך אין ספק שצפוי להיות עתיד מזהיר. הוא משחק כמו טניסאי בשל ובוגר הרבה יותר מגילו, הוא מביא עוצמות בלתי רגילות ובעל חבטת בקהנד שתי ידיים פשוט קטלנית. זכייה בתחרות הדור הבא, ניצחונות בטורנירי 250 נקודות והתעלות אדירה מול ציציפאס בארצות הברית נתנו לטניס הספרדי תקווה עם הדבר הבא שלהם. גם הוברט הורקאש ראוי לציון השנה – הפולני האלמוני טיפס לאט לאט במעלה הסבב עד שהגיע לעשירייה הראשונה, כולל הגעה לחצי גמר ווימבלדון.
עוד שם שעשה קפיצה גדולה השנה הוא קספר רוד. הנורבגי שממשיך את הדרך של אביו בעולם הטניס (גם המאמן שלו) יהיה שם דבר בשנים הקרובות. הוא רק בן 22, אבל מסתמן כשחקן מאוד שלם ומגוון על שלושת המשטחים. רק לפני כחודש וחצי הוא הגיע לחצי גמר אליפות סוף השנה, כשקודם לכן גם גרף בזה אחר זה את טורנירי ה-250. והייתה השנה גם תופעה אחת – אנדי מארי קוראים לה. הבריטי בן ה-34, שכבר היה שנייה לפני פרישה ובכל זאת חזר ורחוק מלהתבזות. מי שדורג בעבר ראשון בעולם הזכיר נשכחות עם כמה ניצחונות גדולים על מדורגים מהטופ 50, בתקווה עבורו להמשיך את המגמה גם ב-2022 ולחזור למאה הראשונים.
עוד שנה של הפתעות בסבב ה-WTA
מאז שסרינה וויליאמס ירדה מגדולתה, סבב הנשים כבר לא עם פייבוריטית אחת ברורה ואם השנים האחרונות התאפיינו באי יציבות מצד השחקניות המובילות בעולם, 2021 כבר הייתה הפתעה אחת גדולה. נאומי אוסקה, שבהמשך השנה גם לקחה הפסקה מהטניס (“תחושת הקלה בניצחונות, עצב גדול בהפסדים”), פתחה את השנה כפי שסיימה את 2020 עם זכייה בק-טו-בק, הפעם באליפות אוסטרליה. היפנית זכתה בגראנד סלאם הרביעי שלה, אבל היא לא ממש הסיפור הפעם.
השנה נמשכה עם זכייה יוצאת דופן ומפתיעה ביותר של ברבורה קרייצ’יקובה, שחקנית זוגות מחוננת, שהלכה עד הסוף בצרפת והדהימה את כולם עם דאבל ברולאן גארוס, כולל גביע בזוגות. הצ’כית בת ה-25 זכתה במייג’ור הראשון שלה וקצת בישרה על מה שעתיד לבוא. בווימבלדון אמנם הייתה זכייה די צפויה (עד כמה שאפשר לומר זאת על טניס הנשים) עם גראנד סלאם מספר שתיים של המדורגת ראשונה בעולם, אשלי בארטי.
לקינוח לסוף השנה קיבלנו את אליפות ארצות הברית הפתוחה, שסיפקה עניין ממש כמו בסרט אמריקאי. גמר הטורניר הפגיש בין אמה רדוקאנו הבריטית בת ה-18, לליילה פרננדס, הקנדית בת ה-19 (“המורה אמרה שלא ייצא ממני כלום בטניס וזה נתן לי דרייב”). אם בטרם הטורניר מישהו היה מנחש את זהות העולות למעמד המכריע היו כנראה אומרים לו שהוא השתגע, אבל כנגד כל הסיכויים והתחזיות, השתיים האלמוניות, ובמיוחד הקנדית, עלו לקרב הנוצץ על התואר. כידוע, זה נגמר עם זכייה של רדוקאנו, שהפכה גם לכוכבת מקומית והביאה הרבה כבוד לטניס הבריטי, מאז ימיו הגדולים של אנדי מארי.
אמה, שהחלה את דרכה עוד בשלב המוקדמות, לא שמטה מערכה אחת לאורך הטורניר כולו והמסע הזה שעשתה ייזכר ללא ספק כאחת הזכיות הגדולות בטניס הנשים. בתווך גם הטורניר האולימפי סיפק יופי של דרמה, בלינדה בנצ’יץ’ השווייצרית חתמה את רגע השיא בקריירה שלה והפכה לאלופה אולימפית, כשברקע הכישלון הגדול של התקווה המקומית – אוסקה. סוף השנה היה בסימן ספרדי – גרביניה מוגורוסה המנוסה ניצחה את הטורניר הנוצץ באליפות סוף השנה של סבב ה-WTA.
ההיעלמות הגדולה ופרשת זברב
במקביל גם היו שתי פרשיות לא נעימות. הראשונה והמוכרת היא כמובן עם היעלמותה של הכוכבת הסינית, פנג שוואי, ששמה את שיתוף הפעולה בין סבב הנשים לסין בסימן שאלה גדול. שוואי חשפה שעברה תקיפה מינית של סגן ראש הממשלה בסין, נעלמה ליותר משבועיים, הראתה אות חיים באמצעות התקשורת הממלכתית והודיעה שהכול בסדר, כשלאחר מכן גם סיפרה שהדבר לא קרה באמת. ערפל כבד מאוד מרחף מעל הפרשה הזו ומעניין יהיה לראות כיצד זה ישפיע על סין בספורט העולמי ב-2022, כשכבר היו לא מעט קולות של ספורטאים, שקראו לא לשתף פעולה עם הסינים.
עוד קודם נחשפה פרשה מסעירה מסבב הגברים. אולגה שיראפובה, חברתו לשעבר של אלכסנדר זברב, התלוננה על אלימות קשה ביותר של הכוכב הגרמני כלפיה. שיראפובה טענה שהושפלה לא פעם ואף ספגה מכות מזברב, שמצדו הכחיש את המיוחס לו. לראשי ה-ATP לקח זמן, אך הם בסופו של דבר, לצד ההד התקשורתי הגדול, הודיעו שיחקרו את המקרה המדובר. בינתיים על המשטח זה לא השפיע יותר מדי על הגרמני, שרשם שנה מרשימה, כולל הזהב בטוקיו.
