הוועידה הבינלאומית השנייה לספורט ומגדר, אותה יזם ומוביל הוועד האולימפי בישראל בשיתוף עם המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, אוניברסיטת תל אביב, משרד התרבות והספורט, אתנה, המכבייה, הוועד הפראלימפי הישראלי ושדולת הנשים בישראל נפתחה אתמול (שני). הוועידה מתמקדת באתגרים של נשים בספורט, על מנת להעלות את המודעות ולהניע פעולות לקידום השוויון בספורט הישראלי.
השנה הוועדה עמדה בסימן ציון שנת ה-50 ל- Title IX, החוק הפדרלי לשוויון מגדרי בספורט האמריקאי. הוועד האולימפי בישראל הבהיר כי הוא חותר למימוש החזון של שוויון מגדרי בספורט על כל ענפיו ופועל לשינוי מהותי ברמה הלאומית, ברוח הוועד האולימפי הבין-לאומי והוועדים האולימפיים האירופיים.
הנציבה האירופית לשוויון, הכללה וגיוון מגדרי בוועד האולימפי האירופי, אנה-מארי פלפס, אמרה: “אני מברכת את הוועד האולימפי בישראל על נטילת תפקיד מוביל בתחום מרכזי וחשוב להצלחת הספורט והתנועה האולימפית בעולם. ללא ספק שוויון מגדרי נמצא בראש סדר העדיפויות של התנועה האולימפית והצעדים שבהם נקטתם בוועד האולימפי מאז הקמת הוועדה לשוויון מגדרי ב-2018 הם איתות חזק ליצירת שינוי אמיתי. במשך זמן רב מדי, שוויון מגדרי היווה סוגיה של נשים וכעת הגיע הזמן של נשים וגברים לפעול ביחד. אני פונה במיוחד לאותם גברים הנמצאים בעמדות השפעה, להכיר בתועלת של הספורט ליצירת חברה שוויונית ולתמוך בנשים צעירות להתקדם כמנהיגות. לאלו מכם הנמצאים בעמדות מפתח במשרדי הממשלה ומובילי הספורט בישראל, אני מקווה שתסכימו שלכל אזרח ואזרחית יש את הזכות להשתתף באופן שווה בספורט ללא קשר למין וללא אפליה”.
יעל ארד, יו”ר הוועד האולימפי בישראל, ציינה: “תחום השוויון והמגדר בישראל מתפתח ועדיין צריך לעשות קפיצת מדרגה משמעותית בניתוב התקציבים בכלל ובמיוחד בענפי העל - כדורגל וכדורסל. כשנחשפים לתהליך הטייטל 9 שקרה בארה"ב בשנות ה-70 רואים את השינוי האדיר שנעשה בתקציבים למכללות ובתי הספר, ברגולציה בשוויון התקציבים, ובעקבות כך העלייה הכמותית והאיכותית בספורט הנשים. ישראל שונה מארצות הברית במבנה הספורט ולכן אנחנו צריכים למצוא את הנתיב הנכון בו החלוקה השוויונית תבוא לידי ביטוי במועדונים ובנבחרות ואולי החשוב ביותר במתקנים ותאפשר ליותר ילדות להצטרף למעגל הספורט העממי, התחרותי וההישגי. בוועידה אתמול יצאנו לדרך חוצת מגזרים, חוצת ממשלות, חוצת שרי אוצר וועדות כספים כי אנחנו מובילים לשינוי אמיתי ונכון לחברה בישראל, ואם נעבוד נכון כל בעלי העניין במדינה יצטרפו אלינו לשינוי הזה”.
גילי לוסטיג, מנכ”ל הוועד האולימפי בישראל, הוסיף: “התנועה האולימפית הבינלאומית הגדירה את המשחקים האולימפיים בפריז 2024 כמשחקים השוויוניים ביותר מאז חידוש המשחקים האולימפיים ב-1896. אנו חותרים למימוש האג'נדה האולימפית 2020+5 של הוועד האולימפי הבינלאומי לחיזוק הייחודיות והאוניברסליות של המשחקים האולימפיים, ובכללם השגת שוויון ואיזון מגדריים. בוועד האולימפי בישראל ספורטאיות עלית זוכות לשוויון מלא, אך עדיין קיימים פערים. יש לנו תכנית אסטרטגית להטמעת השוויון המגדרי, ואנו מקיימם ניטור להבטחת ובחינת קצב ההתקדמות בכל התחומים המגדריים. לצורך שינוי לאומי נדרש שיתוף פעולה כלל הגופים השותפים ובראשם משרד התרבות והספורט”.
לוסטיג הוסיף: “אני רואה בכל מי שהגיע לכאן - גורמי הטיפוח בספורט, קברניטי הספורט, מאמנים, ספורטאיות וספורטאים בעבר ובהווה, אנשי אקדמיה וחינוך - קהילה מחויבת, פעילה ושותפה לדרך כנאמני השוויון המגדרי, ומאמין כי ביחד נוכל לעצב מציאות חדשה וליצור חברה טובה יותר בה ספורט הינו חלק בלתי נפרד מחיינו ללא הבחנה מגדרית”.
פרופסור רוני לידור, סגן נשיאת המרכז האקדמי ולינסקי-וינגייט, אמר: “אנחנו שמחים לארח אצלנו את הוועידה החשובה לספורט ומגדר. קידום השוויון המגדרי בספורט הנשים הוא נר לרגלינו. ספורטאיות מובילות, כמו כדורסלנית העבר ענת דרייגור והמדליסטית האולימפית לינוי אשרם שמלמדות ולומדות במכללה, מהוות לגאווה אדירה עבורנו. כמרכז אקדמי, אנחנו עושים ונעשה כל שביכולותינו כדי להכשיר מורים ומורות שיאתרו את לינוי אשרם וענת דרייגור הבאות של הספורט הישראלי”.
פרופסור אודי זומר, מומחה בפוליטיקה אמריקאית מבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב: “על מנת להשיג את היעד של הועידה - התנעת מהלך שמטרתו שוויון מגדרי מלא בספורט הישראלי - יש מספר תובנות קריטיות מהניסיון האמריקאי. הראשונה - השראה. ההשראה להישג המרשים של השוואת תנאי נבחרת ישראל בכדורגל נשים וגברים בשנת 2022 הגיעה על פי מנהיגות הקמפיין מממאבקיה של נבחרת הנשים האמריקאית מספר שנים קודם לכן. השנייה - אסטרטגיה. אדריכלות החקיקה האמריקאית בנו אסטרטגיה מנצחת שבישראל נוכל ללמוד ממנה בהקשרים של מנהיגות, שינוי תרבותי, עבודה מהבסיס להרחבת תשתיות ובה בעת קידום מצויינות, הקצאת תקציבים והשקעה שיוויונית במתקנים. והשלישית - למידה מטעויות. למרות שהיא נחשבת הצלחה מסחררת, ל-Title IX היו גם השלכות שליליות, כולל בפגיעה בייצוג נשים בשורות המאמנים והמאמנות ומנהלי ומנהלות הספורט. התחושה בסיום הוועידה היא שאנחנו בעת רצון. ההזדמנות היא הזדמנות אמיתית, הן מבחינת הלך הרוח בחברה הישראלית והן מבחינת נושאות ונושאי התפקידים הבכירות והבכירים ביותר בעמדות הכוח הרלוונטיות”.
