הברקליס סנטר סיפק הלילה תפאורה נוצצת, אבל עבור דני וולף ובן שרף זה היה ערב מורכב מול אחת הקבוצות הלוהטות בליגה. הלייקרס הגיעו לברוקלין בסערה, והמשחק הוכרע כבר בדקות הראשונות, אך בתוך ההצגה הצהובה סגולה היו גם רגעים אישיים שראויים להתעכב עליהם, בעיקר מצד וולף ושרף שקיבלו דקות משמעותיות בהפסד 125:109, בו לברון ג'יימס קלע 25 נקודות והוסיף 7 אסיסטים ולוקה דונצ'יץ' סיים עם 24 נקודות.
בן שרף חזר לפרקט הביתי אחרי היעדרות ארוכה יחסית ונראה שעדיין מחפש את הקצב. הוא שיחק 17 דקות, ניסה ליזום בהתקפה והראה נכונות לקחת זריקות, אך התקשה לייצר רצף. לצד 3 נקודות, הוא תרם ריבאונד ושני אסיסטים, וגם אם המספרים צנועים, עצם החזרה לרוטציה והאמון בדקות הם סימן חשוב עבורו בשלב הזה של העונה.
דני וולף, מנגד, הציג משחק מעט שלם יותר. הוא סיים עם 7 נקודות, 4 ריבאונדים ו-3 אסיסטים, והיה פעיל גם בצד ההגנתי עם חטיפה אחת. וולף חיפש את הזריקה מבחוץ, לא תמיד מצא את היד, אבל כן הצליח להשפיע דרך תנועה בלי כדור, ניהול משחק רגעי והשתלבות טובה יותר בקצב של הקבוצה, בעיקר בדקות שבהן המשחק כבר גלש לגארבג' טיים.
ערב קשה לנטס
צריך לומר ביושר, זה לא היה ערב פשוט לשפוט בו יכולת אישית. הלייקרס פתחו את המשחק בטירוף מוחלט, קלעו כמעט מכל מצב וברחו ליתרון עצום כבר ברבע הראשון. במצב כזה, לשחקנים צעירים או כאלה שנאבקים על מקומם קשה להשאיר חותם אמיתי, בטח מול יריבה שנראית מרוכזת ומנוסה בהרבה.
ועדיין, עבור וולף ושרף, המשחק הזה הוא עוד תחנה בתהליך. שניהם קיבלו דקות, נגעו בכדור ולא נעלמו, גם כשהקבוצה סביבם התקשתה להתמודד עם העוצמה של היריבה. אלה בדיוק הערבים שבהם צוות האימון בוחן גישה, שפת גוף ויכולת להישאר בתוך המשחק גם כשהתוצאה כבר ידועה.
העונה עוד ארוכה, והנטס ממשיכים לחפש יציבות, אבל עבור וולף ושרף, כל הופעה כזו היא הזדמנות לצבור ניסיון, ביטחון ודקות. לא דרך המספרים הגדולים, אלא דרך ההתמודדות עצמה, והיכולת להמשיך לעבוד גם בערבים שבהם הפערים על הפרקט בולטים במיוחד.
