יש לנו דור חדש ונהדר בכדורסל הישראלי. הקדטיות כיכבו באליפות אירופה עם המקום השני וזה נפלא. השמיים הם הגבול, ואל תשכחו שני ערכים חשובים" חוצפה ואמונה. תאמינו בעצמכן ואל תפחדו להתחצף לשחקניות שמולכן. לכ"א מהן יש 2 רגליים ו-2 ידיים. וראש אחד. זוכרים/ות את הנבחרת ההיא של יובל זוסמן, דני אבדיה וים מדר? הבנות לא נופלות מהם. זוכרים את שי דורון שהובילה את מרילנד לאליפות ונבחרה ראשונה בדראפט ה-WNBA? גל רביב אולי תהיה ואולי לא אלופת מכללות, כן או לא תיבחר ראשונה (כרגע מדברים על מקום 5), אבל לדעתי היא תאפיל על דורון, כי היא פשוט מוכשרת ויש לה גם גב מהמשפחה לעשות את הדברים הנכונים. כמו לשחק בארה"ב בגיל תיכון.
בנבחרות ששיחקו מול ישראל מסתובבות ענקיות מוכשרות שעדין לא "הבשילו", ורואים את זה עליהן. הישראליות נראות לעומתן בשלות בהרבה, אולי לא גבוהות כמו האירופיות, אבל מוצקות ונלחמות כמו חיילות קרביות מול תיכוניסטיות שעוד לא סיפרו להן שבשביל להצליח בכדורסל לא מספיק להיות גבוה, אלא צריך גם להוסיף מסת שריר". נשאר רק לקוות שהישראליות לא ייעלמו בעוד כמה שנים. שתהיה לזה המשכיות. שנראה את גל שלנו מתחרה בשלשות של קייטלין קלארק.
גם הקריירה של ים מדר עומדת לקבל מפנה דרמטי, בעיתוי מדהים. כזכור, הוא "היה בסביבה" כאשר זוסמן ואבדיה (בן אותו מחזור, אשכרה צעיר ממדר בחודש) נגעו בשמיים. הם זכו באליפויות אירופה רצופות לקדטים ותארים אישיים כמצטייני אליפות. כשחקן של הפועל ובהשוואה אליהם, הוא מיעט לקבל דקות והזדמנויות בהפועל, אחרי שבעתודה נגע בגדולה ונבחר לחמישיית הטורניר. כלומר, הניצוצות היו שם כבר אז.
כולם מסביב המשיכו לדקלם ש"מכבי הרסה את הענף" וככה גם תמיר בלאט וגם זוסמן יצאו לגרמניה. רק דני נשאר במכבי. ואז הם הגישו מועמדות לדראפט. דני נבחר 9, ים מקום 47. המכביסט היחיד הגיע הכי רחוק מהמחזור של מדר. ואל מי הם נשאו את עיניהם לפני שעלו לגדולה? עמרי כספי, מן הסתם. ההצלחה הכי גדולה מעבר לים של שחקן ישראלי, עד שהמכביסט התורן הדיח אותו מראשות הטבלה. בעצם, היה עוד אחד שדי הצליח בניכר. וגם הוא מכביסט. עודד קטש, שלקח אליפות אירופה עם פנאתינייקוס. יש עקביות בהישגיות. מקומות 1,2,3 של כל הזמנים. ומישהו זוכר איפה גדלו מיקי ומוטי? ולמה תמיר בלאט הצליח לעלות על המפה רק במכבי, במקביל לדשדוש (היחסי) בקריירה של מדר?
"מכבי הרסה את הענף" לא תופס. כל מי שעזבו את מכבי? בצד. ובצל. ומי שפחדו להיעלם על הספסל של מכבי? מה עם גינת ש"חזר הביתה"? למדר יש עוד קריירה ארוכה להתקדם ולהתפתח, וכל הדרכים מובילות למכבי. אך האם כל זה מבטיח הצלחה? הוא מגיע עם הילה של סופרסטאר. אמנם גביע יורוקאפ הוא בקושי סיבה למסיבה, אבל בהיעדר ציפור שיר, גם העורב ייחשב כזמיר. יש לו את כל החומרים להפוך לסיפור הצלחה, אבל זה לא יבוא בקלות. כי כפי שכבר נוכחנו לדעת, הוא קופץ מדרגה למגרש של הגדולים. זה חיובי להיות שאפתן, אבל זה לא מבטיח כלום.
אבל הסיבה הכי טובה למעבר הכביש, היא כי בהפועל אתה לא ממריא לשום גבהים. רק צולל לעומק הספסל. ושם אתה פוגש עוד כוכב שפחד מהצל של עצמו - בר טימור. הייתה לו הצעה לעבור למכבי בעבר והוא סירב.
שתי נבחרות עתודה, גברים ועכשיו נשים, שמות את הכדורסל הישראלי בחזרה על המפה, בהבדל של 5-6 שנים. שנזכה ונראה שחזורים של ההצלחות (שלא יהיו רק הבלחות...) והכל תלוי בקבלת ההחלטות של כל כדורסלן/נית. לקדם בעיקר את הקריירה ולאו דווקא את חשבון הבנק. הכסף הגדול יגיע גם הוא. רק אל תרדפו אחריו.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים.
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים.
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.




