בשנה זו הוועד האולימפי סוגר 70 שנה למשלחת הישראלית הראשונה שהשתתפה במשחקים האולימפיים, 50 שנה לרצח י”א חללי מינכן ו-30 שנה למדליות האולימפיות הראשונות של ישראל. מדובר שלושה אירועים שעיצבו את הספורט והתרבות במדינה. כעת הארגון מעוניין לעשות קפיצת מדרגה משמעותית יותר עם פרויקטים מיוחדים לטובת קידום הספורטאים האולימפיים בישראל.
בחלוף כשנה מאז אולימפיאדת טוקיו, ממנה המשלחת הישראלית חזרה עם הישג השיא של ארבע מדליות, הוועד האולימפי בישראל, בראשותם של המדליסטית האולימפית הראשונה, היו”ר יעל ארד, והמנכ”ל גילי לוסטיג, מתחיל לכוון גבוה עם תוכניות חדשניות ופרויקטים חדשים במטרה להצעיד את הספורט האולימפי להצלחות גדולות יותר בשנים הבאות.
בוועד האולימפי החליטו להשקיע יותר בנוער עם הקמתו של פרויקט הצעירים שיטפל בספורטאים הבולטים בדרך לאולימפיאדת לוס אנג’לס 2028. הוועד האולימפי רוצה יותר מדליות והישגים במשחקים האולימפיים שיתקיימו בעוד שש שנים, עם הכנה ראויה על מנת שהנציגים הישראלים יקבלו כל מה שדרוש להם בדרך לפודיום.
על פי התכנון, זה היה אמור להיות פרויקט הדגל של הארגון עם השקעה גדולה שכוללת הקמת יחידה לטיפוח ספורטאים צעירים, אך כרגע התוכנית לא תצא לפועל במלואה. משרד התרבות והספורט הבטיח להשקיע בפרויקט הצעירים 7.5 מיליון שקל, אלא שעדיין לא התקבל אישור לכך - ולכן הוועד האולימפי החליט להשקיע מידי שנה כמיליון שקל מתקציבו לתוכנית צרה יותר שתתמקד רק בהכנה ובמעבר מקריירת הנוער לבוגרים, בעבודה משותפת עם היחידה לספורט הישגי. היתרון במימון הפרויקט מתקציב הוועד האולימפי הוא שהארגון יודע לשלם כסף בזמן ומראש, ולא רק בסוף השנה בהתאם להוצאות, בניגוד למשרד התרבות והספורט שבדרך כלל מעביר את הכספים בהתאם להתקדמות הפרויקט או בכפוף לדו”חות ביצוע.
גם התוכנית הצרה היא בעלת ערך רב. מטרת התוכנית הנוכחית היא לאתר ספורטאים צעירים עם כישרון, לעקוב אחריהם ולהבין היכן יש פוטנציאל אמיתי להצלחה, לדאוג למאמנים שלהם, להגדיל את התמיכה הכלכלית בספורטאים הללו כדי שלא יפרשו בדרך לקריירת הבוגרים ובכך גם להגדיל את הפירמידה וההיצע הקיים כדי שאף ספורטאי עם יכולות גבוהות לא יתפספס בדרך.
הפרויקט כבר יצא לדרך, כאשר כל איגוד העביר את השמות הבולטים מהענף שלו לוועדת ההיגוי של הוועד האולימפי והיחידה לספורט הישגי, שהחליטה לתמוך ב-53 ספורטאים בשנה זו. בין היתר, התוכנית תתמוך בשחיינית דריה גולובטי ובג’ודאית כרם פרימו, כמו גם בפרויקטים של ספורט קבוצתי כאשר באתלטיקה לדוגמה יקבלו תמיכה בפרויקט ריצת השליחים ל-4X100 מטר עם בלסינג אפריפה.
מדובר בתוכנית גמישה שתעזור לכל ספורטאי באופן פרטני ובהתאם לדרישותיו. במסגרת הפרויקט הוועד האולימפי יסייע במימון של ציוד, במימון שכר דירה לספורטאים שמגיעים מאזורים מרוחקים למרכזי האימונים שרחוקים ממקום מגוריהם, בעזרה למאמניהם האישיים עם מענקים מיוחדים, ובמימון השתלמויות ולימודים להעשרה.
בתוך כך, יעל ארד החליטה לקדם פרויקטים נוספים בוועד האולימפי. ראשית, היא פתחה פרויקט של יזמות וחדשנות, בשיתוף עם חברות טכנולוגיה כמו גוגל ואינטל בין היתר, על מנת שניהול הספורט בישראל יעלה מדרגה ויקבל רעיונות חדשים מטובי המוחות במשק ובהייטק.
קורס הדירקטוריות יימשך, כדי להעניק לאנשי הספורט בישראל הזדמנות להתפתח בעולמות הניהול, בדגש על נשים. כיום יש רק שני איגודים שבראשם עומדות יו”ריות מתוך 32 האיגודים האולימפיים בישראל. המטרה של הוועד האולימפי היא לשלב יותר נשים בתפקידי המפתח ובהנהלות של האיגודים הללו.
בנוסף, הארגון קיבל החלטה על הכנסת הסטנדרט האולימפי לישראל, כך שלמעשה לכל הענפים האולימפיים ייכנס תו תקן להעסקת אנשי המקצוע שיעבדו בתחום המדעי-רפואי. כל איש מקצוע בתחום הזה יצטרך לעמוד בתנאים של תו התקן על מנת שהספורטאים הישראלים יקבלו טיפול איכותי מאנשי מקצוע שעברו את כל ההסמכות הדרושות על פי התקן העולמי של הוועד האולימפי הבינלאומי.
מלבד זאת, הוועד האולימפי בישראל פתח פרויקט לאיתור ספורטאים בעלי פוטנציאל בחברה הערבית, הרי שעד כה היו רק שני ספורטאים ערבים שייצגו את ישראל במשחקים האולימפיים, מרים המשקולות אדוארד מרון והכדורגלן יפעת טורק. “ביחס לגודלה של החברה הערבית באוכלוסיה הישראלית, לא הגיוני שבשנים האחרונות לא היה נציג מהמגזר הערבי במשלחות האולימפיות הישראליות. המדליסט הפראלימפי הערבי-ישראלי הראשון, איאד שלבי, עשה היסטוריה בשחייה הישראלית ורבים נוספים יכולים להגיע רחוק גם בספורט האולימפי”, אמרו גורמים בוועד האולימפי בשיחות סגורות.
כמו כן, כאקט של כבוד ושל תמיכה בספורטאים הפראלימפיים, בוועד האולימפי בחרו להכניס למוזיאון “החוויה האולימפית” גם את הישגיהם של המדליסטים הפראלימפיים. הם יוזכרו במהלך הסיור במוזיאון בטבעת החמישית.
סבב הפאדל העולמי: רבע הגמר גברים
