בצל פיגועי הטרור הנוראיים שקרו השבוע ולאחר חשיפת ONE על ההודעה ששלח ערן זהבי בקבוצת הווטסאפ של הנבחרת, בעקבותיה שחקנים מהמגזר הערבי דוגמת רמזי ספורי ואיאד אבו עביד מהפועל באר שבע גינו את התקריות, שחקן נוסף מהקבוצה מהנגב שגם משחק בנבחרת ישראל, חאתם עבד אלחמיד, כתב פוסט תקיף ושיתף בסיפורו האישי והמרגש, כשבסיומו גם כן גינה את הפיגועים.
“אחרי כל מה שקרה השבוע החלטתי לשתף אתכם בסיפור החיים האישי שלי. בשנת 2008 רק התחלתי לשחק כדורגל במסגרת וזה היה בנערים א' של בני סכנין. אח שלי הקטן מוחמד היה בא איתי לכל האימונים. אחרי אחד האימונים עצרנו בצד הכביש והוא ירד לקנות לנו מהמכולת משהו לאכול.
בדרך חזרה במעבר חצייה מכונית באה במהירות ופגעה בו. מוחמד עף מטרים רבים קדימה ונפל על הראש. כל זה קרה מול העיניים שלי. רצתי אליו, שמתי אותו על הרגליים שלי והוא פשוט עצם את העיניים ומת לי בין הידיים. האירוע הזה ריסק אותי, את ההורים שלי ואת המשפחה כולה לרסיסים.
להתאושש מכל זה ולהרוויח את ההורים שלי מחדש היה אתגר חיי. המשימה ששמתי לי מול העיניים היה לשקם את המשפחה שלי. אמא שלי אמרה אז בריאיון משפט שנמצא אצלי בראש. בשבילי זו תמצית האנושות והחינוך שאני גדלתי עליו בבית. ״הכאב על מותו של בני עצום. ואנחנו עדיין לא מעכלים שהוא נהרג. אבל מרגש לדעת שמוחמד שהיה רק בן 14, הציל חיים של כל כך הרבה אנשים״.
אחרי שהחלטנו במשפחה לתרום את האיברים של אחי ניגשו אלינו בבית החולים אנשים שאמרו בדרך מרומזת שצריך לתרום את האיברים רק לערבים. ההורים שלי סירבו בכל תוקף וביקשו מבית החולים לתרום את האיברים לפי דחיפות ללא הבדל בין ערבים, יהודים או אחרים כי זה מעשה אנושי של הצלת חיים.
כיום חיים שבעה בני אדם בזכות האיברים של אחי מוחמד. חמישה מהם יהודים שאנחנו לעיתים נפגשים איתם וזה מחמם לנו את הלב. זה הסיפור שלי ושל המשפחה שלי. גדלתי על אנושיות וערכים מהבית וכך אני מחנך את הילד שלי. אני מסרב בתוקף להיות מקוטלג, אך ורק בגלל שאני ערבי, עם פיגועים וטרור. אני לא מוכן שיבקשו ממני לגנות את זה אך ורק מהעובדה שאני ערבי. אף אחד לא יטיף לי ולמשפחה שלי מוסר לא משנה כמה הוא יהיה גדול מפורסם או בעל כוח.
אבל בהחלט, ומתוך אמונה שלמה בזה כבן אדם ולא כערבי, אני מוקיע טרור בכל סוגיו, משתתף בצערן של משפחות הנרצחים ומאחל החלמה מהירה לפצועים. אני מתפלל שנדע כולנו ימים שקטים יותר”.
הכוכב הצעיר והעולה של הפועל ירושלים
