דני אלבס ככל הנראה סיים בעונה החולפת את הקדנציה האחרונה שלו כשחקן בברצלונה, והיום (שני) הוא התבטא בצורה תקיפה למדי כיאה למי שתמיד משמיע את דעתו, הפעם בנושא התנהלות המועדון והיחס לשחקני עבר שעוזבים את הבלאוגרנה, כשההתבטאות החריפה ביותר כלפי הקטלונים הייתה בנוגע לדרך שבה הועזב.
“לא עזבתי את ברצלונה עצוב. עזבתי כשאני שמח שחזרתי לקדנציה שנייה. במשך חמש שנים חלמתי על הרגע שבו אני חוזר. הדבר היחיד שלא אהבתי זה היה את איך שהעזיבה שלי נעשתה. המועדון הזה חוטא בשנים האחרונות, מהסיבה שלא אכפת לו בכלל מהאנשים שעשו עבורו היסטוריה. כאוהד ברצלונה, הייתי רוצה שהמועדון יתנהל ויעשה את הדברים בצורה אחרת. מאז שהגעתי, הבהרתי היטב שאני לא בחור בן 20 ושאני רוצה שהדברים יעשו בצורה ישירה וכנה בלי להסתיר דברים” אמר אלבס.
אלבס הוסיף על ההבדלים בין המתרחש על כר הדשא לבין המתרחש בברצלונה בחדר המנהלים: “אני לא מדבר על עצמי כי הסיטואציה שלי הייתה שונה. אני אסיר תודה לנצח כלפי צ’אבי והנשיא שהחזירו אותי. כשחזרתי, מצאתי מועדון מלא בצעירים עם רעיונות מדהימים על המגרש”.
“עם זאת, צריך לשפר את העבודה מחוץ לשטח כר הדשא. האווירה הפוכה לחלוטין ממה שבנינו פה לפני כמה שנים. כל מה שקורה על המגרש הוא השתקפות של מה שקורה בחוץ. אני אוהד את ברצלונה ומקווה שתחזור לפסגה, אבל זה סופר מסובך. כדורגל יותר מאוזן, זה משחק קולקטיבי. וזה משהו נותר מחוץ למועדון” המשיך המגן הברזילאי הוותיק.
"אני אוהב אתגרים ואני מסתגל לכל אחד כזה", סיפר אלבס. "היום אני מובטל, אבל עלו הצעות ודברים מעניינים. אני חוקר את המקומות שאליהם אני הולך, כאלו שיש להם רמה טובה של תחרותיות. זה הכדורגל - אתה צריך להיפגש עם אנשים שרוצים את אותה מטרה, שרוצים להתחרות, לנצח. אני אוהב לנצח. אני רוצה ללכת למקום שבו אוכל לנצח".
"לגיל יש יתרונות וחסרונות. יש הרבה דברים שאתה עושה כשאתה בן 20, אבל אתה לא יכול לעשות אותם כשאתה מבוגר. בגרות נובעת מעצם החיים. כל חיי חוויתי את כל החוויות דרך הספורט”, הוסיף.
בנושא המאמנים שנותנים לו קרדיט: “אף אחד לא משחק כי הוא חבר של המאמן. בסופו של דבר, העבודה של המאמן נמצאת בסיכון. הוא לא יסכן את עצמו בשביל אף אחד. הוא לא טיפש. הוא צריך שחקנים שיתאימו למה שהוא צריך. לצ’יצ’ה (מאמן נבחרת ברזיל) ולי יש שנים רבות של עבודה משותפת. זו מערכת יחסים שאחד סומך על השני ודורש ביצועים גבוהים מהשני. הוא מאוד בררן”.
"איך מישהו עוזב את הבית כדי להפוך למנצח הגדול בתולדות הכדורגל? זו עבודה. אין לי את המתנה הטבעית של מסי, ניימאר, רונאלדיניו, רונאלדו, רומאריו. אני יודע שאני צריך לעבוד הרבה כדי להשיג את מה שאני רוצה. יש לי את הכישרון שלי, אבל אני גם עובד קשה ויש לי משמעת" סיפר המגן בן ה-39.
בנושא הנבחרת: "כבר עברנו הרבה. הייתה לנו חוויית למידה נהדרת. עכשיו זה הזמן לקצור פירות טובים. אנחנו בדרך הנכונה ואנחנו צריכים לתבוע את הזכות להיות פייבוריטים". האם ישתתף במונדיאל או שיפרוש: "הריקוד האחרון הוא כשאתה עומד לפרוש, אבל אני חושב שאמשיך לרקוד. ריקוד תמיד מבורך, ללא קשר למקום ואיזה ריקוד. אני לא חושב ככה. והריקוד האחרון כבר נעשה. עדיף ליצור פרק חדש, סדרה חדשה. זה עוד פרק בחיים שלי".
