כמדי שבוע, בית הדין של ההתאחדות לכדורגל פתח את שעריו היום (רביעי) לצורך הדיונים שעל הפרק. מכבי תל אביב הגיעה פעם נוספת, וזאת בעקבות אירועי המשחק מול מכבי נתניה, בגין התנהגות בלתי הולמת של קהל אוהדים. כזכור, דני עמוס קרא לשופט והתלונן על קריאות: “דני עמוס ההומו”, מצד הקהל הצהוב ב-2:2 האחרון בין הקבוצות. הדיין הוא נעם ליובין, כאשר נציגת מכבי היא עורכת הדין יעל מרגלית.
בסופו של דבר, הדיין ליובין החליט לזכות את מכבי תל אביב ולא להעניש את הקבוצה לאור הקריאות. בהחלטתו ציין בין היתר: “גם תקנון המשמעת של ההתאחדות לכדורגל אינו מייחד סעיף או חלקו במיוחד לקריאות על רקע נטייה מינית וכך נותרנו למעשה עם השאלה האם ‘הומו’ מהווה קריאה בלתי ראויה השונה מכל קללה אחרת, קשה ממנה ואשר ראוי כי בגינה תעמוד קבוצה לדין?
“לאחר ששקלתי החלטתי כי לא כך הוא הדבר ואסביר בקצרה. חיים אנו בתקופה אחרת, תקופה שבה קיימת פתיחות רבה יותר של הציבור כלפי נטייתו של אדם, וטוב שכך, ואין צורך להכביר בדוגמאות. לטעמי מה שנחשב בעבר כקללה או עלבון, אינו מהווה עוד קללה או עלבון במאה ה-21 אלא לזה המשמיע את אותה קריאה ועל היותו בור וחשוך בחושבו כי הקריאה ‘הומו’ הינה עלבון”.
מהלך הדיון
עו”ד מרגלית: “מבחינת המועדון, לקריאות האלה אין מקום במגרשי הכדורגל. כפי שבית הדין יודע, המועדון פועל בכל המשאבים הבלתי מוגבלים שעומדים לרשותו על מנת ליצור חווית כדורגל לכל המשפחה. אבל צריך להבין איפה אנחנו נמצאים: במגרש הכדורגל. למרות שהתובע שלח מכתב לקבוצות לפני שנתיים, זה עדיין לא הופך את הקריאות האלה לעבירה ולהעמדה לדין”.
מרגלית הוסיפה: “הקבוצה עומדת לדין על פי תקנון המשמעת של ההתאחדות. אנחנו לא בבית המשפט וחוק האלימות שהתובע צירף לא רלוונטי. התקנון מציין אילו קריאות אסורות במגרשים, וסעיף הקריאות על פי נטייה מינית לא מופיעות. אין שום דבר בתקנון על קריאה מינית או רקע מיני. באופן הזוי התובע בחר לשלוח כתב הגנה מיוזמתו להחלטה להעמידנו לדין. לא ביקשנו הבהרות והוא החליט לשלוח כתב הגנה. זה אומר שהוא לא הרגיש בנוח עם העמדתנו לדין”.
מרגלית: “בתקנון המשמעת ובכללי ההתנהגות לא מפורט שום דבר בנוגע לקריאות הללו. אנחנו לא שמחים עליהן, אבל זה עניין חינוכי רוחבי ולא של העמדה לדין. היום הגענו לזה ומחר נגיע לקריאות כמו השופט בן זו**, יא אשכנזי או אתה משחק כמו אישה. לאן אנחנו רוצים להגיע עם זה? אפילו קריאות שואה למכבי, נאצים וכד׳ לא מגיעות לבית הדין”.
לובין: “על נאצים כן מגיעים לבית הדין”.
מרגלית: “יש כאן אכיפה בררנית. אין משחק שלא נשמעות הקריאות הללו ומעולם קבוצה לא עמדה לדין על קריאת ‘הומו’ לעבר שחקן או שופט. ולצערי יש אותן בכל מגרש. במשחק בין חיפה להפועל ב״ש, נכתב שאחד השחקנים קרא לבנאדו קוקסינל ולא חושבת שטיפלו בזה”.
מרגלית: “מה האוהדים והקבוצות יכולות ללמוד מזה ומדוע התובע בוחר לא להעמיד לדין במקרה ההוא ופה כן?”.
מרגלית: “אין תקדים להעמדה כזאת לדין וכל התכלית של אחריות שילוחית היא היכן המועדון לא פעל כפי שמצופה ממנו. איפה שניתן היה לצפות מאיתנו לנקוט באמצעים סבירים, ניתן להרשיע. כיצד היה מצופה מאיתנו למנוע את זה וכיצד מצופה מאיתנו לפעול בעתיד? להרחיק אוהד או להגיש תלונה במשטרה, לא יחזיק בבית המשפט. חייב להיות איזשהו בסיס לפיו הקבוצה לא עשתה כמצופה ממנו”.
מרגלית: “באחת הכתבות שדני עמוס עשה הוא אמר שהשופטים אמרו לו שזה חלק מהמשחק. המועדון פועל מול האוהדים בכל התנהגות אחרת שמנוגדת לדין. יש לזכות את הקבוצה ולתת לה אזהרה בלבד.
לובין: “יעל, בואי ניקח את מקרה אמסלם ההומו מהכדורסל”.
מרגלית: “זו תביעת לשון הרע. גם שם מצוין שאמסלם בחר שלא להילחם מול האוהדים. התביעה היא נגד עיתון ולא נגד אוהדים שקראו לו ככה. גם השופטת ציינה שהיא לא בטוחה שיש מקום בזמנים המודרניים להטיל פיצוי על אמירה שלא אמורה להיות עלבון. עברו 30 שנה והיום לא בטוח שהיה נפסק פיצוי כזה. דני עמוס הצהיר בכל מקום שהוא אינו הומו. יש פה אולי דיבה, אבל לא מספיק להכיל אחריות שילוחית על קבוצה. זה מדרון חלקלק”.
יעקב בוזגלו מגיב למסע"ת הפרישה של מאור
