אחרי שמונה משחקים כבר אפשר כבר לקבל אינדיקציה על פתיחת העונה העגומה של בית״ר ירושלים. רק שני ניצחונות הצליחה לייצר הקבוצה, וכל זאת תוך תצוגות כדורגל רעות - אחת יותר מהשנייה, ותקופה שמסתכמת בארבעה הפסדים שמציבים את החבורה של דראפיץ׳ וברדה במקום ה-11.
זה רע כמו שזה נשמע, וזה נראה עוד יותר גרוע. תסתכלו על הטבלה - אל תחפשו את בית״ר למעלה, היא נמצאת במעמקי התחתית. ההפסד לבאר שבע היה הרביעי בחמשת המשחקים האחרונים, דווקא אחרי פתיחת עונה מעודדת.
בית"ר התחילה טוב, נחלשה בהמשך ואיבדה עצמה לדעת אחרי השטות התורנית של קונט (חסר אחריות), ששינה את כל המומנטום של המשחק. ז'וזואה, כמו ג׳וקר אמיתי, ידע לקחת את המושכות בצד השני.
ואז הגיעו התמונות של אלי אוחנה, משה חוגג ומוני ברוש, יושבים בסלון מלכותי עם השייח'ים המקומיים, צופים במשחק יחד מול מסך טלוויזיה ענק, יושבים, ולא יודעים את נפשם מרוב אכזבה.
לא כך רצו לשווק את המוצר שזה עתה נמכר ב־50% ממנו לחמד בן חליפה. מזל שהעסקה נחתמה עוד קודם, אבל רק שלא יהיה מי שיקלקל אותה. יש לא מעט קלי דעת ורפי שכל, צעירים חסרי מנוח וחינוך וקבלת האחר, שינסו לעשות את זה.
בית״ר נכנסת לשנה של בנייה, שתהווה בסיס לשנים הבאות שבהן תנסה לכבוש מחדש את ההגמוניה.
הכסף הגדול כבר פה, בסיס שחקנים סביר יש, תכניות לעתיד גם (נתחיל באצילי!) - אבל חסרה לי אחדות. הפילוג שנוצר בקהל לא נותן לי מנוח. בסיבוב שעשה פה גאידמק לפני עשור וחצי, הוא למד על בשרו שגם קבוצת מליונרים כמו שהייתה לבית״ר ההיא, עשויה לחטוף בראש מיריבה מנוסה ועיקשת (כמו ויסלה קרקוב, למשל), כי קבוצת כדורגל אמיתית, עם אופי וזהות ועוצמה, תמיד תהיה יותר מעוד אוסף של כדורגלנים שמשחקים ומתאמנים ביחד. לקבוצה לוקח זמן להיבנות.
יהיה מעניין כמה זמן ייקח לפרוץ את תקרת הזכוכית, הגעה לשלב בתים כלשהו באירופה.
השאלה כמה סבלנות תהיה פה - ואם אני לוקח משהו אחד חיובי מההפסד בשני, זה שאנחנו נראה רכש ושינויים כאלה ואחרים מאוד מהר. אין ברירה. המסר שיגיע בקרוב מאוד מהבוסים החדשים, אחרי שראו וחשכו עיניהם מהתצוגה בטדי נגד באר שבע, יהיה ״תשכחו מהבינוניות - או שאַלְלָה יוּסְטוֹר״.
לסיכום, עבר על בית״ר חתיכת שבוע. הפסד דרמטי לבאר שבע, הסכם שהוציא מאנשים הרבה אמוציות ולבטים, מראות לא נעימים כמו כתובות גרפיטי דוחות בנושא, מסר נחוש מדובאי, קמפיין בעד, קריאות נגד, פרשנויות הזויות של חכמים ומלומדים כמו האקס אלי טביב (״אני לא הייתי מוכר, זה כשר אבל מסריח״) ועסקה שבתחילה נראתה כמו פנטזייה, והפכה למציאות.
אני אוהב את המציאות הזו, ומאמין שהיא תעשה רק טוב לבית״ר - שתוכל להוות אלטרנטיבה למכבי חיפה, הפועל באר שבע ומכבי תל אביב, ואף יותר מזה. אבל עוד חזון למועד - בינתיים קיבלנו עסקה שכל אוהד אמיתי חוגג, ועדיין נשמעים קולות אחרים. הם בודדים, אבל קולם נשמע למרחקים. אז יש את הצד החושש, אבל אני לגמרי בצד החוגג.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
*אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
