בית משפט השלום בראשון לציון דחה היום (חמישי) את בקשת הבקרה התקציבית ובית”ר ירושלים לשחרור הכספים שניתנו לבקרה כביטחון על ידי הבעלים משה חוגג, לאחר שהמדינה הקפיאה את חשבונות הבנק שלו בהמשך לפרשת “המשחק הגדול”. את בית”ר ירושלים ייצג עו”ד יצחק יונגר, את ההתאחדות לכדורגל ייצגו עו”ד עמית פינס ועו”ד אבישי איפרגן ואת המשטרה ייצג רפ”ק אריאל פרידמן.
בידי הבקרה התקציבית יש ערבויות על סך של שלושה מיליון ש”ח, אך לא ניתן לממש אותן כדי להמשיך ולהפעיל את הקבוצה. הבקרה, ההתאחדות ובית”ר ירושלים כבר פנו למשטרה על מנת לשחרר את הכספים, אך זו סירבה, ולכן פנו לבית המשפט, שסירב גם כן לשחרור באמצעות השופט, ארז מלמוד.
הנאמן של המועדון מהבירה, עו”ד יצחק יונגר, אמר ל-ONE על ההחלטה של בית המשפט: “זו החלטה שהיא לא טובה עבור בית”ר ירושלים, אבל נשתדל להתמודד איתה. נצטרך לעבוד קשה יותר”.
מהלך הדיון
רפ”ק אריאל פרידמן הציג בפני בית המשפט מסמך עדכון על התיק.
עו”ד עמית פינס: “אמרנו הכול בהרחבה בכתב. מה שניצב על הכף זה שני אינטרסים ציבוריים. מבלי להקל ראש באינטרסים של המשטרה, יש גם אינטרס ציבורי נוסף ואין גם להקל בו ראש - וזה המשך קיומה של בית”ר ירושלים. יש סכנה מוחשית שהמועדון יקלע לחדלות פרעון אם לא ישוחררו הכספים. יש לכך השפעה במעגלים הולכים ומתרחבים, מהקבוצה, דרך השחקנים והעובדים, ועד לאוהדים.
“זה אירוע שיכול להשפיע לרעה על כל הכדורגל הישראלי. כל הטיעונים שלנו צופים פני עתיד, לא רלוונטי מה קרה. צריך להסתכל איך נמשיך מפה והלאה, ובאיזה מסלול נבחר של שחרור הכספים המעטים הללו כדי שהקבוצה תמשיך ותסיים את העונה, או ללכת לחדלות פרעון. יותר סביר שנצעד במסלול של שחרור הכספים או חלקם כדי לאפשר לבית”ר להמשיך לתפקד עד לסוף העונה כדי שניתן יהיה למצוא רוכש לעונה הבאה”.
עו”ד יצחק יונגר: “באנו לזעוק את זעקת הקבוצה. כתוצאה מתפיסת הנכסים של משה חוגג, על אף שבמהלך השנים האחרונות עמד בהתחייבויות להזרמת כספים לקבוצה, במצב רגיל הוא היה צריך להזרים את הכספים. בגלל שהוא לא מסוגל לעשות זאת כרגע, הקבוצה בפני חדלות פרעון. עשינו מה שניתן כדי להקטין הוצאות, עשינו תוכנית קיצוץ לפיה רוב העובדים קיצצו 25% משכרם, ועשינו תכנית מול הספקים כדי להקטין התחייבויות. אני לא מבין את המשטרה. היא בונה על כך שמשה חוגג ימכור את הקבוצה והיא תקבל את התמורה מהמכירה. איך אני יודע זאת? משום שהיא הטילה עיקול על המניות והכספים.
“אם הקבוצה תגיע לחדלות פרעון, מעבר לחובות, הסיכוי שיהיה אפשר למכור אותה ולקבל תמורה הוא אפסי. לכן למשטרה יש חובה לשמור על הנכס. אם לא יוזרם הסכום הנמוך שאנחנו מדברים עליו, והקבוצה תגיע לחדלות פרעון, התוצאה היא שהם לא יקבלו שום דבר עבור המניות. הבנתי שביתו של משה חוגג נתפס אבל הוסכם שתשלומי המשכנתא ישולמו כדי לשמור על הנכס, אז מה ההבדל פה? אי אפשר לתפוס מניות של הקבוצה ולא לאפשר לה לקבל כספים”.
עו”ד יונגר: “יש פה עובדים ושחקנים, שאם לא יוזרם הכסף לקופה - הקבוצה לא תוכל לשלם את שכרם. יהיה פה גם נזק לאוהדים שיש לה כמות הכי גדולה בארץ. יש נזקים גם לכדורגל, לזכויות שידור ולציבור בכלל”.
השופט מלמד הגיב: “אנחנו בהליכים של סעדים זמניים. לא בפירוק או בחדלות פרעון. בינתיים זה שלב מקדמי. במקביל, יש חשד יותר מסביר שהכספים שאדון חוגג רכש באמצעותם בנטלי, פרארי, מטוס או קבוצת כדורגל - הם הושגו במרמה. יש פה עשרות אם לא מאות אנשים ששמו כספם על קרן הצבי לטובת מיזמים כאלה ואחרים, אבל לא קיבלו כסף”.
עו”ד יונגר השיב: “בית”ר היא לא משה חוגג. היא נכס. זה נכס בעל חשיבות ציבורית. לא ייתכן שיגרמו לנפילת הקבוצה. מה ההבדל בין הבית שלו לקבוצת הכדורגל שלו? צריך לשמור על הנכס. דווקא בגלל שזה סעד זמני, צריך להיות אינטרס ציבורי גם לטובת הקבוצה. בית המשפט צריך לעשות איזון”.
השופט ארז מלמד שאל: “אתם מדברים על גרעון של שבעה מיליון שקלים לקבוצה. נניח שנפריש את שלושת מיליון השקלים, הרי מה מונע ממך בעוד חודש שתגיע לפה בכל אופן עם גרעון?”.
עו”ד יונגר טען: “זה לא נכון. יש פה את בקרת התקציבים שמכיר את הנתונים. על פי הנתונים שאני מכיר, אנחנו יודעים לסיים את העונה עם שלושת מיליון השקלים הללו. אני אדע לסיים את העונה עם הסכום הזה. אני גם מקווה ומאמין שיבוא רוכש. אני מאמין שנצליח למנוע חדלות פרעון. הבעיה היא שיש פער תזרימי עד לסיום העונה הנוכחי שתסתיים בסוף חודש מאי, זה מה שחשוב. כמות ההתחייבויות תהיה נמוכה יותר”.
השופט מלמד תהה: “על סמך מה אתה אומר את זה?”
עו”ד יונגר ענה לשופט וטען: “תקציב השחקנים בעונה זו הוא 20 מיליון שקלים. בעונה הבאה הוא יהיה פחות משישה מיליון שקלים. זה כי שחררתי שחקנים וייתכן שעוד נשחרר. גם אם לא נשחרר שחקנים, החוזים בעונה הבאה יהיו בסכומים הרבה יותר נמוכים ונכונים לקבוצה. גם אם לא יהיה רוכש חלילה, נדע לעשות תקציב נמוך על מנת שהקבוצה לא תגיע לחדלות פרעון בעונה הבאה. אני מייצג את הקבוצה והאינטרס של העובדים והשחקנים, אבל זה גם האינטרס של המשטרה”.
השופט פנה לנציגי המשטרה ושאל מדוע לא למנוע פירוק. פקד רותם שפירא: “מניות הקבוצה תפוסות ולמדינה יש אינטרס שהקבוצה לא תתפרק. עם זאת, במקרה הזה, המבקשת בעצמה אומרת שמדובר על כספים שישימו אותם על קרן הצבי”.
השופט מלמד: “מדוע? אבל מר יונגר אמר שאני יודע להחזיק את הקבוצה שלא תקרוס בזכות הסכום שישוחרר”.
פקד שפירא ענה: “היה והיא יורדת ליגה השווי שלה כמעט ומתאפס”. רפ”ק אריאל פרידמן הוסיף: “זוהי שיטת הסלמי. נתנו רשות להעברת שני מיליון שקל בגלל שהבקרה התקציבית טענה שצריך זאת. נתנו אישור של עד שני מיליון שקל ועכשיו באים שוב עם אותן הטענות לבקש עוד כסף. אני רוצה לטובת בית”ר ירושלים, אבל אני גם זועק את זעקתם של משקיעים רבים ותמימים שהשקיעו את מיטב כספם והונם, אבל ספק אם יקבלו אותם בחזרה ולכן יש חשיבות לתפיסה שלנו. זה אבסורד”.
השופט שאל: “כן, אבל מה שונה אדם זה מאותו שחקן שצריך לקבל משכורת?”
רפ”ק פרידמן טען: “משה חוגג נתן לבקרה את הארנקים הדיגיטליים שלו. אדוני רואה ויודע מה המצב של הארנקים הללו ומה יש בהם. תסלחו לי, אבל אתם פועלים ביחד עם משה חוגג. יש העברה מחוב של חברת סינגולריטים וההתאחדות חותמת בכיף על זה, וזה פשוט זה לא ייתכן. מעבר לכך, הם מחזיקים ב-1.4 מיליון שקל שטרם נעשו בהם שימוש. אנחנו כל הזמן משחררים כספים והרוכשים הפוטנציאליים לא קונים. אין לזה סוף”.
עו”ד פינס: “בית”ר צריכה לקבל עדיפות, לא רק בגלל באינטרס הציבורי. שלושת המיליונים שהקבוצה צריכה הרי לא ממש יועילו לנושים. אם הקבוצה תימכר, יהיה יותר כסף לנושים שדואגים להם. שימור הערך של הקבוצה זה מה שיועיל למשקיעים”.
עו”ד יונגר חשף: “הייתה הצעה לרכישת הקבוצה בארבעה מיליון דולר, מעבר לסגירת החובות של המשקיע. במשטרה באו בפליאה ‘איך כל כך מעט, רק ארבעה מיליון דולר?’. המשטרה לא פועלת נכון לטעמי”.
השופט פנה ליו”ר הבקרה ושאל: “איך אתם מספקים רק בשלוש המחאות של משה חוגג לתשלום המשכורות? רק אלה הבטוחות לעונה שלמה?”
סיגלית סייג השיבה: “לא הסתפקתי רק באותם צ’קים. ישנם מזומנים שקיבלתי. חוגג נמצא כבר שלוש עונות וחצי בתחום, במהלכן הוא השלים כל דרישה תקציבית ולא הייתה שום בעיה. גם בעונה הנוכחית, טרם אישור תקציב הקבוצה, נעשו חישובים לגבי הסיכון שהקבוצה יכולה להיכנס אליו, ובמסגרת החישובים הללו - ומבלי יכולת לצפות מה יקרה בעתיד עם החקירה הזו - נלקחו בטוחות במזומן ובצ’קים”.
פקד שפירא טען: “ראשית, לא התנגדנו למכירה של הקבוצה. רק רצינו שהכספים ברובם יגיעו למשטרה, אלא שהמכירה נעצרה, מעניין למה. מעבר לכך, לא נאמר פה קודם שיש לקבוצה 1.4 מיליון שקל. כמו כן, לא הוזכר דבר בנוגע לארנק הקריפטו שאמור היה להוות בטוחה בסך 2.4 מיליון שקל, שאותם קיבלה הבקרה כבטוחה כביכול, למרות שהיא חסרת משמעות וערך לחלוטין. זה כמו שאתן כבטוחה את מספר חשבון הבנק שלי. אדוני רואה מה קרה לארנק הדיגיטלי הזה אחר כך. משטרת ישראל לא מחזיקה בבית”ר ירושלים, יש צו חיצוני שאומר שבעלי הקבוצה, שהוא חשוד, שאומר שאם היא תימכר אז כספיה יעברו למשטרת ישראל. לא נגענו בחשבונות הבנק של הקבוצה, למרות שיכולנו לתפוס אותם, וזאת במטרה לאפשר לקבוצה לתפקד. זה לא נכס נדל”ן, מדובר בקבוצה מכניסה עם שדרת ניהול עובדת והמשטרה עשתה הכל כדי שתמשיך לפעול. לא נוציא כספים מקופת החילוט עבור הקבוצה, בטח שלא כבור כספים שיועברו לצדדים שלישיים, בין אם במשכורות או בצורה אחרת”.
עו”ד יונגר: “אני מזמין את המשטרה לנהל את הקבוצה. למה אני צריך לעבוד בשבילם? אי אפשר להחזיק במקל הארוך הזה בשני קצותיו. אי אפשר להחזיק את המניות של המועדון, שהן הנכס, ומצד שני להגיד שלא אכפת להם ממה שקורה. הסיפור של ה-1.4 מיליון שקל נלקח בחשבון וצריך את הכסף הזה. כשאמרתי שאני יכול להסתפק בקצת פחות משלושה מיליון זה בזכות ה-1.4 מיליון שקל. אני צריך לשלם משכורות”.
פקד שפירא: “יש כאן עורך דין של גוף סטטוטורי. אם המצב גרוע, מדוע הוא לא מנהל? איפה ההתאחדות בסיפור הזה?”. עו”ד פינס השיב: “זה ספורט לאומי לנגח את ההתאחדות לכדורגל ללא בסיס. אם הייתי חושב שיש מישהו שיוכל לנהל את הקבוצה טוב יותר מעו”ד יונגר, זה היה קורה, אבל אין כזה”.
