הפועל ת"א קבוצה מצוינת עם סגל נהדר. דובאי קבוצה עוד יותר טובה עם סגל אפילו יותר משובח. אתמול זה מה שעשה את ההבדל. אין שום דבר רע להגיד על ניהול המשחק של איטודיס, התפקוד של הרוב המוחלט של השחקנים או קבלת ההחלטות. בהתחשב בתנאים - כמות השחקנים הפיזיים של דובאי, ההגנה הטובה שהיא משחקת, ההתקפה החכמה שלה, החמישייה השנייה שהמשחק העומד שלה היה שירה של חיתוכים, חסימות, תנועה ומסירות - הפועל הייתה בסדר גמור.
נכון, לקח לה זמן להתרגל לאינטנסיביות ההגנתית של דובאי, היא גם לא הייתה כל הזמן מספיק פיזית בהגנה על הצבע, אבל בסך הכל היא הייתה טובה. וכשיש שתי קבוצות שמשחקות את כדורסל נכון וחכם באותה מידה, המוכשרת יותר תנצח. ודובאי מוכשרת יותר.
ההבדלים קטנים, ואלה גם קבוצות די דומות. דן אוטורו ומפיונדו קבנגלה הם שני סנטרים מאוד פיזיים ואתלטיים. זאק לידיי וטוקו שנגליה הם שני שחקנים מוכשרים מאוד בעמדה 4, אבל שנגליה הוא בכל זאת אחד מאגדות המפעל והיה טוב יותר. אלייז'ה בראיינט ודווין בייקון הם שני שחקנים שעושים הכל במגרש, אבל אתמול בייקון ניצח בנוק אאוט. הוא הוריד את בראיינט ל-3 נקודות בלבד וקלע 17 משלו. דובאי ידעה שלנטרל את בראיינט זה המפתח לניצחון, וההבדל בין השניים האלה אכן השפיע על מהלך המשחק. אנטוניו בלייקני ואלי אוקובו הם שני יצרני נקודות עילאיים שעולים מהספסל. גם כאן, אוקובו היה טוב יותר.
כאמור, הפער האמיתי הגיע כשהקבוצות הלכו לספסלים. בעיקר בשל גזרת הגבוהים. דובאי העלתה משם את פיליפ פטרושב, אולי הגבוה הכי טכני ביורוליג. אחריו ברוטציה נמצא ממאדי דיאקיטה, שהוא אמנם שחקן שולי בקבוצה העמוקה הזאת, אבל אתלט אדיר וכישרון גדול. זה צמד הרבה-הרבה יותר טוב מטאי אודיאסי וברונו קאבוקלו. הפעם להפועל גם לא היה את ג'ייקוב טופין, והיא התקשתה להתמודד עם הפער בגובה ובאתלטיות.
דווקא בגזרת הגארדים המצב יותר שוויוני על הנייר. איטודיס עשה את הצעד הנכון והאמיץ כשהעלה את אמיר קופי בחמישייה במקום ואסיליה מיציץ'. זה מראש חכם מבחינה הגנתית כי קופי האתלטי הוא מוצר משלים טוב יותר לתומס סטורנסקי הפחות זריז. מיציץ' עלה מהספסל עם בלייקני, וכך גם בקו האחורי של החמישייה השנייה היה שומר מעולה לצד שומר פחות טוב. הירידה לספסל עשתה טוב לסרבי, שכמות הפעולות השטותיות שלו מאוד הצטמצמה. למרות ההפסד, זה צריך להמשיך. אלא שבעקבות הפציעה של סטורנסקי (נפילה מפחידה, מכה בראש, זעזוע מוח ובית חולים בדובאי), סביר שבתקופה הקרובה יצטרכו לאלתר.
אם יש משהו שצריך עדיין לשפר בהפועל זה ההפעלה של אמיר קופי, שעדיין לא מצא את מקומו במשחק ההתקפה. ב-NBA הוא קלע לא מעט, אז ברור שהוא יכול. בהפועל עוד לא גילו איך לממש את הפוטנציאל שלו. הוא כמעט לא זורק. זו המשימה הבאה של איטודיס. קופי הוא האיש היחיד שהמאמן עוד לא מצליח למצות את יכולתו. כשזה יקרה, הקבוצה כולה תשתדרג.
לעומת זאת, מי שהראה אתמול שיפור זה יוג'ין ג'רמן. נכון, את רוב הסלים שלו הוא קלע ברבע הרביעי, כשהפועל הייתה חייבת להמר כי הפיגור לא נמחק, עברה לסמול בול עם איש ווינרייט בעמדה מספר 5, ג'רמן הגיע למצבי אחד על אחד מול קבנגלה הגבוה ועבר אותו כמו מים. ועדיין, האיש כבר נראה חלק אינטגרלי מההתקפה. מצד שני, היה גם מחיר לנוכחותו במגרש. אוקובו קלע עליו ללא הפסקה. זה לא שמישהו אחר הצליח לעצור את אוקובו, אבל החולשה ההגנתית של ג'רמן הייתה ניכרת. בלי סטורנסקי הוא יצטרך לקבל יותר דקות, ונראה איך זה יעבוד. וזה בדיוק עוד הבדל בין דובאי להפועל. מה קורה בקצה הסגל. איטודיס אמר לפני המשחק שדובאי נבנתה ללכת עד הסוף, והוא צודק. יש שם 12 כוכבים. כולם ברמה של חמישייה. והשנה גם יש לה מאמן ממש טוב. לא כמו בשנה שעברה. קבוצה לפיינל פור. רק איך לעזאזל הם הפסידו לפריז?
בלי הגנה ובלי כוכב
טוב, נעבור למכבי, שהפסידה שלשום לאותה פריז. מדובר בקבוצה שחוץ מהכוכב שלה, נדיר היפי, יש לה לדעתי סגל פחות טוב משל מכבי. אבל כמה חשוב שיש שחקן כזה, שיכול לעבור את השומר שלו, לחדור, לחייב הבאת עזרה ולפנות את החברים לקליעה קלה. מאז ווייד בולדווין למכבי אין אחד כזה, וזה הופך את הכל למסובך יותר. ג'ימי קלארק מביא את הדברים האלה בחלק מהסיטואציות, אבל לא מול כל קבוצה, והוא גם לא עושה את זה בעקביות בתוך המשחק אלא רק בחלק מהדקות.
רומן סורקין חזר במשחק הזה לחמישייה והיה טוב בהרבה מאשר במשחקים שבהם עלה מהספסל. העברתו לחמישייה השנייה הייתה מראש טעות. הבעיה הייתה שברגע שהוא ירד לנוח, מכבי נתקעה בהתקפה והצרפתים ברחו. אין לו ממש תחליף. דניאל תייס וטי ג'יי ליף לא שיחקו שלשום. לגבי תייס, האמת היא שלאור היכולת שלו לא בטוח שמגיע לו לשחק יותר מארמנדו בייקוט, שקיבל סוף סוף הזדמנות אמיתית, היה לא רע, והשתפר ככל שנקפו הדקות והוא צבר יותר ביטחון. מכבי חייבת להשתמש בו כי יש לו כישרון. ועדיין, בלי היצירתיות ההתקפית של סורקין קשה לה מאוד. הם כנראה צריכים לשחק יותר ביחד.
מדר ומכבי ת"א מול פריז
(צילום: Luca Pedjin)
זה בעיקר נכון כי מי שהיה שוב גרוע ביותר הוא ג'יילן הורד. אני כותב כבר שנים שהאיש אוברייטד ברמה לא פרופורציונלית. הוא חור הגנתי נוראי כמעט בכל משחק, אבל העונה גם מתברר הבלוף ההתקפי: בלי תמיר בלאט הוא לרוב לא שווה כלום. האיש לא יודע ליצור לעצמו, חייב הפעלה של רכז שממש מתמסר למשימה להכניס אותו למשחק, והיום אין בקבוצה מישהו כזה. נכון, פעם בכמה משחקים יש לו מץ' אפ טוב והוא מגיע למספרים יפים, אבל אם בודקים את הנתונים לאורך זמן מגלים שזו אילוזיה. הורד טוב רק כשמכבי כולה טובה. לצערו, רוב הזמן היא לא, והוא לא מעלה אותה, אלא רק תורם לדרדור.
צריך לשחק יותר עם בייקוט. סורקין
(צילום: Luca Pedjin)
אבל עם כל הכבוד למגבלות המסוימות בהתקפה ולשלל איבודי הכדור, ההגנה היא ששוב הפסידה את המשחק למכבי. כמה חורים. כל פיק אנד רול מסתיים בסל. קטש עוד לא הפנים שהוא חייב לשחק עם קולסון ובריסט ביחד בעמדות 2-3, גם לעלות איתם בחמישייה וגם להתמיד עם זה לאורך דקות ארוכות. בהיעדרו של איפה לונדברג, זה המערך היחיד שמסוגל לשמור.
שלשום, בהיעדר הגנה וללא כוכב שיפתח את המשחק לחברים, קשה היה לנצח אפילו קבוצה מוגבלת כמו פריז. מכבי במקום ה-17 מתוך 20. בערך אותם הישגים של העונה שעברה, אבל בהרבה יותר כסף. לא נעים.
