מעטים השחקנים שמזוהים עם מועדונים בספורט המודרני. בעולם שהכסף הגדול מדבר ומונחים כמו ערכים, נאמנות וכבוד לסמלים הפכו מושא לצחוק ולנחלת העבר, קיימים מספר שחקנים שנותרו מזוהים עם מועדון מסוים גם לאחר קריירה ארוכה וענפה.
בודדים עוד יותר השחקנים, שהצליחו להיות מזוהים עם שני מועדונים לאורך הקריירה, ואף לזכות באהדה ובהערכה בשניהם, גם שנים לאחר שסיימו את תקופתם בקבוצה. כזה הוא קפטן הפועל תל אביב, בר טימור, ותמיד היה - זן נדיר, ציפור משונה.
הילד החיפאי שפרץ בסערה לתודעת חובבי ועכברי הכדורסל הישראלי כשהוביל את את בית הספר הריאלי לאליפות תיכונים מדהימה, הוליך את האדומים לניצחון ראשון בדרבי אחרי שנים ארוכות בעונתו הראשונה בבוגרים, חווה שנה קשה באלבה ברלין רק בשביל לחזור לבירת ישראל ולהיות חלק מרכזי בזכייה ההיסטורית של הפועל ירושלים בשתי אליפויות היסטורית. אך איך קרה שדווקא עכשיו, 11 שנים אחרי עונת הפריצה המסחררת, הגארד רושם פריחה מחודשת בקריירה במועדון בו פרץ לראשונה. זהו סיפורו.
עבור אוהדי הכדורסל בישראל, בר טימור היה ונותר ילד פלא, למרות שמבט בתעודת הזהות שלו מגלה שטימור כבר חגג יום הולדת 30, והגיע לגיל בו רוב הספורטאים עובר את שיא הקריירה ומתחילים לחשוב על היום שאחרי.
בר כאמור, הוא מקרה אחר. הגארד הוא חלק מדור אחר של ספורטאים שהולך ונעלם. שחקנים שבאו כל משחק מחדש במטרה להילחם ולשחק עם הלב, בלי פחד מעבודה קשה, מלוכלכת או אפורה. שחקנים שראית מהצד והרגשת כאוהד שאתה יכול להתחבר אליהם ולהזדהות איתם. הם לא היו הכי גבוהים, לא הכי חזקים או אתלטים, אבל היו שחקני נשמה. אתה יכול לאהוב אותו בתור אוהד קבוצתו, אתה יכול לשנוא אותו בתור אוהד היריבה, אבל אתה לא יכול שלא לכבד אותו.
מרגישים בבית
היכל הספורט ביד אליהו על גלגוליו השונים הפך לאורך שנים לאחד המגרשים הביתיים והמאיימים ביותר באירופה. הקבוצה על המגרש שהציגה יכולת טובה מאוד במשחקיה, והקהל שיושב קרוב, ממלא את היציעים ונותן דחיפה משמעותית, הוא כלי מרכזי ונשק התקפי של הצהובים. לאורך שנים הקבוצות היריבות הפסידו את המשחק כבר שנשמע הבוז הצורם בעלייה לפרקט והלחץ החל לתת אותותיו.
ואולם, בשנים האחרונות המגמה השתנתה וקבוצות בליגה המקומית ובאירופה מנצחות בהיכל כדבר שבשגרה. הפועל תל אביב מודל 2022 היא הגרסה המודרנית למכסחי השדים. האדומים רושמים בסגל ארבעה זרים בלבד, אך מדובר בזרים מנוסים ומוכשרים ששיחקו בעבר בליגה המקומית, והפגינו יכולת גבוהה מאוד. מונהגים על ידי ג'ייקובן בראון (בוגר טקסס), ג'יי פי טוקוטו (בוגר צפון קרוליינה), ג'יימס יאנג (בוגר קאנטקי, בחירה 17 בעברו) וג'וש אוואנס (בוגר סטנפורד) החבורה המגובשת והלוחמת של דני פרנקו הוכיחה שהיא לא מפחדת מהמגרש העירוני, וניצחה בו שלוש פעמים השנה, הישג היסטורי ויוצא דופן בתולדות המועדון.
ההישג האדום, לא היה מושג בלי ערב קליעה נהדר, בעיצומו של חודש מדהים, אותו חווה טימור. כמה יוצא דופן? יעידו המספרים. בשמונת משחקיו האחרונים הגארד לוהט ורושם מספרים דו ספרתיים בנקודות, כשבסדרת רבע הגמר ממוצעיו עומדים על 19.7 נקודות, 4.3, כדורים חוזרים, 4.0 אסיסטים ב-72.7% מהשדה ו-76.5% אחוזים מהשלוש! מספרים שגם במשחק מחשב כמעט לא אפשרי להשיג.
פורץ בסערה
עבור ספורטאים בכלל ושחקני כדורסל בפרט, רגעים וזיכרונות שנצרבים בתודעה, הם הדבר המרכזי שממשיך איתך כשהקריירה נגמרת, והסיפורים נשארים. מעטים הם השחקנים שזכו לרגע משלהם, בו חקקו את שמם בספרי ההיסטוריה. עבור הקפטן האדום, רגע התהילה שלו הגיע מוקדם, כבר בגיל 20.
אחת הקלישאות המפורסמות בספורט הישראלי אומרת - לדרבי חוקים משלו. גם הפעם קלישאה זו לא אכזבה. את יום ראשון ה-3.3.13 בר טימור ואוהדי הפועל תל אביב לא ישכחו, גם בעוד עשרות שנים. המקום היה בית מכבי בראשון לציון כשאדומים רשמו היסטוריה מחודשת בגלגולם החדש בליגת העל וניצחו 65:69 את הצהובים בתום דרמה גדולה. בר טימור הצטיין עם 20 נקודות, והאוהדים המאושרים פרצו למגרש בסיום, חגגו ניצחון ראשון בדרבי מאז 2004 והנחילו לאלופה הפסד ליגה השני בלבד באותה העונה.
מי שמכיר את טימור מקרוב הוא אנליסט דאלאס מאבריקס בעבר ועוזר מאמן הפועל תל אביב כיום, איב מודי. בשיחה עם ONE דיבר לקראת המשחק וניסה לנתח את הכושר הנפלא של טימור.
איך, איך אתה מסביר את הקפיצה ביכולת של בר במאני טיים של העונה?
”בר עובד ברמות הכי גבוהות בליגה, הוא תמיד עובד, מפוקוס ומכוון מטרה. אתה רואה במנטליות שלו שהוא הגיע לפלייאוף בידיעה ברורה שהוא את הסדרה הזאת הוא לא מפסיד, אתה רואה עליו שהוא בא לנצח”.
איך תסביר את הפריחה המחודשת דווקא עכשיו?
”רואים שהוא בשל ומוכן. אתה רואה את זה בקבלת החלטות שלו, בהכנה ובמנטליות שלו, לצד יכולת משחק שתמיד הייתה שם”.
חסרונם של ג’ייקובן בראון וג’יימס יאנג השפיע עליו לטובה?
”אני לא חושב. בר היה נהדר גם לצידם בסדרה. מהרגע הראשון הוא בא במנטליות המנצחת לסדרה הזאת”.
בר זורח ברגעי הקלאץ’, איך אתה מסביר את זה?
“בר הוא שחקן של עבודה יום יומיות בלתי פוסקת. ברגעי ההכרעה והלחץ שחקנים הולכים לאינסטינקטים שלהם, ואצל בר הם חדים ומבוססים על עבודה נכונה ועקבית. הלחץ לא מטריד אותו, הוא מוכן כל השנה לרגע הזה”.
איך היית מתאר את בר כאדם?
”בר אדם נהדר, הוא מאוד אמיתי ורואים את זה גם על המגרש. הוא אותנטי, לא מזייף. בר מביא את האישיות שלו למשחק ולכן הוא הגיע לפסגות של הכדורסל. הוא מפוקס כל כולו ולא מנותק מהמגרש לרגע”.
מה המפתחות שלכם למשחק הערב?
”אנחנו צריכים לשמר את הזהות ההגנתית שלנו ולא להיגרר לשיטת המשחק של מכבי. עלינו להכתיב את קצב המשחק, להישאר מפוקסים ומגובשים. אנחנו כיחידה הרבה יותר מגובשים מהם וזה יכול להביא לנו את הניצחון”.
שרון דרוקר, שאימן את הגארד בנבחרת העתודה סיפר ל-ONE: “את בר פגשתי ואימנתי כשהוא היה צעיר בחיפה. בגיל 19-20, כשהוביל את הנבחרת שעלתה לדרג א’ בבולגריה ביחד עם עוז בלייזר. כבר בגיל הזה הוא הראה דברים מאוד בוגרים והנהיג את הנבחרת. נהניתי לאמן אותו”.
איך תסביר את הפלייאוף של בר?
”יש לו בגרות ושקט נפשי, תמיד נראה שהוא בשליטה ויודע מה הוא עושה. יותר מהכול יש לו תשוקה אדירה למשחק והוא פשוט אוהב כדורסל. המנהיגות שלו מובילה את הקבוצה”.
מה לדעתך הסיבה להתפוצצות שלו?
”בר חיכה המון זמן להזדמנות הזאת. אחרי עונה קשה בתחתית בשנה שעברה, העונה הוא הוביל את הקבוצה ורואים שהחיבור עם דני עושה לו טוב. הפציעות של הכוכבים גרמו לו לקחת את הקבוצה על הגב. הוא מנהיג”.
איך לדעתך בר צריך להתנהל הערב בידיעה שמכבי יתרכזו בו יותר?
”זה יהיה מבחן קשה, אני מאמין שדני דיבר איתו על זה. בר מספיק מנוסה בשביל להתמודד עם זה. אני הייתי אומר לו לשחק את המשחק שלו, גם אם הכדורים לא יכנסו כמו במשחק הראשון”.
בתור מאמן שעבד בחו”ל, התקופה שם השפיעה עליו לדעתך?
“אני חושב שהתקופה בברלין עזרה לו וחישלה אותו. זו חוויה לא פשוטה בגיל צעיר, בטח כשאתה לא משחק הרבה”.
האם הכושר המטורף של טימור ומשחק הלחימה ואנרגיות של חבריו באדום יספיקו בשביל לנצח בהיכל קבוצת שלמה ויגררו את הסדרה למשחק חמישי ומכריע בהיכל מנורה מבטחים, או שהצהובים יתאוששו ויסגרו את הסדרה? התשובות ב-21:00.
